מה לדייג ולאורח חיים – משל (או …"ואז מה?…")


מוקדש לסבי – יוסף כהן ז"ל
אדם אחד הלך על חוף הים, והבחין בדייג שהיה יושב עם חכתו, ודג, תוך כדי שהוא צופה באותו דייג, לא יכל האדם שלא לשים לב
מד לדייג ולאורח חיים
למיומנות של אותו דייג, מדי כמה דקות, היה מעלה בחכתו דג, מנקה אותו, מדליק את המנגל הקטן שלידו, צולה את הדג, אוכל אותו ומקנח בכוס קפה. כך צפה האדם בדייג שעה ארוכה, לבסוף ניגש אל אותו דייג ואמר לו:
"תאמר לי, אני רואה שאתה מאד מיומן במלאכת הדייג, מדוע לא תרכוש לך סירה ורשת ותצא לים לדוג?"
"ואז מה?" השיב הדייג.
אז כמובן תמכור את הדגים שתדוג ויהיה לך כסף"
"ואז מה?" השיב שוב הדייג.
"בכסף שתרוויח, תעסיק שני עוזרים, תקנה סירה גדולה יותר, ותשווק דגים לכל החנויות בשוק הדגים"
"ואז מה?" התעקש הדייג,
"אז תקנה אוניה ,תעסיק המון עובדים ותפיץ דגים לחנויות ברחבי הארץ."
"נו ואז מה?" המשיך הדייג בשלו.
"או אז תקנה צי של אוניות ותייצא דגים לחו"ל, למפעלים, בתי חרושת ותהיה אדם עשיר מאד."
"נו ואז מה?" שוב פלט הדייג,
"אז תוכל לשבת לנוח ולעשות רק מה שאתה אוהב לעשות!"
"ומה אני עושה עכשיו???" סיים הדייג…..

המשל לעיל בא לומר לנו שלפעמים האושר שלנו נמצא כל כך קרוב ולא צריך לרוץ סביב העולם ולגלות שבסוף האושר נמצא בנקודת ההתחלה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

70 + = 80