ארכיון חודשי: יולי 2009

בושה לטלויזיה הישראלית

בשנת 2009 אנו עדים למקרה יוצא דופן. משחק שכמעט כל אוהד כדורגל בישראל היה רוצה לצפות בו, המשחק בין מכבי חיפה לאוקטובה הקזחית, לא שודר היום. הסיבה? מי יודע, מה שבטוח שזה קשור לכסף. אני את ההחלטה שלי קיבלתי כבר מזמן, ביטלתי את כל ערוצי הספורט בתשלום הרי ממילא לא משדרים שם מה שאני אוהב לראות, וכל חודש מספרים לי שזה משודר בערוץ אחר בעלות של 24.99 לחודש….
אז לי נמאס, אני לא אשלם כל השנה עבור 10 משחקים שאני באמת רוצה לראות, ישנן אלטרנטיבות אגב….
אבל בושה לכל ערוצי הטלויזיה שידעו לרכוש את הזכויות לתחרות השחייה ששודרה היום באחד הערוצים, תראו חברה, אנחנו לא הקהל של שנות ה-70, איש אינו חייב לשלם לכם כסף ואולי אם כולם יבטלו את המנויים שלהם אולי אז יהיה איזה שינוי, ויקחו ברצינות את צופה הטלויזיה הישראלי שמצפה לתוכן קצת יותר איכותי.
אבל בהיותינו ישראלים רבותי, אנחנו אופורטוניסטים, אם מודיעים שהדלק עולה מחר, היום אנשים רצים לתחנות דלק עם ג'ריקנים להרוויח עוד כמה שקלים, כל אחד פועל בנפרד ומתוך אינסטינקט, הכח של הצרכנים המדינת ישראל, וטלויזיה בטח נחשבת מוצר, הרבה יותר גדול כאשר אנחנו יחד ולא בנפרד, ראו מה כמעט קרה במונדיאל שעבר…. המחיר ירד לפחות משליש בסופו של עניין וגם זה היה בתשלומים ועם מבצע לערוצים נוספים.
הכי מכעיס אותי זה הערוץ היחיד שאיני יכול לבטלו, זהו הערוץ הראשון, שברב חוצפתו גובה מכל אזרח במדינה כסף עבור תוכן שאולי סבתא שלי רואה בבוקר כשהיא קמה. על שום מה? למה אף אחד לא עושה כלום? כולם מדברים על זה וכולם כועסים על המצב

אובדן הפרטיות

שמתם לב איך לאחרונה ישנה תחושה ששום דבר אינו "קדוש" יותר. הכל הפך להיות מקוון וזמין – כאן ועכשיו, האירוניה היא שאנו דרשנו זאת מן היצרנים ונותני השירות.
לרבים מאיתנו ישנם טלפונים סלולרים או מכשירי GPS המתעדכנים בדיווחי תנועה, מכמונות מהירות ועוד, תוך כדי הנסיעה על ידי חיבור סלולרי, עצרתם פעם לחשוב מה זה אומר? חברות הסלולר או חברות התוכנה יודעות את מיקומו של כל אדם באשר הוא כל עוד הוא מחזיק מכשיר טלפון סלולרי ומשתמש בשירותי GPS, אמנם אותו אדם מעוניין בשירות באמצעי הכוונה על מנת להגיע מהר יותר למחוז חפצו אולם פועל יוצא של שירות מסוג זה הוא מידע הנצבר במאגרי המידע של החברות והתאגידים ויכול לשמש אותם לצרכיהים העסקיים (ואולי אף משמש אותם כיום).

אבל רשתות הסלולר הן רק ההתחלה. לרבים מאיתנו יש סרגלי כלים ושלל יישומים הניתנים "חינם" להורדה ברשת האינטרנט כל עוד אתם מסכימים (לחצתם אישור במהלך ההתקנה בדרך כלל מבלי לקרוא על מה) לשלוח להם מידע חזרה. מה הוא ה"מידע" הזה? שאלה טובה, בדרך כלל יהיו אלה נתוני גלישה שיספרו לאותן חברות המספקות את היישומים הללו, לגבי העדפות הקנייה שלכם, העדפות הגלישה שלכם, או בעצם כל דבר שאתם עושים ברשת האינטרנט וכיוב'.

נכון מרב הדברים לא ניתן להימלט וחלקם הגדול בלתי נמנע על מנת לקבל את השירותים המתקדמים המוצעים כיום לכל דורש, אבל יש לדעת ולהבין היטב את משמעותו של כל שירות, ומה הוא המידע הנלווה שתקבל אותה חברה או אותו תאגיד "על הדרך".
קחו למשל חובב צמחים הגולש המון באתרי בוטניקה ומשתלות, הרי המידע הזה שווה המון כסף לאנשים מסויימים, כמו למשל ברגע שאותו אדם ניגש לאתר המכיל פרסומות, ניתן להציג לו פרסומות מוכוונות לנושאים בהם הוא או היא מתעניינים ועל ידי כך לגרום לו\לה לבצע רכישה.

ככל שנפנים יותר שהקץ לפרטיות כבר היה כאן, כך יוטב לנו. בעשורים הקודמים היו אלה חברות כרטיסי האשראי שלהן היה מידע לגבי העדפות הרכישות שלנו ומקומות הקנייה החביבים עלינו, היום בעידן האינטרנט, כמות המידע היא עצומה ושימושית הרבה יותר מכפי שהייתה בעבר, רק שימו לב ששלטי החוצות לא יתחילו להתחלף בקרוב כאשר אתם עוברים לידם עם הטלפון הסלולרי שלכם….

תעמולה מוסלמית

בכל יום (גם איננו שמים לב לכך באופן מיוחד) אנו נחשפים לתעמולה היישר מבית היוצר של תומכי ארגוני הטרור בעולם ובייחוד הטרור האיסלמי הקיצוני.
החל מכתבות בעיתונים וכלה בכתבות טלויזיוניות המציגות את פני הדברים לא בדיוק כפי שהם באמת, משהו כמו לחפש תמונה או סרטון המתאים לנושא הכתבה ולא להציג את האמת במלואה כפי שקרו הדברים, אם על ידי עיוות הסדר הכרונולוגי של האירועים, שימוש בקטעי וידאו או תמונות מספר פעמים בהקשרים שונים ואפילו עריכה וביום קטעים – ממש כמו בסרט הוליוודי.
הבעיה הניצבת בפנינו אינה קלה, מליוני אנשים בעולם נחשפים לאותן כתבות ומאמרים במדיות השונות ומקבלים רושם מוטעה ביותר לגבי המציאות כפי שהיא מתרחשת, ועל ידי כך משיגים אותם ארגוני טרור יתרון משמעותי בכפר הגלובלי המגיע עד לכדי שנאת מדינות שלימות על לא עוול בכפן או גרוע מכך – על כך שניסו לעזור.
אירוני, שאנו בעצמינו כאזרחים ואנשים נאורים נותנים לכך יד על ידי חקיקת חוקים המתירים לאותם ארגונים או מי מטעמם להפיץ את אותן ידיעות כוזבות ובכך אנו אשמים לא פחות. ערך זכויות הפרט הוא אכן ערך עליון, אולם כך גם ערך קדושת החיים ומבלי שנשים לב קרב ובא היום בו ערכים אלה, אותם אנו מוקירים כל כך יהפכו לחסרי חשיבות או יעלמו כליל.
אין שום דבר שגוי באמונה, להיפך, אמונה יכולה להיות דבר יפה ומעצים, ויכול להיות שלא כל המוסלמים חושבים שמדינת ישראל או ארה"ב הם איום קיומי, ואולי יש ביניהם אלה המוכנים לחיות בשלום אבל אל מול ההמון הם מספר זניח לחלוטין ועצם העובדה שקולם אינו נשמע ולא משנה מה הסיבה לכך מציב אותם באותה עמדה בה נמצאים "אחיהם המוסלמים", אם אתה צועד עם ההמון – אתה חלק מן ההמון, אין מה לעשות בנידון. לא לעולם חוסן, העולם יתעורר יום אחד ויבין שישנה סכנה ברורה ומיידית לקיומו ואז יצטרכו כל הקולות השוטקים של אותם אלה שהיו רוצים לראות את דת האיסלם הולכת בדרך אחרת לקבל את גורל חבריהם.

חיים בקצב הרשת

קצת חבל לי על איך מתנהלים חיי הצעירים של היום, בין פייסבוק לטוויטר פליקס ויוטיוב וכל השאר לא נשאר הרבה זמן או מקום לפעילויות שאותן אנחנו כילדים ביצענו שלא רק פיתחו את היכולות המוטוריות אלא גם את היצירתיות ועוד הרבה יכולות אחרות.
האם בעוד מספר עשרות שנים כבר לא יהיו מוסיקאים או ציירים? לפחות לא כאלה שיודעים לנגו או לצייר על קנבס או דפים? הכל הופך להיות דיגיטלי ומוכוון מראש, אפילו הנושאים שיכולים להוות השראה לילדים ובני העשרה של היום הפכו כולם לדיגיטליים ומוכוונים על ידי הטכנולוגיה. לאן נעלמו משחקי הכדורגל של אחר הצהריים? אולי הוחלפו במשחקי מחשבי כגון פיפ"א או פרו אבולושון?
מה קרה לקלאס, תופסת, מחבואים, הולד, קובואים ואינדיאנים? הפכו לצ'אטים ותוכנות מסרים ואולי הפילו למשחקים ברשתות החברתיות של היום.
אני זוכר ימים של בית הספר התיכון בהם היית גיטריסט המנסה להרכיב הרכב על מנת לנגן רוק או כל ז'אנר אחר ולא מתחרה ב-"גיטר הירו" או בשטיח ריקוד המחובר למחשב וסופר נקודות.
אינני תוקף את הטכנולוגיה – כלל לא, טכנולוגיה מגיעה כצורך לפתור בעיות ולשפר את איכות החיים, אולם כמו כל דבר בחיים, גם הטכנולוגיה ממכרת ואולי ילדינו הם ה-"טכנוג'אנקיז" הראשונים בגלל שאנחנו ולא אף אחד אחר לא מסבירים (ואולי לא מבינים) את צדדיה השליליים של הטכנולוגיה. כל אחד ואחת מאיתנו חייב\ת לגרום לילדיו לבצע פעילויות שתכליתן שונה מלנצח איזה רשע וירטואלי במשחק מרובה משתתפים באינטרנט, תופסת במקום צ'אטים, מחבואים במקום מסרוני טקסט בקיצור לקבוע מעט יותר מינונים לפעילויות הילדים, נכון לפעמים זה מאד מפתה לתת לילדים פשוט לשבת בחדר ולהתעסק עם מה שהם רוצים ולקבל מעט שקט ושלווה אבל המחיר האמיתי של פעילויות אלה? מה נמנע מילדינו?
קשה מאד לקבוע מה טוב ומה לא טוב לאדם ובטח לילדים, אין ספר הדרכה בנושא, אבל דבר אחד בטוח, יותר מדי מכל דבר בחיים אינו חיובי.

הפרסומת של סלקום

מודה ומתוודה – לא ראיתי עדיין את הפרסומת החדשה של חברת סלקום, אבל אירוני ככל שזה יהיה כבר קראתי עליה מספר מאמרים ברשת האינטרנט שמנסים להראות את ישראל כולה כגזענית ושונאת ערבים.
בפרסומת לכאורה מופיעים מספר חיילים המשחקים כדורגל מעבר לגדר ההפרדה. בועטים את הכדור מעבר לגדר והכדור נבעט שוב מעבר לגדר חזרה אליהם.

הצעקה שקמה עקב הפרסומת נראית לי הזויה במיוחד ועוד יותר הצורה בה מוצגת מדינת ישראל כמדינה כובשת המשתמשת שימוש ציני לצרכי מסחר בסבלם של הפלסטינאים – כל שכן ההגדרה של גדר ההפרדה כגדר המפרידה בין משפחות ומונעת גישה לבתי ספר ומרפאות מילדים.

העיוות הנוראי הזה והעובדה שאין תגובה ממשית מצד ממשלת ישראל, לא לגבי הפרסומת (וחברת סלקום הגיבה כראוי כי היא אינה עוסקת בפוליטיקה אלא להפך בתקשורת בין אנשים ללא הבדל דת גזע ומין) אלא לגבי ההאשמות על גדר ההפרדה שהיא בעצם העניין וחברת סלקום פשוט הייתה שם במקרה עם הפרסומת שלה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.

רק כמה מילים בפי לכל הטוענים והמשמיצים למינהם. גדר ההפרדה היא כורח ולא רצון של מדינת ישראל, הגדר נבנתה על מנת להגן על תושבי מדינת ישראל שהם הדאגה היחידה של ממשלת ישראל ולא אף אומה אחרת בטח שלא תושבי הרשות הפלסטינאית, לא יכול להיות שכל נגיעה או פרסום בנושא הגדר תיצור מהומה בינלאומית שבה כמובן מוצגת מדינת ישראל כמדינה מרושעת שכל רצונה הוא להתעלל בעם הערבי ולגרום לו סבל, אין כל רצון כזה בצד הישראלי, אולם מאידך, לא מדברים אותם אלה הדורשים מחברת סלקום להסיר לאלתר את הפרסומת על הבעיה ה"קצת" יותר גדולה של הסיכון הקיומי אליו חשופים תושבי מדינת ישראל מאותו צד פלסטינאי שאינו יכול לגשת למרפאות ובתי ספר, האיום על חיי אדם קודם לכל, ומדינה – חובותיה קודם כל לתושביה ואזרחיה הנאמנים ורק אח"כ לאומות אחרות, מה גם שמדינת ישראל אינה אחראית לספק לתושבי הרשות הפלסטינאית שירותי רפואה, חינוך,תקשורת או כל שירות אחר ובכל זאת עושה זאת למרות ההתגרויות החוזרות ונשנות מצד ארגונים כאלה או אחרים (שאגב אינם אחריותה של מדינת ישראל כי אם של הרשות הפלסטינאית).

המסקנה היא אחת – כל תושב במדינת ישראל חייב לעמוד על דעתו ולומר מה הוא חושב, איש מתושבי ואזרחי מדינת ישראל הנאמנים אינו חפץ לפגוע או להסב סבל לפלסטינאים אולם אם התוצאה של מיגון בתינו וילדינו מסבה חוסר נוחות יהי כך.

בטוחני שגם אם הפרסומת הייתה מצולמת במקומות רבים אחרים בארץ ישראל היו עדיין טענות כאלה ואחרות ולא ממש משנה מי המפרסם, בירושלים היו טוענים שזה פוגע במאמינים של דתות אחרות ובתל אביב היו טוענים לפגיעה בערביי יפו ואפילו בטבריה יכלו לטעון שהפרסומת צולמה בשטח ערבי לשעבר, הרי מדינת ישראל כולה, לטענתם של רבים מן הפלסטינאים , היא אדמתם אז מה נשאר לנו?

מאמר ברויטרס
מאמר בדה מרקר

מסיבת יום הולדת

מסיבת יום הולדת היא דבר נחמד בדרך כלל (אם את\ה מתחת לגיל 30) אבל כשמדובר במסיבות יום הולדת לילדים הופך העניין כולו לאופרציה שלימה. ישנם כל כך הרבה עניינים לסדר ולעשות כמו לדאוג להפעלות לילדים ולדאוג לקישוטים ולאוכל והכל הכל עולה די הרבה כסף – דבר שלרובנו חסר היום.
מה עושים?
ישנם כל מני אתרים  שם ניתן למצוא סוגי מפעילים שונים החל מקוסמים דרך ליצנים וכלה בתקליטנים ואפשר ואף רצוי לבצע סקר שוק ביניהם (פרטי ההתקשרות של כולם נמצאים באתר) על מנת למצוא את האחד או האחת המספקים מוצר טוב במחיר סביר יחסית.
כשמדובר בילדים ישנן המון אטרקציות ואפילו מפעילים המספקים מוצרים ייחודיים כמו מכונות סוכר או דוכני אוכל ייחודיים במחירים יחסית זולים שיהפכו את המסיבה למוצלחת יותר אבל כמובן הכל שאלה של עלות.
כאחד שעבר לא מזמן את התהליך של הפקת (זו ממש הפקה) יום הולדת לבתי אני יכול לומר שאחד הדברים החכמים ביותר שעשיתי הוא לקבוע מראש תקציב, אחרת בטוחני שמחיר יום ההולדת היה מאמיר למחירים שלא היה ואין ביכולתי לעמוד בהם – בטח לא על מנת לחגוג יום הולדת. יש לקחת בחשבון גם את המתנה לילד שרוכשים ההורים ועלותה המתווספת לעלות יום ההולדת.

ישנו מידע רב לגבי ימי הולדת ומסיבות בכלל ברשת האינטרנט ואפשר למצור מאמרים ומדריכים שונים ברשת אבל חושב מאד-לתכנן!