מדינת היהודים


זהו נושא שמרגיז לדעתי חלק נכבד מאזרחי ישראל, ארצה לפתוח בהקדמה קצרה על מהותה של מדינת ישראל:
"מדינת ישראל היא מדינת היהודים" זהו הבסיס למדינת ישראל, ניתן לפרש זאת בכמה אופנים, אבל הפירוש הנכון הוא: מדינת ישראל היא מדינה שהוקמה כדי שליהודים יהיה בית, מקום לחיות בו ללא פחד ללא רדיפות, לא כתוב באף מקום שמדינת ישראל היא מדינה לכל אזרחי העולם – לא כתוב, אין שום תזכורת לכך שמדינת ישראל צריכה לקבל לתוכה אף אחד ולא משנה מתי ואיך.מפת ישראל לאורך השנים
הבעיה היא איך מודדים מי הוא יהודי? אני לא ממש חושב שזה קשור לדת, יהודי הוא אדם שאבותיו הם יהודים, יהודי היא בעיני מורשת, אינני אדם חובש כיפה ולא שומר מסורת, ואף שבנקל ניתן לעורר בי כעס פה ושם לגבי הציבור החרדי ומעשיו גאה אני לומר כי יהודי אני, כך אבי כך סבי כך היו אבותי וכך גם אני. אין לי כל ספק כי לכל אדם ישנה פינה קטנה בלבו השמורה לאמונה, וגם האתאיסט הגדול ביותר חייב לשאול את עצמו מדי פעם מאין אני בא ואנה אני הולך? התשובה עבורי היא פשוטה, אני בא ממורשת ארוכה של עם שנלחם על קיומו, לא משנה אם אני מזרחי, אשכנזי (או מה שעוד ימציאו כדי לפלג את העם הזה) תמיד יהיה דבר אחד שמאחד אותי יחד עם כולם – לעולם לא אפגע בבני עמי, ותמיד אהיה שותף לכאבם והצלחתם של בני עמי באשר הם.
למרות כל האמור לעיל, עדיין במדינת ישראל חיים סוגים שונים של אנשים מדתות שונות ותרבויות שונות אבל ישנו פלג באוכלוסיה, שטוען לקיפוח ולחוסר שוויון, אבל רוצה ואינו רוצה להשתייך למדינת ישראל, כן כן אני מדבר על הציבור הערבי, שלדעתי חלק נכבד ממנו רואה בנו היהודים וכל מי שתומך במדינת ישראל (ראה "מדינת היהודים" למעלה) אויב.
המלחמה היא מלחמה מלוכלכת, בעצם אותו פלג רוצה את כל הזכויות המגיעות לאזרח נאמן של מדינת ישראל (ולעתים הרבה יותר) ולא מוכן לשלם את החובות החלות על אזרחי המדינה (חלק גדול אף לא מכיר בה כמדינה שלו או כמדינה בכלל.
עכשיו לעיקר, אני שואל – כמה מטומטמים אנחנו יכולים להיות? כלום לא למדנו מניסיון העבר? כל פעם יש איזו מהומה חדשה, ולאחר שמדינת ישראל משתמשת בכוחה (לא מספיק אגב) על מנת לצנן את אותה מהומה, מגיעים נציגי הציבור הערבי להתבכיין מה עושים להם. זה מזכיר לי את הילדים המעצבנים האלה בביה"ס שבאים נותנים לך סתירה ובורחים, אחרי אתה תופס את אותו ילד ואז…טוב נו אם להשתמש במילים עדינות, גורם לו להבין מדוע הוא עשה טעות בכך שסתר לך, ואז אותו נודניק הולך להתלונן למנהל (האו"ם) ולהורים (מדינות ערב) ומספר לכולם כמה הוא מסכן וכמה הוא "לא עשה כלום" ואיך נטפלים אליו כל הזמן.
הבדיחה היא עלינו חברים, יש בינינו יותר מדי "יפי נפש" ואני לא משתמש במונח הזה בקלילות, אותם צריך להקיא מתוכנו, פשוט אם ליהודי אכפת (ואני יודע שיגידו "גזען" ובלה בלה אבל מה לעשות בתוך עמי אני חי) יותר מאזרחים ערבים שנפגעים מאשר מילדים יהודים שמתפוצצים בכניסה למועדון, או ממשפחות שלמות שפשוט נמחו בפיגועים, אני שואל את יפי הנפש, איפה נמצאות אותן "נפשות זכות" שעליהם אתם מגנים בחירוף נפח? למה הם לא מדברים כמוכם בצד השני? למה אני לא רואה באף עיתון ערבי כתבות בגנות פיגועים? התשובה היא פשוטה, הם פשוט שונאים אותנו, כך היה, כך יהיה, אין סיכוי לשלום כבר מזמן, ראו את ה"שלום" שיש לנו במצרים וירדן? הלא ירדני או מצרי שרוצה לבקר במדינת ישראל יכול לעשות כן ללא חשש, עם משפחתו, אף אחד בתל אביב או בכל מקום אחר (מלבד בכפרים ערביים אולי) לא יפגע באותו תייר, אבל מעניין יהיה לראות יהודי מסתובב בסמטאות קהיר או עמאן שלא עם מדריך ואבטחה, מלבד זאת, הרי השלום עם מצרים וירדן די נפיץ, כל שדרוש הוא הפיכה קטנה, ואיזה מנהיג משוגע שרוצה להחזיר לנו" על איזו מלחמה, כגון איראן – לא הרבה יודעים אבל בשנות ה-70 ישראל (וגם ארה"ב) סיפקו נשק לאירן כדי שתלחם בעירק (האויב של האויב שלי הוא ידיד) וכעת אירן מעוניינת מאוד בהשמדת ישראל.
אני אומר, אולי כדאי שנאמץ את מדיניות שכנותינו ביחס להמונים מתפרעים, אולי אז יוכלו לקרוא לנו מדינת ישראל- מדינת היהודים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

37 + = 43