זהות בסכנה

יהודי – כיפה, טלית (ציצית), זקן, פיאות, שטריימל, לבוש שחור ועוד, עבור רב אזרחי ישראל, המילה יהודי או יהדות משמעה שינוי קיצוני ביותר בחייהים ולכן רב האנשים מעדיפים להסתכל מרחוק ולא להסתכן חס וחלילה ב"חזרה בתשובה" שתגיע לאחר שטיפות מח באיזו ישיבה בירושלים. אינני מאשים איש כי בעצם כולנו אשמים במצב הקיים, חרדים וחילוניםזהות כאחד, כמו שישנם חילונים המביעים סלידה מהדת, ישנם (ולא מעט) חרדים המביעים סלידה מחילונים. הכתבת חוקים בצורת עשה ואל תעשה, או יותר נכון יהודי או לא יהודי אינה תורמת ובטח שאינה מקרבת אנשים למקורות. להתקרב למקורות אין פירושו לשמור שבת או להתלבש באיזו שהיא דרך. וגם לא ניתן להתחמק מכך, בכל העולם בכל זמן נתון נרדף העם היהודי רק בגלל שהוא יהודי, הרי אף אחד לא הכיר את היהודים שנספו בשואה, באינקויזיציה או בכל פוגרום או סדרה של פרעות אחרים שפקדו את העם הזה, לכן אני טוען שיהודי הוא יהודי בעל כורחו, הוא לא יכול להיות שום דבר אחר, גם אם יתאסלם או יתנצר או לא משנה באיזו דת יבחר יבוא היום שמישהו יסנן לעברו "יהודי מלוכלך" בכל דבר שהוא יעשה תמיד יתייחסו אליו כיהודי או לפחות כיהודי לשעבר. לכן אני טוען שהמסורת היהודית והדת היהודית חייבים להשמר.
מדברי אולי יסיקו אנשים שאני חרדי או לפחות דתי, אבל לא, תתפלאו, אני חילוני ונוסע בשבת (ואפילו לצערי גם מעשן…..בשבת) ומדליק טלויזיה, וגולש באינטרנט (ללא סינון תוכן!!! ) אבל בתוך תוכי, אני יודע שאני יהודי, למה? כי אבי יהודי, סבי יהודי, אביו היה יהודי, וכן הלאה וכן הלאה. לא משנה מה אני אעשה, איך אתנהג או לאן אלך, תמיד אשאר יהודי ועל כן מתעקש אני להעביר זאת לילדי ולדור הבא בכלל, למשל קידוש בערב שישי, ולא משנה שיוצאים לבלות לאחר מכן העיקר לשמר את המסורת שביום שישי בערב כל המשפחה מתאספת ומקדשים. כך גם בחגים ארוחות חג הן דבר מאד חשוב, כי בסופו של דבר, אדם חייב זהות! אי אפשר לא להאמין בכלום, או להחליט שמאמינים בדת מסויימת רק כי היא מוצאת חן בעינינו, כמו שלא בחנו את מיננו, או את הורינו לא בוחרים את המקורות.

עצוב לי לראות משפחות שבהן אבא בעבודה כל היום כך גם אמא, הילדים חוזרים מבית הספר ישר למחשב, אבא ואמא באים הבייתה, מסדרים קצת, רואים טלויזיה והולכים לשון. אין קרבה, אין שיחה, העידן הדיגיטלי ברב הדרו, אני בעצמי איני צדיק בנושא, אבל לפחות ערב אחד בשבוע שבו אני עומד על כך שהמשפחה שלי תסב לשולחן יחד, בלי טלויזיה למשך הארוחה, בלי אינטרנט, מינימום טלפונים, שקט, רק שיחה, המינימום אבל יותר טוב מכלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

72 − = 63