אסד יונת השלום
מניף ידו לשלום?
איזה נשמה אסד? תגידו שלא… כל כך דואג ליציבות באיזורנו וכל כך רוצה שלום הבחור פשוט בלתי נלאה. בנאומו בספרד הוא אומר שהוא מאד מודאג מן המשבר הישראלי טורקי וכי משבר שכזה הופך את סיכויי השלום לקלושים וחסרי סיכוי ומגביר את הסיכוי למלחמה באזור. אה ו…כמעט שכחתי – בגלל זה הוא מבקשר בספרד (אני הייתי בטוח שזה בגלל הריביירה).
טוב מר אסד היקר, אם אתה כל כך מודאג מן הסיכוי לשלום (בניגוד לדאגתך למימון מאירן שעכשיו – אולי יתחלק עם טורקיה) למה שלא תשב על שולחן הדיונים – כן כן אתה בעצמך ותגיד שאתה רוצה שלום עכשיו (כמו המפלגה) בלי תנאים מוקדמים, בלי בקשות מגוחכות (כמו למשל לשכשך את רגליך במי הכנרת) ובלי לעשות יותר מדי רוח, פשוט שב, תביע להבנה שהדבר הכי טוב עבורך ועבור עמך הוא שלום עם המדינה היחידה באזור שיכול רק להועיל למדינה כמו סוריה.
לא נראה לי שהסיכוי לשלום ממש מדאיג אותך מר אסד היקר כי אם באמת זה היה מקור דאגתך היית עושה משהו בנידון ולא נוסע לספרד (השד יודע למה) לדבר מעל בימת נואמים במדינה שחוץ מתפוזים (וכדורגל מצויין) לא קשורה לאזור כהוא זה.
