קינואה – חמץ?!?

זה כבר גובל בבדיחה דתית. לחג הפסח הבא עלינו טובה, רציתי להכין קינואה, אולם, לתדהמתי גיליתי כי הדגן הדרום אמריקאי שהגיע אלינו רק בשנים האחרונות הוא חמץ!(?)

חשבתי לעצמי, איך יכול להיות שמאכל המגיע מארץ רחוקה מכאן כמה אלפי קילומטרים ולא ממש היה כאן בתקופת התנ"ך – נחשב לחמץ?

האם בני ישראל ניסו להכין פיתות קינואה לאניני טעם במשך ארבעים שנה במדבר? האם קינואה מכיל חיטה? מה פשר ההחלטה של רב כזה או אחר לאסור על אכילת קינואה מחמת חשש לחמץ?

נראה לי שהתשובה אינה תמונה במקורות, לפחות לא אלו של עם ישראל כי אם במקורות המימון של יבואני הקינואה בישראל. אם יש דבר שגורם לדת היהודית "החדשה" של רבני המאה ה-21 להראות מגוחכת החלטה כזו היא בדיוק דוגמה לכך.

תגובה אחת בנושא “קינואה – חמץ?!?

  1. צבי

    אין מרפא ליהדות הרבנית, בייחוד האורתודוכסית, כי יש בה יותר מדי אנשים טפשים וכמות גדולה מדי של סכלות.
    לעצם העניין הזה – אפילו אם קינואה הייתה מין של דגן, היא לא הייתה מסוגלת להיות חמץ כשלעצמה בדיוק כמו שחיטה היא לא חמץ כשלעצמה. ויש כלל ברזל במקורות הרבניים החשובים ביותר שרק חמישה מינים של דגן מסוגלים להחמיץ, ו"רב" ששוכח זאת הוא בדחן ויש לרחם על הנזקקים לעזרתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

29 − 19 =