ארכיון חודשי: נובמבר 2009

אנשים טובים באמצע תל אביב

טוב זה סיפור קצת אישי אבל בכל זאת ברצוני לקחת פסק זמן מכל הנושאים הבוערים שבדרך כלל מוצגים בפורטל ולספר לכם על מקרה שהפתיע אותי לגמרי (אני הרי פסימיסט מושבע….).

ובכן מקרה שהיה כך היה:

השבוע הורי הגיעו מטבריה לביתי ולקחו את בתי בת ה-4 לטיול. התכנון היה להגיע לצפארי שבתל אביב כפי שהם נוהגים בכל שבועיים ו"לעשות לה יום כיף". לכשהגיעו בהתרגשות גדולה בתי שמעה על נפלאות הצפארי וכבר החלה לדמיין כמה כיף יהיה לה לכשנגיע לשם, אולם כשהגענו, הסביר לנו השומר שהצפארי פתוח רק בסופי שבוע ולא ניתן להיכנס באמצע השבוע כי סגור. מאוכזבים מאד סיפרנו לו שהגענו מטבריה כדי לקחת את הילדה לבילוי וכבר הבטחנו לה (למרות שלא ממש חשבנו שזה יעזור – אבל כל כך התאכזבנו ולראות את האכזבה על פניה של בתי היה מחזה שובה לב). השומר ביקש שנמתין מספר דקות בחוץ ונכנס פנימה. לאחר מספר דקות הגיע בחור צעיר שהציג את עצמו כמנהל והסביר שהצפארי סגור וזה אפילו מופיע באתר האינטרנט של הצפארי (אמת לאמיתה) אבל – הוא מבין את המצב ויאפשר לנו להכנס.

האיש הגדיל לעשות ואף ארגן לנו מופע "פרטי" של חיות הצפארי (מופעים מדהימים של חיות מבצעות מיני תעלולים ופעלולים) למרות שהקהל היחיד בכל הצפארי היה – אנחנו – וזהו.

אותו אדם שאת שמו אינני זוכר פשוט גרם לאושר לבתי ולהורי. אולי עבורו זה היה להכניס עוד אדם לצפארי אבל בשבילנו זה היה ממש בגדר מצווה.

אז מסתבר שעדיין ישנם אנשים טובים בישראל וכאלה שהמניעים שלהם הם לא רק כסף וממון אלא גם אנושיות. באתר כמו הצפארי שתוכנן ונבנה עבור ילדים מסתבר שישנם אנשים שאוהבים ילדים ופשוט אכפת להם….אין לי הגדרה אחרת.

בטוחני שבהרבה מקומות אחרים היו פשוט מנפנפים אותנו ושולחים אותנו חזרה לביתנו מאוכזבים, אבל בצפארי, כנראה, מבינים ואוהבים אנשים ובמיוחד ילדים.

תודה.

בדרכנו לשומקום

אנו בדרכנו לשומקום – היכנסו לבקר…. זה יהיה השלט בנתב"ג בעוד כמה שנים. כאשר כלכלת ישראל תהפוך לכלכלת העשירון העשליון של מדינת ישראל, וכל מי שאינו בעל ממון רב יחיה כאן כמו בלוב. אני לא מבין דבר אחד, על מי בדיוק מדברות החדשות כשמדברים על עליה בתל"ג (תוצר לאומי גולמי) או כשאומרים שתיק ההשקעות של "הציבור גדל בעשירית אחוז…. איזה ציבור? ה – "ציבור" שאני מכיר קבור במשכנתא ותשלומים שוטפים עד מעל לראש, ואותו ציבור לצערי הפך אדיש לכל הגזירות הנוספות שמטילים עליו כל עוד "בחדשות אומרים שיש שיפור במצב הכלכלי". חברים מאכילים אותנו לוקשים! לועסים לנו חדשות בהם מספרים לנו שהכל בסדר ויש שיפור ו…הנה …הנה מעבר לפינה יהיה טוב, אין לי כל ספק כי המצב רק הולך ומחמיר, הכל שאלה של זמן עד שיגיע ה-final cut  על צווארו של אותו "ציבור" שלכאור מחזיק במליוני שקלים המושקעים בשווקים.

ישנו דימוי שאני אוהב להשתמש בו:

ביל גייטס נכנס לבאר בו נוכחים 49 איש, סטטיסטית, כל אחד מהנוכחים בבאר מליונר!

האם באמת כך הדבר? האם כמה מליונרים במדינת ישראל המחזיקים ברב הכסף הנזיל שלנו הם ה-"ציבור" עליו מדברות החדשות בכל יום עסקים? ואם כן מה עושים?

מה אנחנו יכולים לעשות?

ובכן – לא כלום – ובאותו זמן – הרבה!

אנחנו האזרחים בחרנו ב"נבחרי הציבור" והכוח שלנו יחד הוא אינסופי,  קחו לדוגמא מה שקורה עם היטל הבצורת, אותו מס משוגע שהפילו (זו לא שגיאת כתיב – הפילו לא הטילו) עלינו רשויות המים כדי לטשטש את עניין הציבור במחדל המים שקיים במדינת ישראל המחשיבה את עצה מדינה בעולם המערבי במאה ה-21! אנשים פשוט החליטו שלא לשלם והמס בוטל, לא משנה שמבלי שנשים לב משנים אותו כך שעלויות המים תהיינה גבוהות יותר ובכל מקרה נשלם יותר, אבל לא נראה כאילו הציבור הולך לוותר בקלות על המאבק הזה, אבל אם נהיה חכמים ונלחם בכל הגזירות שמטילה עלינו ממשלת ישראל בדר דומה, בטוחני שעתיד המדינה והצרכן הישראלי ישתנה לטובה.

דוגמא נוספת טובה היא המונדיאל האחרון בו רצתה חברת צ'רלטון לגבות אלף ומשהו ש"ח מכל צופה במשחקים שהפכו תוך זמן קצר למאה וחמישים ש"ח (שינוי של עשרות אחזוים לטובת הציבור).

אחד הדברים שקרו בתקופה האחרונה למשל מבלי שנשים לב הוא עליית המע"מ ב-אחוז שלם, משמעות הדבר שמדינת ישראל הפכה להיות יקרה יותר למחיה באחוז אחד שלם! אם עד היום אחזתקת הבית שלכם עלתה נניח 100000 ש"ח בשנה, השנה היא תעלה לכם 101000 ש"ח וזה לא מעט! אותו הדבר קורה לנו עם הארנונה – אותו מס שכולנו משלמים ואיש אינו יודע להסביר על מה בדיוק! ועל מחירי הדלק המשתוללים כאן חדשות לבקרים בלי בקרה ממשית, וכל שאר הלוקשים שמאכילה אותנו התקשורת, פשוט להתאגד ולהאבק יחד!

מדינת הגמדים!

היום נתקלתי בבעיה פיננסית שגרמה לי לחשוב פשוט איזה איש עסקים מן העולם ירצה לבוא ולשים את כספו במדינת הגמדים הלו היא ארצינו הקטנטונת (במלוא מובן המילה).

אז הנה הסיפור:

במדינת הגמדים פתח אדם חשבון בנק, בחשבון היה מספיק כסף בזכות לרכוש רכב קטן, אבל יום אחד, הגיע מסמך מן הבנק שחוב חניה בתל אביב גרם לכל הכסף שישנו בחשבון הבנק של אותו אדם להיות לא יעיל! פשוט לא ניתן היה לבצע שום פעולה בחשבון הבנק של אותו אדם, עד אשר "יסדיר" את הקנס שקיבל.

כמובן שאותו אדם נרעש ונזעם התקשר לבנק על מנת לברר את פשר התעלומה, שם נתקל בפקיד חביב שסיפר לו שבמדינת הגמדים, החוק אומר שכל זב חוטם יכול להגיש בקשה לעיקול חשבון (גם על 10 שקלים אגב) ואותו עיקול יגרום לחשבון הבנק שלו להיות חסר תועלת, לא משנה כמה כסף יש לו בחשבון.

כמובן שלא ממש עזרו זעקותיו של אותו אדם אל מול פקיד הבנק, נאמר לו בפשטות ובצורה הכי אנמית שיש שלא יוכל להסיר את העיקול אלא אם יגיע אל מבקש העיקול, ישלם את החוב, ויגיע עם מסמך אישור מקורי (לא פקס ולא טלפוני) לסניף הבנק שלו להסרת העיקול.

אין כל ספק לכל אדם בר דעת כי עצם התהליך ואף החוק עצמו מגוחכים לחלוטין, אבל במדינת הגמדים הכל אפשרי כשמדובר בלדפוק את האזרחים.

אז המסקנה שלי היא פשוטה מאד, לא להשתמש בשירותי בנקים! – להשאיר את הכסף בבית, פשוט כך!. גם לחסוך את העמלות, וגם לא להיות חשופים לעיקולים ושאר המצאות מדינת הגמדים.

בכל מקרה, השאלה הנשאלת, איזה איש עסקים בעולם, ירצה להשקיע את כספו במדינת הגמדים? כלום יש מטורף שיפקיד את כספו בידי הבנקים במדינת הגמדים? האם אתם הייתם מעיזים להפקיד את כספכם בבנק כאשר אתם יודעים שבכל רגע נתון, יכול להגיע צו עיקול לחשבונכם על כי לא שילמתם כרטיס עליה לאוטובוס ולא משנה אם יש לכם חצי מליון דולר בחשבון הם הופכים להיות חסרי תועלת כי לא תוכלו להשתמש בכסף אלא רק אחרי שתמצאו את נהג האוטובוס ותשלמו לו, ואז תקחו אישור מקורי ותגשו לסניף הבנק שלכם כדי שיסירו את העיקול תוך 24 שעות.

היטל בצורת – הבדיחה הבאה

נו מה יש למדינת ישראל לומר על זה? המדינה מרוויחה כסף מזה שאין מים במדינה??!?!

הרי רשות המים או יותר נכון מדינת ישראל אחראית על אספקת המים לתושביה, איך התהפכו היוצרות והאחריות על אספקת המים עברה לאזרחים? איך הפכו אזרחי מדינת ישראל לאחראים על כמות המים בכינרת?

זה פשוט מדהים עד כמה המח היהודי יצירתי בלהרוויח כסף, אפקט העדר שומר על כך שאיש לא מתלונן (כרגיל אצלינו היהודים) והכסף זורם לקופות ( או אולי למקומות אחרים?).

כבר דיברנו בעבר על כך שרשויות המים הן האחראי הבלעדי על משק המים ואספקת המים – לא רק על תפעול המשאבות, ואם אין מים זה כי לא התכוננו לכך נכון והכספים המוזרמים בתחום לא מגיעים למקומות הנכונים, ועל כן, אם אין מים מישהו בממשלה\רשויות המים או כל גוף ציבורי אחר צריך לשלם את המחיר ולא אזרחי המדינה שאין להם כל נגיעה למשק המים למעט שימוש יום יומי.

אז מה עכשיו? אומרים לי שאני לא יכול לעשות אמבטיה לבת שלי אלא רק "דוש" קצר, ואסור לרחוץ את הכלב, ולא להשקות את הדשא והגינה שעלו לי עשרות אלפי שקלים אבל אותם אלה האמונים על משק המים בישראל נוסעים ברכבי פאר עם משכורת 13 ו-14 ובונוסים ופנסיה תקציבית ומשרד ובלי הרבה לעשות בעצם, כי הם הרי לא אשמים…. זה אנחנו האזרחים "הבזבזנים" אשמים שבמדינת ישראל של שנת 2009 אין מספיק מים כי לא ירד גשם….אולי נרקוד את ריקוד הגשם? אולי נסמן מעגל באדמה ונצום כמה ימים? אלה השיטות של רשויות המים של מדינת ישראל, בעוד שבשאר המדינות הנאורות כבר מצאו פתרונות יצירתיים (ויעילים יותר) שאגב מדינת ישראל היא אחד המפתחים המובילים בתחום, כמו הטפלת מים. מתקני ההטפלה בבניה – כמה פעמים אפשר לומר את זה מבלי להעלות חיוך? כמה שנים לוקח לבנות מתקן הטפלה, או יותצר נכון כמה כסף צריך להיות מוזרם כדי שיבנה מתקן הטפלה אחד שיספק מים למדינה בימים קשים?

אם היינו חיים בסקנדינביה הייתי מבין שמתקן הטפלה זה לא עניין הנמצא בראש מעייניה של המדינה, אבל אנחנו חיים במדבר והביצה הקטנה שיש לנו בצפון הולכת ומתייבשת בעוד שהאזרחים עומדים למשפט בטענת "בזבוז שוא". לדעתי כל העניין מתוכנן, היטל המים "ימצוץ" עוד מעט כסף לתקציב ועוד שנה כשהיטל הבצורת יוסר מתקן ההטפלה יושלם…

גם השם מעניין "היטל בצורת" מה זה בדיוק? יש בצורת=משלמים יותר כסף? זה הפתרון? אם כך יש כאן תקדים לגבי כל נושא שיצוץ בו מחסור בעתיד, אולי אם תהיה שנה שבה יבול החסה לא יצלח כצפוי יהיה לנו היטל חסה? מי שחושב שזה מופרך או מצחיק, שיחשוב על זה כך: אם תספרו לאמריקאים שאין להם מים והם צריכים לשלם מכיסם "קנס" על כך שממשתלם לא עמדה במשימותיה, צפוי להפתעה. אבל אצלינו, אנשים לא יוצאים לרחובות, אולי יש כאלה אפילו שאגרו מים לימי ההיטל הקשים ואנשים באמת הופכים להיות יצירתיים, מתקינים בבתים מערכות מחזור מים, משקים גינות עם מי מזגנים ושוטפים רצפות עם אותו דלי חמש פעמים אבל זה דומה לכיבוי שריפה עם דלי מלא בדלק. כל הפתרונות היצירתיים רק מאוששים את טענות הרשויות כי אנחנו האזרחים אשמים ולא אותן רשויות שלא התכוננו מבעוד מועד לימים קשים במשק המים במדינה בה מים הם מצרך חשוב יותר מכל דבר אחר. הגרוע מכל הוא שנסיון להתמודד עם חשבונות המים המנופחים משכיחים מלב התושבים את הבעיה האמיתית – רשויות המים והעומדים בראשם.

אולי יום אחד נתנהג כמו מדינה שדואגת לתושביה ולא כמו רצף של פרטים שכל אחד דואג לעצמו בלבד בלי להבין שדרכינו שזורות זו בזו, מה שקורה לאחד קורה לכולם ואולי התאגדות יעילה יותר מנסיונות התמודדות של כל אזרח בנפרד.