אייל ברקוביץ' לנבחרת

בעבר כבר כתבנו על הנושא, ועל כך שאייל ברקוביץ' צריך לאמן את נבחרת ישראל במאמר: אייל ברקוביץ' לא חשבנו שזה יקרה באותו מעמד כתיבת המאמר, אבל כנראה שאנשים קראו, הפנימו ואולי אפילו עשינו, כאן בפורטל ישראל – שינוי של דעת הקהל.

אייל ברקוביץ' שחקן כדורגל מן הגדולים בעולם, לא משנה מה הוא אמר ואיך הוא התנהג – בטח לא כשמדובר בהיסטוריה עתיקה. איכויות המשחק וראיית השדה של אייל ברקוביץ' תמיד היו מעולות. לא פעם שמענו אותו מפרשן את משחקי נבחקת ישראל וטוען שלא מספיק להוביל אחד אפס או לשמור על תיקו – צריך לתקוף ולהבטיח את הנצחון – לדעתי – זה בדיוק מה שנבחרת ישראל צריכה – פייטר – מישהו שלא מפחד.

רובין קזאן לא קבוצה גדולה, אבל בכל זאת ניצחו את אלופת אירופה – ברצלונה – בבית! הסיבה? חוצפה! רצון וחוצפה, הם עלו לשדה בלי פחד או רגשות נחיתות וזה בדיוק מה שצריך בכדורגל. אאמש, אולימפיק ליון ניצחה את ריאל מדריד הגדולה – קבוצה של 500 מליון יורו אחד אפס. לפי הנתונים ליון צריכה היתתה להפסיד בגדול – אבל נחישות, חוצפה, רצון – והעובדה שהכדור עגול והוא מתגלגל לאן שבועטים אותו ולא לקבוצה היקרה יותר – ניצחו לליון את המשחק.

נבחרת ישראל היא נבחרת מצויינת, יכולנו להיות במונדיאל ללא שום בעיה, אבל התבוסתנות של הצוות המקצועי (ואני לא מאשים אף אחד כאן) והנסיון "לשמור על הנקודות" או "העיקר לא להפסיד" גרמו לנו להפסיד את הקמפיין. שוייץ הייתה במצב גרוע מאד בתחילת הקמפיין ואהנבחרת הייתה כבר במקום שני , אבל אוטמאר היצפלד היטה את הכף וגרם לשוויצרים להעפיל ולא סתם – מן המקום הראשון. אני זוכר שלפני המשחק ביוון כבר עשינו לעצמינו הנחות: "יוון היא נבחרת קשה", "הולכים על תיקו", "נקודה ביוון זה מכובד"…. ואני אומר – לוזרים! לדעתי – גם אייל ברקוביץ' היה אומר – לוזרים! כדורגל משחקים כדי לנצח, לא משנה נגד מי ולא משנה מה הסיכויים על הנייר – הכדור יכול להיכנס לשער היריב בדיוק כמו שהו יכול להיכנס לשער הנבחרת, ולכן עולים לשדה תמיד כדי לנצח, לא פחות, לא על תיקו, לא לבזבז זמן ולא כדי, ואני די שונא את המושג – "לגנוב נקודות".

מכבי חיפה ביישה את עצמה בקמפיין האחרון שלה בליגת האלופות כאשר לא הבקיעה ולו שער אחד או השיגה ולו נקודה אחת – לדעתי – בגלל שהם פחדו לחטוף תבוסות – אין כזה דבר תבוסה, הפסד הוא הפסד, אחת אפס, שתיים אפס או חמש אחת זה עדיין הפסד אבל אני מעדיף להפסיד חמש אחת או חמש שתיים מאשר להפסיד אחת אפס, לפחות להראות לכולם שאנחנו יכולים להילחם חזרה ושייזהרו.

אחרי שהנבחרת חזרה מהנצחון האחרון בלוקסמבורג, קולם חישבו את הנקודות ויחסי השערים – אני קיוויתי שהנבחרת לא תעלה וכך קרה, לא הגיע לאף אחד שם לעלות לשלב הבא – לשוייץ לעומת זאת הגיע.

מה שברקוביץ' יביא איתו לנבחרת זה את האופי שלו החסר מאד כיום. ה-"אני לא מפחד מאף אחד ולא אכפת לי מה אומרים" זה מה שעושה קבוצה טובה לקבוצה מעולה. תראו את ברצלונה, לא קנו רונלדו, ולא קאקא ולא בנזמה חוץ מאיזה זלטן (שהוא שחקן גדול ! ) הקבוצה נשארה די דומה למה שהיא הייתה בשנה שעברה, אבל המשחק שלהם הוא כזה שלא משנה כמה מוביל היריב או כמה הם מובילים – הם ממשיכים – כמו מכונה, יש כח אין כח, יש על מה להילחם אין על מה להילחם כל עוד הזמן לא נגמר – נלחמים.

לא פעם ראיתי שחקנים בכל מני נבחרות וקבוצות (וגם אצלינו) מבזבזים זמן ליד דגל הקרן כאשר קבוצתם מובילה אחת אפס או לשמור על תיקו – לדעתי פיפ"א צריכה לחוקק חוק שיגרום לשחקן כשזה להיות מורחק מן המגרש או לפחות לקבל כרטיס צהוב (ממש כמו ששוער מבזבז זמן) זו צורת משחק שנואה ולא מקצועית ואני די בטוח שבנבחרת ישראל של אייל ברקוביץ' – לא יבזבזו זמן בדגל הקרן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 4 = 1