ארכיון חודשי: ינואר 2010

זהירות – אינטרנט

נערים ונערות בכל העולם מצלמים את עצמם ערומים ומפיצים את התמונות והסרטונים בבלוגים ואתרי שיתוף.

הסיבה?

סיבות שונות ומגוונות, פרסים על הסרטון הנצפה ביותר מצד אתרי תוכן המנסים להביא כמויות גולשים גדולות ככל הניתן לאתרים שלהן, סקרנות של ילדים, מבחני אומץ, ועוד המון סיבות אחרות, המסקנה הפשוטה היא – שימרו על ילדיכם. גם אם אתם חושבים שהילד או הילדה כבר בני 15 ובוגרים, תמיד צריך לזכור כי לחץ חברתי וההרגשה של להיות כמו כולם בשילוב עם סקרנות והאפשרות להגיע כמעט לכל מקום בעולם דרך מסך המחשב עושים את שלהם.

כמובן שישנם אלה שיגידו שזהו חלק מן הביטוי העצמי של בני הנוער בעת החדשה אבל הנה נקודה למחשבה. במדינת ישראל וגם בארה"ב ועוד מספר לא מבוטל של מדינות העולם המערבי, פרסום סרטונים או תמונות שכאלה עלול לגרום לעונש חמור ואף ברב המקרים למאסר ולא בכדי. בני נוער וילדים אינם נחשבים אחראים למעשיהם עד גיל 18 (לפחות בישראל) וישנה סיבה טובה מאחורי החוק המתאר את בגרותו של אדם, בני טיפש עשרה וילדים לא משקיעים את המחשבה הדרושה מאחורי כל פעולה כזו, והפגיעה בהם יכולה להיות חמורה וכמובן הנזק שיגרם להם עקב מעשים שכאלה נפשית ופיזית.

האינטרנט הוא עולם בפני עצמו עם חוקים ומנהגים משלו, הבעיה שאין "משטרת אינטרנט" וכל פדופיל, סוטה וכל שאר מחלות החברה המודרנית עושים ככל העולה על רוחם ברשת, לא אחת שמענו על אונס של קטינים שהכירו פדופיל מתחזה ברשת האינטרנט, אחד הכלים הטובים ביותר עבור אנשים שכאלה היא הרשת החברתית פייסבוק – תחשבו על זה, כמה בני נוער מעלים לפייסבוק תמונות שלהם, של חברים ואפשר להגיע מאדם אחד למשנהו בקליק של עכבר.

אני לא מעלה תמונות של בתי לרשת פייסבוק ואינני מרשה לאיש להעלות תמונות שלה. תקראו לי פרנואיד אבל עצם העובדה שיושב לו איזה חולה נפש במדינה זרה וצופה בתמונה של ילד או ילדה תוך שהוא מענג את עצמו – לא עושה לי טוב. כמובן שרב האנשים לא חושבים בצורה הזו, ואפילו בשיחה עם חברים אני מסביר ואנשים לא ממש מבינים למה אני מתכוון -"אז איך נראה תמונות לחברה?" יש אימייל, מסרונים,דיסקים,אלבומים, לא רשתות חברתיות!.

תהיו בטוחים שאם יש תמונה של ילדכם ברשתות החברתיות, היא כבר נצפתה על ידי אנשים שלא הייתם רוצים שיצפו בה.

לגבי בני נוער, אני ממליץ על הסברה בשילוב עם תוכנות לבקרת הורים. אבל הסברה מעמיקה בלתי פוסקת לילדים לגבי כמה מסוכן לתת מספר טלפון, כתובת כל פרט מזהה אפילו שם אמיתי ברשת האינטרנט. לפעמים ישנם מתחזים שיכולים אפילו להתחזות לחברים שלכם וישנם אנשים שישקיעו זמן רב ביצירת קשר עם אנשים אחרים רק כדי ליצור אמון ופגישה – זהירות! שימו לב למה הילדים עושים באינטרנט!

בר רפאלי – גאווה ישראלית!

כרגע קראתי כתבה מצחיקה ביותר על כך שבר רפאלי "מתנערת מרשויות המס בשיראל" על ידי הגשת בקשה להחשב תושבת חוץ על מנת לקבל הטבות מס או פטור ממס.

אני פשוט המום מהניצול הציני כאן, אנשי העסקים הגדולים ביותר במדינה עושים את אותו הדבר בדיוק כדי לקבל הנחות במס, וזה לגיטימי שאדם ירצה להרוויח יותר ולשלם פחות מס, אני רוצה לשמוע את אותו כתב שיגיד לי שהוא משלם מיסים מתוך פטריוטיות! שלא לדבר על גובה המס בישראל וה"הצקה" של רשויות המס בישראל ללא הרף לבעלי העסקים.

הנה נקודה למחשבה, אולי אם רשויות המס בישראל לא היו "רודפות" את בעלי העסקים ללא הרף, אולי אז אנשים לא היו מחפשים מפלטי מס שכאלה? אולי אם המס בישראל היה הגיוני אנשי עסקים היו מבקשים לנהל את חשבונותיהם כאן בארץ במקום לרעות בשדות זרים?

בכל מקרה, אני חושב שענייניה של הגברת רפאלי הם ענייניה ואין בכך להעיד על אהבה למולדת או למדינה, בר רפאלי היא גאווה למדינת ישראל איך שלא תראו את זה, ואפשר להסיק מכך שהילדה היפה שכולנו למדנו להכיר היא גם אשת עסקים מצויינת היודעת לכלכל את עצמה.

כמובן שהייתה שם הערה גם לגבי השירות הצבאי של בר רפאלי, שהיא ממש מכה מתחת לחגורה, בעניין הזה יש לי די הרבה לומר (לא בהכרח בקשר לבר) כי השירות הצבאי הפך כבר מזמן ל"רשות" בקרב רב תושבי המדינה ולא בכדי, המערכת הצבאית מסורבלת ומתישה ולא מאורגנת ואולי אם היה תפקיד נאות לאישה כמו בר רפאלי, אני בטוח שהיא הייתה מסכימה לבצע אותו. למה לא לנצל מפורסמים כמו בר רפאלי או בן סהר המשחק בקבוצת הכדורגל אספניול שבספרד ולגייסם למערך ההסברה של המדינה? יש להם קהל אוהדים לא קטן ואני די בטוח שהם ישמחו לתרום את חלקם למדינה ותרומה כזו – אין צורך להזכיר תהיה חשובה הרבה יותר מעוד כמה שקלים לקופת הביטוח הלאומי, מס ההכנסה, מע"מ וכיוב' שלטעמי לא ממש מנצלים את הכסף לטובת האזרחים.

גם אם אנשים כמו בר רפאלי לא שירתו בצה"ל, התרומה שלהם בתור ישראלים מפורסמים שיש להם מעריצים ואוהדים מכל המינים, הגזעים והדתות היא אלפי מונים מכל שירות אחר ש"תבחר" עבורם המדינה.

מפלס הכינרת עלה ב-90 ס"מ

ובכן באמת בשורה משמחת, אבל אולי גם יספרו לנו מה מצב מכוני ההטפלה שבבניה כבר שנים רבות? האם עדיין מחכים לאישורים? אולי נגמרו המים בים התיכון? או אולי מחכים שהאזרחים יתרגלו למחירי המים החדשים ולא יתלוננו על המחיר בטענות כי יש מספיק מים?

בכל מקרה מצחיק אותי הרדיפה הבלתי פוסקת אחר מפלס הכינרת במדינה שמחשיבה את עצמה חלק מן העולם המערבי במאה ה-21, ישנם כל כך הרבה פתרונות למים וישנן מדינות שהפריחו מדבריות (זה היה החזון שלנו לא?) ואנחנו עדיין ממתינים לגשם.

אולי בשנה הבאה נזכה לראות חוק חדש המחייב כל אזרח לצייר מעגל באדמה ולשבת בתוכו שבוע תוך כדי שהוא או היא צמים כדי שיבוא גשם, או אולי אומני ישראל יתאספו וישירו את שיר הגשם ( או ריקוד הגשם – אתם תבחרו) ואולי, רק אולי יפסיקו לעשוק אותנו האזרחים בהעלאות מירים חסרות תכלית ובסיס בטוענות שווא שאין מים והמצב קשה וכל מני קלישאות כאלה. בעידן בו אנו חיים כשאין מים – מייצרים מים! מביאים מים אפשר אפילו לייבא מים אבל לא לספר סיפורים.

מי שהיה בכינרת לאחרונה – ואני יודע אני נמצא שם פעם בשבועיים – מבין שהשמחה היא שמחת שווא, הכינרת עדיין נראית כמו ביצת החולה בשיאה ולא כמו אגם מים מתוקים שאמור לספק מים למדינה שלימה.

בשבועות האחרונים ירדה כמות גשם אדירה ברחבי הארץ, לפחות בסביבה בה אני שוכן היו נחלים על נחלים של מים שזרמו לתעלות הניקוז, למה במדינת ישראל בה כל הזמן מייללים שאין מים, לא בונים מאגרי מים לאסוף את כל המים האלה? בכל איזור בארץ! כמויות אדירות פשוט הולכות לביוב (משם בדרך כלל לים התיכון – כמה עצוב – אבל זה נושא אחר) במקום להשתמש בהם לכל מטרה אחרת?

אבל בתוך עמי אני חי – אנחנו ישראלים, אנחנו די אופורטוניסטים כשמדובר בכסף קל, ומה יותר קל מאשר להעלות את מחירי המים שיפגעו בסופו של דבר בשכבות החלשות שהרי אין מצרך בסיסי יותר מאשר מים, אבל משום מה – לא קמה צעקה?!?! כשהעלו את מחירי הקמח – כל המדינה געשה על איך מעלים מחיר של מוצר בסיסי כל כך, ובכן שוב אשאל, מה יותר בסיסי ממים? למה אנחנו מרשים לאמונים על מקורות המים שלנו להתנהל בכזו חלמאות (בהעדר דרך טובה יותר לנסח זאת) ופשוט לבחור בדרך הקלה ולהעניש את כל צרכני המים בישראל (כל אזרח ואזרח)

אני כותב את המאמרים לפורטל הזה בתקווה שהקוראים אותם, יפנימו ואולי יעלה בהם הרצון לפעול בנושא, אבל אני די בספק, לא להיות פולני מדי, אבל אנחנו הישראלים אוהבים להתלונן – לא לייעל, וחבל, כי המצב בארץ לא הכי ובמקום שאנחנו התושבים והאזרחים נשפר אנחנו גורמים להרעה שבשתיקה.

רשלנות רפואית

בזמן האחרון אנו נתקלים יותר ויותר במונח רשלנות רפואית כחלק משמועות או חדשות המגיעים אלינו במדיות השונות. מנין הגיע המושג הכל כך משונה הזה? האם רופא או מנתח יכול להתרשל? האם רפואה היא מדע מדוייק עד כדי כך שניתן להלחליט מה נחשב רשלנות ומה לא? ובכלל למה בזמן האחרון ידיעות בתחום הרשלנות הרפואית הולכות ומתגברות?

ובכן התשובות לכך הן פשוטות, התקופה בה אנו חיים כיום מאופיינת בדרכי תקשורת בעלות כח אדיר עד כי ניתן להעביר ידיעות מקצה אחד של העולם לקצהו השני. בנוסף לכך שטחי הפרסום הפכו להיות נחלת הכלל, כל מה שאדם צריך לעשות היום הוא ליצור אתר אינטרנט או להצטרף לשירות בלוגים באינטרנט וכך הוא יכול להציף מידע ולכתוב ככל העולה על רוחו מתי שיחפוץ בכך. (ממש כפי שאנו עושים בפורטל ישראל). למה הדבר גורם? לפרצי מידע חסרי שליטה וסינון בהם ניתן למצוא דעות ומאמרים כמעט בכל נושא אפילו בנושאים מגוחכים במיוחד.

השאלה האם רפואה היא מדע מדוייק? היא שאלה חשובה וגדולה מאד. שלא ניתן לענות עליה בצורה חד משמעית בכן ו-לא. גוף האדם הוא מכונה מפליאה שעד היום לא הצלחנו להבין את אופן פעולתה במדוייק. ישנם דברים שאנחנו יודעים ויש כאלה שהם בגדר ניחוש. אבל ישנם נושאים שכדאי לדעת.

אם רופא נותן לפציינט תרופה מבלי לבדוק האם אותו פציינט אלרגי לחומרים שבתרופה, או האם התרופה יכולה להרע את מצבו של החולה, זו יכולה להחשב רשלנות רפואית, האחריות לבדיקות פשוטות כאלה היא על הרופא ברב המקרים. אולם נניח שישנו חולה שפיתח אלרגיה ייחודית ונדירה לחומר מסויים בתרופה, ואותו רופא רושם את התרופה לחולה כי אז המקרה הוא די גבולי. האם הרופא צריך לבצע בדיקות מקיפות לכל חולה? על מי האחריות?

לכן בדרך כלל כשמדובר ברשלנות רפואית, מומלץ מאד להיוועץ בעורך דין על מנת להבין מה אומר החוק ומה הן זכויותיו של החולה וחובותיו וזכויותיו של הרופא.

האם תאונות שאינן בשליטתו של הרופא נחשבות לרשלנות רפואית? כמו למשל חתך לא רצוי או פגיעה תוך כדי טיפול? גם כאן מומלץ להיוועץ עם עורך דין בנושא כי כל הרעיון מאחורי רשלנות הרי, הוא מעין פגיעה בשוגג ולא בכוונת תחילה.

בכל מקרה זה מעט מחליץ לחשוב על כך ולא בטוח שהעניין עובד לטובתינו האזרחים והפציינטים. חישבו מה קורה לרופא המגיע לטפל בכם? הוא לא יבצע שום צעד אלא אם יהיה בטוח שלא יהיה חשוף בשלב מאוחר יותר לתביעת רשלנות רפואית – גם אם איחור הטיפול עלול לגרום נזק, זה רק הגיון פשוט לא משנה אם אתה אדם רגיל או רופא יצר השימור העצמי חזק מכל.

תחשבו על זה.

ישראל תצא למלחמה באביב…

שוב אנו עדים לכל ההערכות וכל הבאז התקשורתי שיופיע סביבן, היום קראתי כתבה בוואלה עם הכותרת: "נסראללה מעריך: ישראל תצא למלחמה באביב" כל שנה אותם המילים (רק העונה משתנה) וכל שנה ישנם עשרות אנליסטים, כתבים,צלמים ושאר אנשי תקשורת המרוויחים את לחמם על ידי התעוררות שכזו במאבק עם אויבי ישראל. כשזה לא אירן זה לבנון, כשזה לא לבנון זה סוריה תמיד אנחנו מרגישים כאילו הסוף קרב ובא.

השאלה שלי היא פשוטה. האם באמת אלו פני הדברים? או שמא אנשי התקשורת פשוט חסרים אייטמים תקשורתיים ומנסים ליצור כאלה? גם אם חסן נסראללה אמר את הדברים בעיתון לבנוני, האם לא היה חכם יותר פשוט לא להתייחס אליהם? פשוט לא לתת לו במה? למי זה בדיוק מועיל? לי כאזרח בטח לא! ואני בטוח שלעוד הרבה כמוני. ישנם אנשים האמונים על בטחון המדינה ואני די בטוח שהם עושים עבודה טובה, ואם ישנו איום שכזה הם יטפלו בו בצורה הטובה ביותר האפשרית אבל אם אין איום ממשי אזי התקשורת פשוט מלבה אותו.

הייתי רוצה לחשוב שהאינטרסים של עולם התקשורת הולכים יד ביד עם התקשורת של אזרחי המדינה אולם מסתבר שלא כך הדבר. כאשר יש סקופ כל השאר זז הצידה (למעט עניינים משפטיים כמובן) ואותו אייטם מפורסם מבלי לחשוב פעמיים למי זה טוב? האם יועיל לקורא הממוצע לדעת את המידע הזה או לא? אולי בעצם פרסום האייטם הוא "מגשים את עצמו"? (בדומה לנבואה המגשימה את עצמה אלא שמדובר בכתבה המגשימה את עצמה).

אולי הגיע הזמן למה שפעם קראנו "צנזורה" בתחום הביטחון לפחות, הרי לא מסובר במשחק ילדים – האיום הם ממשיים ואין לנו כל צורך במלחמה או בדיבורים על מלחמה אלא אם אותה מלחמה ממש עומדת בפתח.

וקצת ציניות….למה שישראל תפתח במלחמה באביב? זו לא שחיילי צה"ל יורים טוב יותר בעונת הפריחה. הטנקים שלנו לא נוסעים טוב יותר על עשב ירוק…

למה לא בחורף? או בקיץ? (אה את זה כבר שמענו…) ולמה לא בפורים?

למה שמדינת ישראל תצא למלחמה מול לבנון או החזבאללה אם הם לא יורים? אם הכותרת הייתה "אנחנו נשגר טילים על ישראל באביב וישראל תצא למלחמה מולנו" הייתי מבין אבל גם אז המילה "אביב" הייתה נשמעת לי קצת הזויה כשהיא יוצאת מפיו של חסן נסראללה.

הרי חסן נסראללה הוא שרלטן חסר חוט שדרה השולח את אנשיו למות במסווה של מלחמה למען שלום לבנון (או העם הלבנוני) וכשמגיע תורו לתת את חלקו (או חלקים ממנו יש לומר) למען המטרה, הוא בורח ומתחבא. כאחד שאין לו יותר מדי שכל – למרות שאצלנו בתקשורת מכנים אותו חמקמק, ערמומי, טקטיקן וכיוב' – הוא בודאי היה כבר במספר כוונות של חיילי צה"ל, לטעמי לא מחסלים אותו פשוט כי נוח לנו להתעסק איתו ודמות התינוק בחיתוליו שהביא איתו אלי יצפאן לתמונת המלחמה בזמן מלחת לבנון השניה (שזה שם מצחיק לכשעצמו – תודו).

לסיכום הייתי רוצה לשמוע קצת יותר פירוט, מתי באביב? מלחמה על שום מה? אם מר נסראללה הוא מדיום וביכולתו לחזות את העתיד – אז לדעתי הוא היה יושב כבר בירושלים ולא בבונקר מתחת לאדמה.