ארכיון חודשי: מרץ 2008

זהות בסכנה

יהודי – כיפה, טלית (ציצית), זקן, פיאות, שטריימל, לבוש שחור ועוד, עבור רב אזרחי ישראל, המילה יהודי או יהדות משמעה שינוי קיצוני ביותר בחייהים ולכן רב האנשים מעדיפים להסתכל מרחוק ולא להסתכן חס וחלילה ב"חזרה בתשובה" שתגיע לאחר שטיפות מח באיזו ישיבה בירושלים. אינני מאשים איש כי בעצם כולנו אשמים במצב הקיים, חרדים וחילוניםזהות כאחד, כמו שישנם חילונים המביעים סלידה מהדת, ישנם (ולא מעט) חרדים המביעים סלידה מחילונים. הכתבת חוקים בצורת עשה ואל תעשה, או יותר נכון יהודי או לא יהודי אינה תורמת ובטח שאינה מקרבת אנשים למקורות. להתקרב למקורות אין פירושו לשמור שבת או להתלבש באיזו שהיא דרך. וגם לא ניתן להתחמק מכך, בכל העולם בכל זמן נתון נרדף העם היהודי רק בגלל שהוא יהודי, הרי אף אחד לא הכיר את היהודים שנספו בשואה, באינקויזיציה או בכל פוגרום או סדרה של פרעות אחרים שפקדו את העם הזה, לכן אני טוען שיהודי הוא יהודי בעל כורחו, הוא לא יכול להיות שום דבר אחר, גם אם יתאסלם או יתנצר או לא משנה באיזו דת יבחר יבוא היום שמישהו יסנן לעברו "יהודי מלוכלך" בכל דבר שהוא יעשה תמיד יתייחסו אליו כיהודי או לפחות כיהודי לשעבר. לכן אני טוען שהמסורת היהודית והדת היהודית חייבים להשמר.
מדברי אולי יסיקו אנשים שאני חרדי או לפחות דתי, אבל לא, תתפלאו, אני חילוני ונוסע בשבת (ואפילו לצערי גם מעשן…..בשבת) ומדליק טלויזיה, וגולש באינטרנט (ללא סינון תוכן!!! ) אבל בתוך תוכי, אני יודע שאני יהודי, למה? כי אבי יהודי, סבי יהודי, אביו היה יהודי, וכן הלאה וכן הלאה. לא משנה מה אני אעשה, איך אתנהג או לאן אלך, תמיד אשאר יהודי ועל כן מתעקש אני להעביר זאת לילדי ולדור הבא בכלל, למשל קידוש בערב שישי, ולא משנה שיוצאים לבלות לאחר מכן העיקר לשמר את המסורת שביום שישי בערב כל המשפחה מתאספת ומקדשים. כך גם בחגים ארוחות חג הן דבר מאד חשוב, כי בסופו של דבר, אדם חייב זהות! אי אפשר לא להאמין בכלום, או להחליט שמאמינים בדת מסויימת רק כי היא מוצאת חן בעינינו, כמו שלא בחנו את מיננו, או את הורינו לא בוחרים את המקורות.

עצוב לי לראות משפחות שבהן אבא בעבודה כל היום כך גם אמא, הילדים חוזרים מבית הספר ישר למחשב, אבא ואמא באים הבייתה, מסדרים קצת, רואים טלויזיה והולכים לשון. אין קרבה, אין שיחה, העידן הדיגיטלי ברב הדרו, אני בעצמי איני צדיק בנושא, אבל לפחות ערב אחד בשבוע שבו אני עומד על כך שהמשפחה שלי תסב לשולחן יחד, בלי טלויזיה למשך הארוחה, בלי אינטרנט, מינימום טלפונים, שקט, רק שיחה, המינימום אבל יותר טוב מכלום.

קובי מספר – פרשת שמיני

שבת פרשת שמיני, ספר ויקרא כ"ב' אדר ב', תשס"ח

* מה קרה ביום השמיני
* מדוע קוראים לצומת שליד קריית אתא צומת "סומך"
* הכוכב של מלון סבוי
* מבצע נחשון
* עוצמתו של אהרן הכהן
* יום האדמה
* המשותף ללטאה, נשר, גמל וארנבת

קרא עוד

כמו חתול במים

מטבעי חובב חיות אנוכי. בעבר, גידלתי כלבים (או יותר נכון לומר … הם גידלו אותי) והיום לאחר מסע עצמי קטן התחברתי גם לחתולים מהם הייתה לי סלידה כל השנים כחיה שלא יודעת להכיר תודה, אולם הטבע העמיד אותי על חתול מדביר מזיקיםטעותי, והיום יש לי חתולה שנמצאת רב הזמן בחצר ואותה חתולה המליטה 4 גורים חמודים המקבלים טיפול כיד המלך. המחשבה שעלתה בראשי השבוע היא שהנה הנה מגיע לו הקיץ הטמפרטורות יעלו ומה יקרה לכל אותן גורים בהם אין לי את היכולת לטפל? לכל החתולים שאין להם בעלים. אז לפני שאבקש את בקשתי הצנועה, ארצה לספר לכם על טיבם של החתולים.

גם אדם שאין לו כל עניין בחיית מחמד, כדאי לו שיהיו חתולים בסביבת ביתו אם בבית קרקע או בבניין קומות, חתולים הם משמידי המזיקים הטובים ביותר, והידידותיים ביותר לסביבה, לוכד נחשים לא מזמן ביקר אצלי בבית עקב מקרה מאד מפחיד שלא ארחיב בו כעת, ושאלתי איזה חומר אני יכול לפזר בחצר או בסביבת הבית שידחה נחשים, אחרי הכל יש לי ילדה קטנה בבית ואני מפחד לחשוב מה היא תעשה אם היא תראה נחש. התשובה של לוכד הנחשים הייתה חד משמעית "אין שום חומר בטוח לבני אדם שדוחה או קוטל נחשים, ישנם חומרים שידחו נחשים אולם גם יפגעו בבני הבית, אם ברצונך להרחיק זוחלים תחזיק חתול" וכך בעצם התחלתי להשאיר אוכל ומים בחצר עד שבאה הגברת מיצי ומאז אין לי אפילו נמלה בבית.

בקיצור החתולים הם האיזון הטבעי לבעיות מזיקים פחות חתולים אומר יותר נחשים חולדות, ג'וקים, עקרבים, עכברים וכל חיה אחרת שיכולה להגיע לביתכם מבצרכם.
הבקשה מאד צנועה היא, אינני מבקש כי תחלקו אוכל ברחובות העיר כדי שהחתולים יאכלו, אלא מים, מים הם הבעיה המרכזית בקיץ, מאות חתולים ממש מתים מצמא ומתייבשים בקיץ עקב מחסור במקורות מים, זה לא קשה ולא עולה ממש כסף, אם יש ברז בגינה, או קערת מים בכניסה לבניין, או כל דרך אחרת העולה על רוחכם להרוות את צמאונם של המסכנים, כדי שיוכלו באמת להחזיר לכם טובה ביום מן הימים וללכוד את הנחש שיכול היה ליהמצא במיטתכם.

צריך לשבת מאד מאד גבוה….

עורב ישב על עץ, ולא עשה כלום כל היום.

ארנב קטן ראה את העורב ושאל אותו:

"גם אני יכול לשבת כמוך ולא לעשות כלום כל היום?"

העורב ענה: "בודאי. למה לא?"

אז הארנב התיישב על האדמה מתחת לעורב ונח.

לפתע הופיע שועל, קפץ על הארנב וטרף אותו.

מוסר ההשכל של הסיפור:

כדי לשבת כל היום ולא לעשות כלום, צריך לשבת מאוד מאוד גבוה.

"המילואים האחרונים שלי" – מכתב מרגש

קיבלתי את זה בדוא"ל זה ריגש אותי מאד ואני משתף אתכם קוראי הנאמנים:

המילואים האחרונים
מאת ד"ר גבריאל לוי
במילואים האחרונים שלי הוצבתי לשמירות בכלא מגידו. בתדריך נאמר לנו, בין היתר, באופן הכי מפורש שבעולם, שגם אם האסירים הביטחוניים הממלאים את הכלא השיגו נשק חם והם יורים עלינו, למגדלי השמירה, אסור בשום פנים להשיב אש.

שאלנו, אם כך לשם מה ניתן לנו נשק? אז שאלנו….
באחד הלילות, עלה במפתיע קצין בדרגת אל"מ למגדל השמירה שלי עם עוד שני קצינים כששאר הפמליה מחכה למטה. הקצין הציג עצמו כמפקד מחוז או משהו דומה לזה והחל מתחקר אותי: "מה שמך? מהיכן אתה בארץ? האם אתה נשוי? כמה ילדים" וכו'. אחרי הקדמה זו הוא עבר ל"תכל'ס".
– " נניח שיורים עליך מהמכלאה הזו, מה אתה עושה ?".
– " זה תלוי", עניתי. "אם ניטרלו אותי או שאני עדיין יכול לעשות משהו ואם אני עדיין יכול לתפקד, ברור שאני מעביר לאוטומט ומרוקן את כל המחסניות שלי לעבר מקור האש המשוער ".
– " רגע", שיסע אותי הקצין, "לא עברת תדריך "?
– " עברתי", עניתי לו, "אבל נדמה לי שלא שאלת על התדריך, אלא על מה שאעשה אם וכאשר ".
– " כלומר, האם תפר את ההוראות ותפתח באש"? שאל הקצין בארשת פנים חמורה .
– "כן", עניתי .
– " ואתה מודע להשלכות של המעשה הזה"? שאל הקצין.
– " ראה נא", השבתי. "אני כלכלן בהשכלתי. חישבתי ומצאתי שאם אקיים את הוראות התדריך, גדולים סיכויי להגיע לקבורה. לעומת זאת פתיחה באש עלולה לגרום לי לכמה שנות מאסר. על פי חישוביי, ההסתברות לצאת בחיים מבית סוהר גדולה באופן מובהק מההסתברות לצאת מקבר. אני הולך אפוא על ההסתברות הגדולה יותר …".
– הקצין השתתק לרגע, אחר התעשת ושאל: "האם אתה חושב שאתה חכם מכולם? האם אין לך שמץ אמון בפיקוד של צה"ל ובמפקדים שלך? אתה לא חושב שמישהו שקל ובדק והגיע למסקנות לפני שהוריד את הפקודות הללו "?
היססתי אם לענות, והקצין שהבחין בזאת כנראה, הוסיף: "אתה יכול לענות חופשי. חשוב לי לדעת מה אתה חושב ולא יאונה לך כל רע אם תענה בכנות ".
– " תודה", עניתי והוספתי: "אכן כן, אין לי שום אמון בפיקוד ובצבא. מעולם לא שמעתי על צבא המצווה על חייליו לעמוד כברווזים במטווח …".
– " אתה לא מבין " שיסע אותי הקצין. "אולי חיילים שלנו הוקפצו למכלאה שממנה יורים עליך ואם תירה תפגע בהם "?
– " אמנם אינני שולף מהיר כמו במערבונים", עניתי, "אבל גם במהירות שלי אף חייל לא יספיק להגיע למכלאה. לדעתי השיקולים לאיסור התגובה הם אחרים לחלוטין ".
– " כלומר "?
– " הבט. נניח שהאסירים השיגו נשק, ירו והרגו מילואימניק על מגדל שמירה. זה שווה כותרת קטנה בעמוד פנימי, ואת המחיר תשלם בעיקר משפחתו של אותו מסכן. לעומת זאת, אם המילואימניק ישיב אש וישכיב כמה מחבלים, יבואו לפה תוך זמן קצר כל רשתות הטלוויזיה העולמיות בגל פתוח ושידורים חיים. דובר צה"ל ישפוך הרבה זיעה כדי להסביר את ה"טבח" שביצע החייל וכו'. אתה מצפה ממני שאהיה מוכן למות כדי לחסוך זיעה מדובר צה"ל? לא אדוני. יש לי אישה וילדים והם חשובים יותר מיובש מצחו של דובר צה"ל ".
– " טוב, אני רואה שאתה אדם מבוגר שיודע מה הוא עושה ומבין את משמעות מעשיו" אמר הקצין. הוא סב על עקביו וירד מהמגדל עם מלוויו.
אלו היו המילואים האחרונים שלי. זמן קצר אחר כך הודיעו לי שהגדוד שלי פוזר ואני משוחרר ממילואים . התברר שהגדוד אכן פוזר ושוחרר כיון שרובו היה מבוגר, אך אני הייתי בין הצעירים שבו . לכאורה אפשר היה להעביר אותי לגדוד אחר, אבל החליט מי שהחליט שאין בי עוד צורך.
הערה: נראה לי שהמוח עבר לדום בממשלה שלנו. נכון, הדג גם מסריח מהראש. זה מתחיל בראש הממשלה, ואחר-כך עובר לשרת החינוך השוטפת את מוחם של ילדנו בדעות השמאלניות הקיצוניות שלה. הילדים האלה מתגייסים לצה"ל, חלקם נהיו לקצינים, ומתנהגים כפי שלימדו אותם בבית הספר: שהחיים של הערבים יותר חשובים מהחיים שלנו. יותר חשוב מה העולם האנטי-שמי יגיד אלינו, ולא חשוב אם נמות עבור כמה משפטים יפים בעיתונות.
תחשבו אתם: מה אתם חושבים יהיה במלחמה הבאה? מה אתם חושבים יהיה אחרי שועידת אנאפוליס תכשל ואינתיפאדה שלישית תפרוץ? הרי ברור שאהוד אולמרט לא ייתן לצה"ל להילחם. המחבלים נמצאים באזורי האוכלוסין תומכי הטרור, ואסור להפציץ תומכי הטרור ומגישי סיוע למחבלים.
יש לי חדשות בשבילך. במזרח התיכון, או שאתה מנצח או שאתה מת. יש רק שתי אפשרויות.
כאשר המוח עובר לדום, ומפסיק לחשוב בעצמו, אתה פשוט מת.
אם ההערה הנ"ל עדיין לא לרוחך, תקרא שוב את המכתב הנ"ל של המילואימניק.
מה אתה היית עושה במקומו? היית מחליט לחיות או היית מחליט למות?