הנושא הוא נושא קשה, ההרגשה קשה אף יותר – חלק גדול מאזרחי מדינת ישראל עושה מילואים (עדיין) וחלק גדול יותר נהנה מבטחון שוטף, אני לא מדבר על משתמטים משירות סדיר, אלא על אנשים עם פרופיל 97 ששירות המילואים שלהם הוא לחלק ערכות מגן, סיור כתובות או כל תפקיד אחר, שנראה כמו משחק ילדים אל מול אותם אלה המשרתים בשטחים או בלבנון ומסכנים את חייהים, או כאלה שבשעת מלחמה יהיו בקו הראשון.

טענותי – כדי שלא תטעו – אינן לאותם אזרחים, אלא דווקא למדינת ישראל.
מדינת ישראל אמורה להיות מדינה דמוקרטית, שוויות זכויות ושוויון חובות אבל בפועל מה שקורה הוא שאותם אנשים המשרתים במילואים באמת, מרגישים מנוצלים ולא מוערכים, הסיבה היא מאד פשוטה, מה בעצם ההבדל בין אדם שעושה מילואים ובין אדם שאינו עושה מילואים בעיני מדינת ישראל? התשובה – אין הבדל , מלבד חובות נוספות החלות על אותו מילואימניק. מספרים לנו על חובה למדינה, פטריוטיות לשמה אני עדיין מאמין בכל אלה אבל מה עם חובת המדינה כלפי אותם אזרחים? לא מזמן עלתה איזו הצעת חוק מצחיקה להטבות למילואימניקים, ובכן רוצה אני לומר למנהיגי מדינת ישראל, בושו והיכלמו לכם, עוד לא היה מצב כזה מאז קום מדינת ישראל, משתמטים נחשבים לאזרחים טובים בדיוק כמו אלה שאינם משרתים החובות זהות והזכויות זהות ואפילו לצערי משתמטים "נחשבים" יותר.
כמה פשוט יהיה לתקן מצב זה, כל כך פשוט, שאני ממש מתבייש לקרוא לחברי כנסת ישראל מנהיגים ובטח מנהיגי ארצי.
הנה לכם מספר הצעות חברי כנסת יקרים שלא רק יגרמו לכך שמילואימניקים לא ירגישו פראיירים אלא אפילו יגרמו לאותם משתמטים לחזור ולשרת בכל מחיר!:

• על כל יום מילואים שעושה כל אדם יקבל אותו אדם הנחה במס ההכנסה בגודל 1% למשך השנה הקרובה – לא כל כך מסובך וסה"כ אם חושבים על זה, זה פשוט מגיע, פשוט כך ללא חוקים נסתרים ללא הגבלות ללא כלום.
• מילואימניקים יקבלו אפשרות לפתוח חשבון בבנק יהב זה הרי מתבקש – כל מילואימניק הוא עובד מדינה מספר ימים בשנה לדעתי אפילו עובד מדינה שעושה מה שעשרה עובדי מדינה עושים בחודש – ביום
• משכנתא בתנאים מעדפים משמעותית לכל מילואימניק לדוגמא – אחוזי ריבית נמוכים בחצי מכלל האוכלוסיה.
• עדיפות בלשכת העבודה למילואימניקים – קודם כל מילואומניקים מקבלים עבודה לפני כל השאר
• מילואים צריכים להיות בתיאום עם המילואימניק ולא בכפיה .

ישנן עוד מספר הצעות שאולי אוסיף בהמשך אבל נכון להיום אלה תספקנה, וישנם המקטרגים כמו "ומה עם ערבים שלא נותנים להם לשרת גם אם הם רוצים" תשובתי לכם היא פשוטה – אם מדינת ישראל אינה סומכת על אדם שישרת אותה ומפחדת שיפגע בה אין לאותו אדם זכויות במדינה זו, ומשפט נוסף ששמעתי "ואם אדם לא יכול רפואית לשרת" המקרה זהה ניתן אפילו לבצע שירותים למדינה לדוגמא אדם שאינו יכול לשרת ולא משנה מאיזו סיבה (תורתו אמונתו, בעיות גב, בעיות נפשיות וכו') במקום לרוץ עם נשק בשדות יעזור משך אותה תקופה של מילואים בבתי חולים, לאנשים עם מוגבלויות, קשישים ועוד רבות העבודות שיוכלו למלא תפקיד חשוב בהם בשם המילואים, לא אוסיף סיבות כי לכל מקטרג אוכל לתת תשובה מספקת ללא עוררין אז אולי כדאי שממשלת ישראל תתעורר לפני שלא יהיה לה למה להתעורר!

הפוסט הזה נכתב ביום יום שבת, 12 בינואר 2008, בשעה 11:40, והוא שייך לנושא בטחון, חוק, ישראל. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏