facebook

על כל המהומה עם אירן?

12 בינואר 2012 מאת TheOg

מחאת ההמונים?

03 בינואר 2012 מאת TheOg

הנה חלפה עברה לה המחאה החברתית, אלפים נסעו ובזבזו את זמנם בקיץ האחרון והפגינו ברחובות תל אביב ולרבים הייתה תחושה שהנה, הנה זה מגיע – השינוי המיוחל – עכשיו נוכל לחיות בכבוד , להתפרנס בכבוד ולתת לילדים שלנו מה שאנחנו באמת רוצים לתת להם.

הבוקר, מספר חודשים לאחר המחאה החברתית, לא נראה כאילו ישנו שינוי של ממש, ועדת טרטנברג נשכחה ומוזכרת מדי פעם במדיה – לא בנושאים מהותיים וכל אותם "מובילי המחאה" שערבבו נושאים כאלה ואחרים בקלחת המחאה שרובה הייתה בעצם בתקשורת נעלמו כאילו לא היו.

אז בעצם קרה?

תקוות שווא הן דבר שבשגרה במדינת ישראל (או מדינת הגמדים אם תרצו) מכירים את השיר "בשנה הבאה, נשב על המרפסת…” אז כנראה שבשנה הבאה נשלם מיסים גבוהים – אולי אפילו גבוהים יותר, המחייה בישראל תהיה יקרה יותר ואנחנו התושבים נעבוד יותר ונגדיל את האוברדרפט – יותר.

הסיבה

הסיבה היא חוסר מיקוד. למה הכוונה?

אם כל אותם מאות אלפים שיצאו לרחובות בקיץ האחרון היו מלוכדים בדעותיהם ומציגים חזית אחת בנושא אחד או שניים, די ברור שהיה נעשה שינוי מהותי באותו נושא. אבל מה שקרה בפועל הוא שכל אחד הביא את הצרות שלו וכל אחד הפגין עבור משהו אחר וכך יכלה הממשלה לעשות "הפרד ומשול" לתת לכל קבוצה "כדור הרגעה" וכך להשתיק את אותה קבוצה.

הבעיה האמיתית.

הבעיה האמיתית של אזרחי ישראל אינה הדיור או מחיר הירקות בסופר או מחירי המים (שבאופן מחשיד מתקרבים לאט ובבטחה למחירי הדלק) או שכר המינימום, הבעיה של האזרח הישראלי היא המסים.

למה הכוונה?

כל אזרח במדינת ישראל משלם 16% מסך כל הכנסותיו השנתיות למדינת ישראל.

כלומר , נניח שאדם מרוויח 8000 ש"ח בחודש , בשנה 96,000 ש"ח. 15,360 ש"ח מתוכם יעברו לידי מדינת ישראל בשם המע"מ.

למרות ששכירים אינם רואים את תשלומי המע"מ במשכורתם חייב כל אחד ואחת מאיתנו לדעת שכל מוצר או שירות עליו אתם משלמים או רוכשים – 16% מן הסכום ששילמתם הולך למדינת ישראל בעל החנות ממנה אתם קונים או ספק השירות שאליו פניתם יודע זאת ומשכלל זאת במחיר, ולכן איך שלא נהפוך את זה, כל המוצרים והשירותים עבורם אנו משלמים עולים לנו 16% יותר!

העניין המצחיק עם מע"מ הוא שזה הוא מס על מס, למשל מחיר הדלק הוא מחיר ליטר דלק ועוד מס של ממשלת ישראל הנקרא בלו. לאחר שכלול המחיר מחושב המע"מ על המחיר כולל מס הדלק.

ישנן עוד לא מעט נושאים להלחם עליהם במדינת ישראל, אבל אם למשל המע"מ בישראל היה יורד לחצי (שזה גם הרבה) כל משפחה בישראל הייתה נשארת עם כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים בשנה מה שיהפוך את החיים במדינת הגמדים למעט יותר נסבלים.

אז אם מנהיג או מנהיגת המחאה הבאה (נקווה שתהיה) קורא מילים אלו, קח בחשבון ששום דבר לא יקרה (כבר ראינו) אם כל המשתתפים במחאה לא יתאגדו ויבינו פה אחד, מה שמשפיע על אחד מאיתנו – משפיע על כולנו.

מי מפחד מהאקרים

03 בינואר 2012 מאת TheOg

מדי פעם אנו מקבלים "תזכורת" כמו הכתבה שפורסמה באתר וואלה: “האקרים חשפו ברשת פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים".

אלפי אתרים בעולם וגם בישראל, פועלים בניגוד לתקני חברות האשראי ומקבלים פרטי כרטיס אשראי מבלי שהמערכת ערוכה להגן עליהם, ישנן חנויות אינטרנט השולחות את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח בדוא"ל לבעל החנות שם הוא מחייב את הלקוח ב"חיוב טלפוני" או מערכות השומרות את פרטי כרטיס האשראי במאגר המידע של האתר עצמו מבלי שזה יהיה מוגן דיו בפני שליפת המידע הרגיש הזה ושימוש בו על ידי האקרים.

חשוב להבין כי חנות אינרטנט אינה אתר אינטרנט פשוט, ישנם תקנים ועל בעל האתר לעמוד בתקנים אלו, אם יפרץ האתר שלכם ויגנבו משם פרטי אשראי אתם חשופים לתביעה מצד חברות האשראי והלקוחות .

לא פחות חשוב הוא שאתר שממנו נגנבו פרטי אשראי יהפוך מיד בעיני הגולשים ל"מוקצה" – אתר שאסור לבצע בו רכישות ולא משנה כמה בטוח יעשה האתר בעתיד.

לגולשי האינטרנט זיכרון ארך, הם אינם פועלים כמו קונים העוברים ברחוב ומגוון האפשרויות העומד בפניהם גדול בהרבה מזה של לקוח הפוסע בין החנויות בקניון זה או אחר.

אז בפעם הבאה שאתה רוכשים באינטרנט, ודאו כי האתר בו אתם מבצעים רכישה מוגן כראוי ועומד בתקני חברות האשראי – אחרת אתם עלולים לגלות שהכרטיס שלכם היה בשימוש בהוואי עןד לפני שאתם הייתם שם.

לימודים ברשת האינטרנט

27 בנובמבר 2011 מאת TheOg

לא מעט אנשים מחפשים מידע ברשת האינטרנט. לעתים המידע מדויק ונחוץ ולפעמים שיטוט מרפרף ברשת האינטרנט יכול להניב תוצאות מעניינות ואפילו שימושיות.
כך קרה כאשר רפרפתי ברשת האינטרנט על מנת למצוא חומר לימודי במתמטיקה לילדים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים ולתדהמתי מצאתי אך אתר אחד המציג צוכן ראוי לשמו – אתר Learntube.
האתר מכיל חומר לימודי במתמטירה במצעות סרטוני וידאו, תרגילים ועוד אמצעים מקוונים מעניינים ובכלל לטעמי מגיעה הכרה ושאפו מיוחד לבוני האתר על העיצוב וכמובן התוכן המצויין.
מושגים שכמעט ולא ניתן למצוא מידע שימושי עליהם כמו למשל משוואה ריבועית חוקי חזקות שטח משולש סטיית תקן כפל מקוצר טרינום ועוד אלפי נושאים מחולקים על פי החומר הלימודי של משרד החינוך וכמובן לפי כיתות נושאים עם מנוע חיפוש מדהים ומדוייק בנושא חשבון ומתמטיקה.

צ'קים מבוטלים

09 בנובמבר 2011 מאת TheOg

במדינתנו הקטנטונת יעקלו לך את חשבון הבנק על חוב של דוח חניה מלפני 15 שנים, יעקלו לך את הרכב על חוב של 50 ש"ח למס הכנסה, ויקנסו אותך במאות שקלים על כל יום איחור בתשלום למע"מ, אבל מה קורה אם אתה הצד הנפגע? מה קורה אם מישהו ביטל לך צ'ק?

ובכן, לכאורה, ישנה רשות המטפלת בעניין, ההוצאה לפועל שאמורה לפעול עבורנו על מנת לגבות את הכסף שלנו מן הלקוחות, אולם בפועל ההליך מסורבל – עולה כסף (חשוב!) ובסופו לא בטוח שנקבל את הכסף שלנו בחזרה.

מה זה בעצם ביטול צ'ק?

לא רבים יודעים שביטול צ'ק היא בעצם עברה פלילית שיכולה להסתיים אף בעונש מאסר. חשוב להבין שצ'ק הוא בעצם הוראת תשלום, כאשר אתם מוסרים בידי אדם או חברה צ'ק שלכם אתם בעצם מבקשים מן הבנק שלכם להעביר אל אותו אדם או חברה את סכום הכסף הנקוב על הצ'ק ביטול הצ'ק הוא ביטול ההוראה עצמה, משמעו, הצ'ק עדיין קיים אך אתם מסרבים לשלם.

האם מותר לבטל צ'ק?

עקרונית ביטול צ'ק נועד בשביל מקרים בהם למשל אבד הצ'ק או נגנב, כלומר מקבל הצ'ק לא ינסה לפדות את הצ'ק ולא יוכל – או במקרים למשל בהם התבצעה קניה ובעל הצ'ק לא קיבל תמורה – כאן חשוב להדגיש כי העניין פתוח לדיון והמונח תמורה הוא מונח נתון לפרשנות.

הבעיה בישראל היא שאנשים כבר התרגלו שביטול צ'ק הוא דבר שבשגרה, כל אחד שלא מוצא חן בעיניו מוצר או שירות שהוא או היא קיבלו, יכול פשוט להתקשר לבנק שלו או שלה לשלוח פקס קצר ולבטל את הצ'ק ביודעו כי האדם שבידיו הצ'ק יצטרך לעבור הליך מפרך על מנת לראות את כספו (אם בכלל) והעניין גרוע עוד יותר כאשר מדובר בצ'קים בסכומים קטנים יותר.

הבעיה הזו מולידה בעיות חדשות ונוראיות ביותר.

אנשים שחייבים להם עשרות ואף מאות אלפי שקלים מחפשים פתרונות ובאין פתרונות חוקיים מגיעים להם הפתרונות הלא חוקיים בדמות חברות גביה מפוקפקות יותר ומפוקפקות פחות המציעות "שירותי גבייה בטוחים" בעלויות גבוהות.

אדם שיש לו חוב של כמה עשרות אלפי שקלים יהיה מוכן לוותר על כמה עשרות אחוזים מן הסכום ובלבד שיוכל לקבל חלק מכספו לפחות, וכך מזינה לה מדינת ישראל תעשייה שלמה שלא בטוח שמקומה במדינה מערבית מתוקנת.

איך גורמים לנו לבצע רכישות לא דרושות?

18 בספטמבר 2011 מאת TheOg

כמות הפרסומות בטלוויזיה , ברדיו ובאינטרנט היא פשוט עצומה.

כל יום עולות לאוויר תרתי משמע מאות פרסומות בתחומים שונים כאשר מושא הפרסום שונה ומשתנה בהתאם לעונה ולטיב השכנה….

מה אם כן רוצים מאיתנו? הרי פרסומת למשל למשקפי שמש עלולה להופיע באותה שעה על ידי 3 חברות אופטיקה שונות ועדיין כולם מפרסמים, מה הוא הסוד?

מאד מאד פשוט, בניגוד למה שאנחנו חושבים, אתרי האינטרנט הגדולים , חברות המדיה וחברות הפרסום יודעות עלינו – מעט יותר ממה שאנחנו חושבים, או אולי בדיוק זה מה שהם רוצים שנחשוב.

כל גולש ברשת האינטרנט בין אם הוא יודע אם לאו, מוסר תוך כדי הגלישה שלו נתונים על גבי נתונים הנשמרים (כן כן – כלום לא נמחק) וגם אם אינכם מקלידים במודע מידע אל תוך אתר אינטרנט, אתרי אינטרנט כיום שומרים את כל המידע שלכם כמו למשל – מאיזו מדינ\עיר הגעתם? לאילו אתרים גלשתם לפני שהגעתם לאתר? כמה זמן אתם גולשים באינרטנט? איזה דפדן יש לכם? באיזו שפה המחשב שלכם עובד וכיוב'..כמויות עצומות של מידע המסונן ומקוטלג בכל רגע נתון ומוכן לשליפה עבור חברות הפרסום.

דבר דומה קורה ברשתות הטלוויזיה, תכני תוכניות הטלוויזיה מותאמים כך שלא תראו למשל תוכנית טלוויזיה בנושא שאינו מעניין נשים למשל או מבוגרים – בבוקר, זה לא יעיל פרסומית ופילוח הוא שם המשחק.

למרות כל שיטות הפרסום שלעיל ישנן גם שיטות קלות יותר לפרסום

חשבתם פעם למה חברה כזו או אחרת מחלקת למשל – עטים? פדים לעכבר? יומנים? לוחות שנה? וכו'…

קוראים למוצרים שכאלה – מוצרי פרסום, מוצרים שנועדו על מנת לפרסם ולמתג חברות ועסקים.


Creative Commons License
יצירה זו נכתבה על ידי נושא שם העת "באופן ברוטאלי" ונושא אימייל brutal@rct.co.il מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons.