ארכיון חודשי: דצמבר 2007

רפואה סטטיסטית


את האמון במערכת הבריאות וברופאים בכלל איבדתי עוד כשחליתי במחלת הנשיקה בצבא, שם שלושה רופאים שונים שלחו אותי לביתי מצויד אישור מחלה (גימלים) ורק לאחר שמיוזמתי פניתי לחדר מיון
רפואה סטטיסטית
אושפזתי מיד ונלקחו בדיקות שונות לעמוד על פשר הסימנים, סיפור זה מתאר בקצרה את מערכת הבריאות ואיך רופאים "מאבחנים" מחלה אצל חולה. בעצם כל שהיה נחוץ הוא לקחת משטח גרון (בדיקה פשוטה יחסית – לוקחים קיסם ארוך שבראשו צמר גפן ובעזרתו לוקחים דגימה מגרון החולה) על מנת לאבחן שדלקת גרון לא הייתה הסיבה להיותי עם חום שך 39.5-40 מעלות משך 30 יום תוך כדי טיפולים אנטיביוטיים שונים, אחד עוצמתי יותר מקודמו, ללא פתרון לבעיה. במיון לעומת זאת לאחר ביצוע הבדיקות הוחלט על המשך אישפוזי ובעצם היותי תחת השגחה צמודה, וכמובן אבחון מדויק של מחלת הנשיקה.

בחרתי במקרה שלעיל כי בעצם אני הייתי הקורבן – קורבן של סטטיסטיקה, למה סטטיסטיקה אתם שואלים ? בדיוק על זה רציתי לדבר אתכם. בעצם מה שקורה כשאתם פונים לרופא, הוא בעצם הסבר הסימפטומים לרופא איזו שהיא בדיקה קצרה (בדרך כלל ויזואלית בלבד) ולאחר מכן הרופא מחליט על הטיפול הדרוש, את ההחלטה הרופא לא לוקח על סמך ממצאים מדויקים או אבחון המחלה באופן מדוייק, אלא בדרך כלל על פי מאפיינים של מחלות ומידת השכיחות שלהן באותה תקופה או אותו איזור, ובמקביל התרופות בעצם הן תרופות המתאימות לסוג מסוים של חיידקים, במידה והחולה לא מבריא תוך פרק זמן סביר (שוב סטטיסטית) הוא מן הסתם יפנה שוב אל הרופא לעזרה ולה פשוט יחליף את סוג התרופה לחזקה יותר או לכזו המטפלת בקבוצת חיידקים נוספת. זהו – זו כל התורה, הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות וחלקן אפילו לא כל כך אתיות, אבל בסופו של דבר אני מניח שיש פה עניין של יעלות, ניצולת זמן מקסימלית וזמן בימינו …טוב כולנו יודעים את ההמשך, איני בא כאן להאשים – חלילה וחס, ברצוני לחלוק חוויות אישיות בלבד כצרכן מודאג (ואב מודאג) הייתי מצפה שמערכת הבריאות במדינת ישראל תראה קצת אחרת, מקרה נוסף היה כשלקחתי את בתי לרופא עם חום ונאמר לי שיש לה דלקת באוזן ובגרון, קיבלנו אנטיביוטיקה לחמישה ימים, לאחר יומיים החום ירד והכל נראה שוב תקין, אלא שיום לאחר מכן החום עלה, מחוסר ברירה (יום שישי) פנינו למר"מ שם נאמר לנו שהאנטיביוטיקה כנראה לא השפיעה על החיידק והחליפו את סוג האנטיביוטיקה, מקרה קלאסי שבו אם הייתה נלקחת דגימה מן הדלקת והטיפול הנכון היה מיושם – היו נמנעים מבתי (וממני – כשהיא סובלת גם אני סובל) סבל רב! היום אני קצת יותר חכם ולפני שאני נוטל כל סוג של אנטיביוטיקה (בין אם בעצמי או על ידי אחד מבני משפחתי) אני מבקש לבצע בדיקה לזיהוי הבעיה (במקרה של גרון משטח גרון אבל ישנן דרכים נוספות – צריך רק לבקש).

לסיום אנקדוטה על סטטיסטיקה – ביל גייטס נכנס לפאב – סטטיסטית כל אחד מאנשי הפאב הוא מליונר …..

המס הנעלם….ארנונה


זה מכבר תהיתי מה כולל בתוכו תשלום הארנונה, או בעצם עבור מה אני משלם למדינת ישראל וכמובן מה אני מקבל בתמורה. אינני מומחה וגם אני מתיימר להיות אבל אני יודע שכשאני משלם כסף (כמו כולם) אני רוצה לדעת עבור מה, ומשום מה לא הצלחתי לקבל
ארנונה
תשובה לנושא זה , מלבד מספר מאמרים על איך לחשב וכמה עולה לא מצאתי הסבר מספק. שמעתי המון סיפרוים שמשלמים על כבישים, ותשתיות (???) חוץ מתשתית הביוב (שעליה במקרה במקום מגורי אני משלם בנפרד….את הכבישים סלל פה הקבלן שבנה את הבתים בשכונה גם את הפארקים הוא התחייב להקים וגם את התאורה, אז על מה בדיוק אני משלם כל חודש 1500 ש"ח בערך? האמת היא שאנחנו עם שקט ולא שואל שאלות, כולם מקבלים את העונש בשתיקה ורק מתלוננים מדי פעם זה באונזיו של זה על כמה המדינה דופקת אותנו, אבל אף אחד לא שואל.
בנוסף אנשים המשלמים ארנונה ותשתיות העיר ליד ביתם גרועות מאד, כולל כבישים הרוסים לגמרי, מדרכות שלא ראוי שילכו עליהים, חוסר בפארקים או פארקים שנבנו בשנות ה-70 עדיין משלמים ארנונה כמו כל אחד, אין למי להתלונן (רשמית יש אבל נראה אתכם מתלוננים בעיריה על הכביש, יבקשו מכם למלא מחברת טפסים וההמשך ידוע…) ומשום מה המחירים עולים מיום ליום, לפעמים אני תוהה ברצינות האם תשלום הארנונה הוא בעצם מימון המשכורות המופקעות של עובדי הרשויות השונות? (לא יכול להיות…) ואם כן כמה עובדים צריך? הרי בעיר עם 50000 תושבים בחישוב זריז, אם ניקח בחשבון ארנונה ממוצעת של 500 ש"ח לדירה ונניח שיש לפחות 20000 דירות אזי כל חודשיים משולמים לרשות המדוברת כ- 10000000 ש"ח כל חודשיים זה 60000000 ש"ח בשנה!!! אני בספק אם תשתיות בשנה מגיעות לסום הזה בעיר של 50000 תושבים ואם כן אז זו צריכה להיות העיר עם התושים המרוצים ביותר בארץ, כי הרי לכל רשות או עיר יש גם תקציב ממשלת ישראל על פי גודלה.

בכל מקרה הנושא משום מה אינו על סדר היום, כי מי שאינו יכול לשלם והולך להתלונן בדרך כלל "עושים לו הנחה בארנונה" ואתו אדם מרוצה כל כך שהוא חושש לספר לחבריו או להתלונן בפני אותה רשות רק שלא יחייבו אותו לשלם את מלוא התשלום….

טכנולוגיה לכל.


לא פעם אני נהנה להאזין לסיפוריהים של הורי על "איך החיים היוו פעם…" איך היו יושבים בסלון ולא הייתה טלויזיה אז היו מספרים סיפורים, איך לא היה מחשב והיו משחקים משחקי חברה, שותים קפה ביחד במרפסת הקטנה שהשקיפה לחצר, היו משחקים בחמש אבנים וקלאס במקום פלייסטיישן נייד, היו פעמים שסיפורים אלה נראו לי קצת כמו איזו מן ארץ אוטופיה בה הכל היה טוב, למרות שלא כך היו הדברים באמת, אני בעצמי בגילי המופלג (33) זוכר ימים אחרים, ימים של ערוץ אחד ואולי איזה ירדן או לבנון בטלויזיה, ואפילו (כן כן אני עד כדי כך זקן…) טלויזיה בשחור לבן, עם חיים יבין כאטרקציה המרכזית בשישי בערב ואפילו הרב שאיני זוכר את שמו שהיה בכל שישי אחר הצהריים מדבר על פרשת השבוע.
טכנולוגיה לכל
אני מנסה להבין מה קרה לכל הדברים הללו ולאן הם נעלמו, ובעצם לאחרונה הגעתי למסקנה שחלקם נעלמו לטובת דברים חדשים וטובים יותר, אבל חלקם (אולי אפילו הגדול) נעלם בגלל טכנולוגיה וזרם האינפורמציה האדיר הקיימים בימינו אנו.דוגמאות פשוטות ניתן להביא די בקלות, לדוגמא, זוכרים שצריך היה לכתוב עבודה באיזשהוא נושא לבית הספר וצריך היה ללכת לסיפריה? בדרך כלל הדבר היה מערב עוד חבר\ה אחד\ת לפחות והיה לוקח לפחות כמה שעות, היום ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת המכילה מאות אלפי ערכים בעברית (ומליונים באנגלית ובעוד שפות רבות אחרות) ומביאה לילדינו את המידע עד לחדר בבית דרך המחשב. למרות התהליך של ללכת לספריה וממש לחפש (בניגוד להקלדה בשורת החיפוש של גוגל) לדעתי זהו אחד מן השיפורים החיוביים שהביאה איתה הטכנולוגיה בשנים האחרונות, המידע הזמין תמיד מקדם מליוני בני אדם שלא הייתה להם גישה קודם לכן וגם אם הייתה בדרך כלל הייתה מוגבלת מאד, אבל מה לגבי תוכנות המסרים המיידיים כמו אי סי קיו ומסנג'ר ? לדעתי הנזק של תוכנות כאלה לתקשורת בין אישית הוא גבוה מאד, אני עובד בחברת היטק ולפעמים מתפלא על עצמי, כשאני שולח דוא"ל לעמית לעבודה שיושב במרחק חדר אחד ממני, מדהים כמה בני אדם יכולים להיות עצלנים בהינתן האפשרות, ילדים בגילאי 12 כבר לא משחקים בחוץ, הם אפילו לא נפגשים לשחק יחד במחשב, ישנם היום משחקים רבים המאפשרים משחק משותף דרך רשת האינטרנט, כך שממש לא צריך לקום מהכסא, את הקניות שלי אני כבר מזמן עושה דרך רשת האינטרנט באתר נטסל אבל גם בסופר זה לא היה ללכת למוכלת ולשוק כמו שאני זוכר מימי ילדותי, שבהם נראה לפחות כי לדברים הייתה משמעות אחרת, ללכת לסרט היה סוג של בילוי מאד מיוחד, לא כמו להוריד איזה סרט למחשב ולצפות בו במחשב התיאטרון הביתי, כשלא צריך לקוםו מהספה, השאלה שאני שואל את עצמי היא מי מווסת את המידע? מי מארגן את הטכנולוגיות החדשות התשובה היא אף אחד אבל זה נושא למאמר אחר, העניין הוא שכל אחד צריך לשאול את עצמו ולבדוק את התנהלותו עם האנשים הקרובים אליו, ואולי נשוב עוד לימים של מספרי סיפורים מול האח הבוערת עם ערמונים מרמשלו ושוקו חם היום חורפי.

זכויות יוצרים – RIAA תובעת אזרח על גיבוי דיסקים שרכש…


היום נתקלתי בכתבה ב engadget לגבי ארגון RIAA התובע אזרח אמריקאי בשם ג'פרי הוול מסקוטסדייל אריזונה על כך שהחזיק במחשב האישי שלו עותקים של דיקים אותם רכש בכספו, לא אכנס כאן למהות התביעה ולמה בכלל לתבוע את מר הוול המסכן שכל חטאו היה להשתמש במחשבו האישי שימוש לגיטימי לחלוטין בגבולות הסביר, הרי דיסק צרוב לא נשמר לנצח והרי מר הוול והרבה אחרים רוצים להגן על רכישתם ולכן גיבוי המידע שעל גבי הדיסק,יהה אשר יהה, הינה פעולה מקובלת ואף רצויה על מנת שלא תצטרך ברבות הימים (במקרה הטוב) לרכוש שוב את אותו הדיסק, שהרי חברות המדיה אינן מוכרות את הדיסקים עצמם שהרי עולים שקלים בודדים, הם מגינים על זכויות היוצרים, אני שואל היכן כאן זכויות הקונים? על שום מה נתבע אותו מר הוול מאריזונה? האם פעולות שאדם עושה ברכושו שלו בביתו שלו ולא מערב שום צד שלישי – נחשבות ללא חוקיות? התביעה המדוברת מרימה הרבה גבות בימים אלא ולא אתפלא אם יהיו תביעות נוספות, RIAA במקרה זה מתנהגת כמו פיל בחנות חרסינה, מתוך חוסר אונים מנסים לירות לכל עבר ולאיים בתביעות אבל המלחמה אבודה, הם הפסידו מראש לא משנה בכמה קרבות תנצחנה חברות המדיה, המלחה בסופו של דבר היא בכל אזרח בעולם המערבי הרי כל אדם בשרשותו אייפוד אן כל נגון אחר מעתיק קבצים מהדיסקים שינם בביתו על מנת לשמוע אותם בנגן החדיש, לא נעים להודות אבל רב האנשים גם מורידים תוכן דיגיטלי מן האינטרנט בצורה לא חוקית ומשתמשים בו וחולקים אותו עם חבריהים ללא מחשבה יתרה על RIAA או כל ארגון אחר, אולי ברבות הימים חברות המדיה תגענה למסקנה הברורה כל כך לכל צרכן שהדרך היחידה (והטובה ביותר אם להודות על האמת לכולם…) היא פשוט לרדת מן הענן ולהוריד מחירים… אם המדיה תהיה מספיק זולה כל אדם בעל הגיון לא יחכה מספר ימים להורדת התוכן מן האינטרנט, וילך להוריד אותו בצורה חוקית מאותה חברת מדיה… ראו דוגמה במשחק FIFA 2008 בעבר היה מחירו של המשחק של חברת EA בסביבות 300 שקלים ואילו היום ניתן להשיגו בכ- 150 שקלים בלבד (בחנוכה היה מבצע ועלותו של הכותר הייתה 99 ש"ח בלבד) זוהי דוגמא למלחמה ראויה לאיזכור ולציון שכן כולם מרויחים