ארכיון חודשי: ספטמבר 2008

הרשות עירומה (אבל כולם מפחדים לומר)…

ממש על משקל "המלך עירום" ואף אחד לא רואה, או אולי לא רוצה לראות את האמת המכוערת שמאחורי הכתבה הבאה בוואלה.
הכותרות מדברות על כך ש"הרב הפלסטיני נגד פיגועים" אבל מי שקורא את הכתבה מבין שזוהי פשוט כתיבה מגמתית. אני מצטט:
"סקר חדש שהתפרסם ברשות הפלסטינית מעלה כי רוב הציבור הפלסטיני מתנגד לפיגועי התאבדות. 56.6% סבורים שהפיגועים פוגעים באינטרס הלאומי הפלסטיני בעוד ש-38.7% דווקא מאמינים כי הם מועילים לו." זה נתון שאמור לעודד? כמעט חצי מידידנו הפלסטינאים תומכים ברצח, ברברי ומתועב של נשים ילדים וזקנים, מה אנו אמורים להסיק מכך? הבעיה היא שנתונם אלה אים חדשים ושימו לב שהסקר הוזמן על ידי הרשות הפלסטינאית עצה כך שאני סבור שהנתונים אף גרועים בהרבה ממה שדווח, מה שמפליא אותי הוא הכתיבה המגמתית של הכתב לענייני ערבים של מערכת וואלה, כאילו נתונים אלה הם נתונים חיוביים ואיך אם מרואן ברגותי ואבו מאזן היו מתמודדים בבחירות היום "היה יושב ראש הרשות הנוכחי אבו מאזן מביס את ראש ממשלת חמאס ברצועה", אני רוצה לומר לכותב הכתבה שממש "טוב לי על הלב" לשמוע שרק חצי מהאוכלוסיה הערבית רוצה אותי מת, וממש לא מעניין אותי מי ינצח בבחירות שם, העובדה הייתה ואפילו היום חזקה מתמיד, והנתונים בכתבה בוואלה מעידים על כך, יש לנו עסק עם חיות אדם…

הכד הסדוק

לאישה סינית זקנה היו שני כדים גדולים, כל אחד נתלה מקצה מקל שהיא תלתה על צווארה.

לאחד הכדים היה סדק, ואילו הכד השני היה מושלם, ותמיד העביר כמות מלאה של מים.

מהדרך הארוכה שבין הבית לנהר – הכד הסדוק הגיע רק חצי מלא.

כך זה המשיך על בסיס יומי במשך שנתיים, כשהאישה מביאה הביתה רק כד וחצי של מים.

כמובן שהכד המושלם היה גאה בהישגיו.

אבל הכד הסדוק היה מסכן ואומלל, הוא התבייש בחוסר שלמותו, ובכך שיכל לעשות רק חצי מהעבודה שהוא נועד לעשות.

יום אחד, ליד הנהר, אחרי שנתיים של תחושת כישלון מוחלט, פנה הכד הסדוק אל האישה הזקנה:

"אני מתבייש בעצמי! בגלל הסדק שבי המים נוזלים כל הדרך מהנהר לביתך!"

האישה הזקנה חייכה ואמרה: "האם הבחנת שבצד הדרך שלך יש ערוגת פרחים? ולא בצד השני?"

"זה בגלל שתמיד ידעתי על הפגם שלך, לכן זרעתי זרעים בצד הדרך שלך. ובכל יום שבו חזרנו מהנהר לבית – השקת אותם"

"במשך שנתיים יכולתי לקטוף את הפרחים היפים הללו ולקשט את השולחן"

"אם לא היית כפי שאתה, לא היה החן הזה בתוך הבית"

לכל אחד מאיתנו יש את הפגמים המיוחדים לנו. אבל אלו הסדקים והפגמים של כל אחד ואחד מאתנו שעושים את חיינו יחד כה מעניינים ומספקים.

צריך להסתכל על כל אדם בזכות מה שהוא, ולהתבונן בטוב שבו.

כדורגל – לא לישראלים (או אולי ליהודים???)

כרגע סיימתי לצפות באחת מהבושות הגדולות ביותר בכדורגל העולמי. בושה לפיפ"א בושה לאופ"א בושה למונדיאל לאירופאים ולעולם הכדורגל בכלל. מעולם לא צפיתי (אני די נחשב לחובב כדורגל) במשחק בו השופט פשוט הכריע את המשחק בצורה ברורה ובלי להתבייש. בניגוד למגזיני הספורט שאצלם נהוגה מידה של צנזורה וכבוד לשופט, לי – אין כל כבוד למרטין הנסון והשיפוט ה- הייתי מסתכן ואומר אנטי-ישאלי, או אפילו גרוע יותר – אין לי כל ספק שעיניו הרואות של השופט היו מחליטות אחרת בנוגע לשתי בעיטות העונשין שלא היו שהעניקו לשוויץ שני גולים ואת המשחק בכלל כאשר השוויצרים לא עשו כלום כל המשחק, שלא לדבר על שני פנדלים שהיו ולא נשרקו לטובת נבחרת ישראל, אבל כל המשחק כל שריקה הייתה אך ורק באופן חד צדדי וברור לטובת שוויץ, אולי היה קל יותר וחוסך לכולנו זמן אם היה קובע את תוצאת המשחק בהתחלה בניצחון לשוויץ ובכלל פיפ"א בתקופה האחרונה כדאי לה לשקול משחקים וירטואלים לחסוך כסף וזמן הרי השופטים שלה עושים ככל העולה על רוחם ומנצחים ומפסידים משחקים ללא קשר לקבוצות. איפה הבקרה? אם "השופט לא ראה" הוא לא באמת שופט…אם השופט מפספס יש קוונים ואין תירוצים. שופט שלא ראה מה קרה לא צריך להיות שופט.למה לא מחילים את ההילוכים שחוזרים כמו באן בי אי?
למה לא מעיפים שופטים שלא עושים צדק? לא משנה מאיזו סיבה.
אני חושב שמישהו שם בפיפ"א צריך לעשות חושבים ולבדוק מה קורה. אולי זה עניין של שוחד, שנאת ישראל, אנטישמיות ואולי אף יותר גרוע….

אני לא אומר שיש לנו נבחרת גדולה אבל יש לנו בהחלט למה לקוות – לא עם שיפוט כזה….

על שירות (לא במסעדה) וצהריים

היום בזמן שחיכיתי לכריך שהזמנתי לארוחת הצהריים, שמעתי את אחת המלצריות מתשאלת את הטבח (ה"מבין") מה יקרה לה ואיך יושפעו על חייה באם תצהיר שהיא דתייה על מנת שלא לשרת בצה"ל, והטבח הפטריוט (שבודאי משרת כטבח במילואים במקרה הטוב) הסביר לה כמה זה יפגע בה ואיך יסתכלו עליה, ובכן ידידי צר לי לומר זאת, חייה של אותה המלצרית רק יהיו יפים קלים וטובים יותא אם לא תשרת בצה"ל ובו בזמן תשקיע בלימודים ו\או קריירה. אין כל קשר בין השירות הצבאי ובין האזרחות למעט העובדה שזהו נטל שמעטים הנושאים בו ורובם מרגישים – לא נעים לומר "פראיירים".
למשל אם תשרתו שירות מלא אבל בן זוגכם לא שירת והיישוב בו אתם גרים לא מוגדר ברשימת היישובים הזכאים – לא תזכו לשום הטבה ושום עזרה במשכנתא למרות ששירתתם שירות מלא, אם תעשו מילואים יעדיפו כמובן עובד באותה רמה שאינו משרת במילואים.

צר לי לומר את הדברים אבל אם ממשלת ישראל לא תעשה משהו בקרוב, אך הגיוני שאיש לא ירצה לשרת ואי אפשר לאיים על כמה מליוני אנשים עם קלישאות – שיפסיקו לשבת על הת*ת ויעשו משהו שם למעלה – "נבחרינו".

לחיות בריא – זה אפשרי?

הסיגריות גורמות למחלות לב, טיגון זה כולסטרול ובשר זה שומן, סוכר לא טוב כי יש סכרת בחלב יש סיליקון ובעגבניה ניקוטין וחומציות, מלח זה לחץ דם ועוד ארוכה הרשימה.
מה שמצחיק זה הגורם מספר אחד לכל המחלות שקיים בשפע בארצנו הקטנטונת – לחץ, סטרס! אבל אין שום אזהרה לגבי זה במקומות העבודה כמו על קופסאות הסיגריות או רשימת מרכיבי המזון על כל אריזה שאנו רוכשים.
קחו למשל אירופאים, חופשה שנתית של 35 יום (ממש לא עובדים ביולי אוגוסט למעט צוותים מצומצמים – פשוט אין עם מי לדבר) ימי עבודה של 7 שעות ו חמישה ימי עבודה בשבוע, כמובן לא נזכיר את המצב הבטחוני המתוח השורר בישראל או את הכבישים או אולי כדאי לומר נתיבי המוות בארץ. אז למה בעצם ממשלת ישראל\משרד הבריאות לא מחוקק שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימי עבודה בשבוע ו7 שעות עבודה ביום (בארץ החוק הוא 9 כאשר זה די נתון לוויכוח על פי חוזה עבודה) התשובה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא בעצם גרפים. כן הלמ"ס ובכלל הממשלה מפרסמת לנו שוב ושבו את התל"ג (תוצר לאומי גולמי) ונתוני הצמיחה שעולים כל הזמן ומבטיחים לנו שחיינו יהיו רגועים יותר וקלים יותר כי הרי צמיחה זה טוב! אם הכלכלה צומחת האזרחים אמורים להנות ובכן ההפך הוא הנכון, ככל שהכלכלה צומחת אנו נדרשים לעבוד קשה יותר עבור אותה משכורת. קחו לדוגמא את מדד המחירים לצרכן (ישנם עוד מדדים אבל לא נדבר עליהים כאן) הוא כל הזמן עולה, אבל מה עם שכר העובדים?מתי יעלה שכר העובדים? כי הרי אם המדד עולה המחירים מתייקרים, משכנתאות הבנקים עולות הכל עולה, חוץ משכר העובדים. לפעמים נדמה לי כאילו לא השתנה הרבה מאז תקופת העבדות, פשוט התנאים מעט השתפרו אבל העשירים עדיין משתמשים התורה בוטה בזמנם ובריאותם של הפחות אמידים זו מעין מלכודת פיננסית, אתה לוקח משכנתא כדי לקנות קורת גג למשפחתך, וחייב לעבוד לא משנה במה (לפעמים אף שתי עבודות) על מנת לשלם את המשכנתא אחרת משפחתן תוותר ללא קורת גג והמעסיק שמבין ויודע את מצבך גורם לך לעבוד ככל העולה על רוחו אבל מה עם האדם הקטן? זה שחי ממשכורת מינימום? מי בודק כמה שעות בחודש הוא עובד? מי בודק האם הוא מקבל גמול מתאים לשעות נוספות או עבודה בחגים וכו'? התשובה – איש אינו בודק, כל עוד הגרפים עולים בממשלה מבסוטים ו"מוכרים" לנו האזרחים שהנה, הנה באה הגאולה – עוד קצת הצמיחה תגדל ונוכל כולנו לנוח.