חופש, לא לכולם

פשוט מרגיז לחשוב על איך הדברים מתנהלים להם כאן אצלינו במזרח התיכון ובמדינת ישראל בפרט. נכון ישנם המון דברים שצריך לשנות והמון נושאים לדבר עליהים, אבל צריך לתת מקום גם לנושאים שאינם בטחון המדינה או הבעיה החברתית, לדוגמא חופשות בתי הספר.
נורא מרגיז שלמשל בחופשת הפסח הילדים שלנו נמצאים בחופש 18 ימים ואילו אנו האנשים העובדים לא חופשיים (לפחות על פי חוק) למעט ליל הסדר יום וחצי והחג השני יום וחצי. הדבר דומה בחגים נוספים אולם בחג הפסח המצב הוא הבעייתי ביותר.
הילדים חופשיים 18 יום, אבל מה עם ההורים? ההורים נאלצים לבזבז את ימי החופש היקרים מפז האמורים לשמש כימי מנוחה ורוגע על מנת להיות בבית ולטפל בילדים, למה למורים ולגננות (שאגב לא מזמן טענו שהם עובדים נורא קשה ומגיע להם עוד כסף) מותר להיות בחופש כל חג פי כמה מכל שאר המשק? למ מדינת ישראל לא מתחשבת ברב משפחות ישראל בהן שני בני הזוג עובדים עד שעה מאוחרת? למה אין אנו יכולים להתנהג כאומה מערבית שמאפשרת לאזרחיה לנפוש פעם בשנה ללא דאגות למה יאמר המעביד או לאיזה חג לשמור את ימי החופש? ולמה ההמצאה המוזרה הזו של "חול המועד" בו אמורים לעבוד חצי יום?!?!?! פשוט עבדים לא נותנים לאזרח הישראלי להנות מימי הנופש שלו, ומתפלאים למה אנחנו לחוצים ועצבניים רב הזמן….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 1 = 7