שוב הבוץ הלבנוני

lebanonלימים כולנו הבנו שהיציאה החפוזה מלבנון לא "יבשה" את הבוץ הלבנוני ואפילו העמיקה אותו מעט. אתמול כידוע נפצע חייל צה"ל כאשר היה בפעילות של פינוי מכשולים ומקומות מסתור על הגבול על מנת שחיזבאללה לא יוכל להשתמש בהם בזמן מתקפה על ישראל כשתהייה.

כל זה צפוי כבר מזמן וברור שלבנון מחכה להזדמנות להתנגח בישראל ולהגיע לעימות מחודש לא החיזבאללה לבנון! לבנון היא מדינה וירי משטחה הוא פעילות תוקפנית מצד לבנון אבל אנחנו בשלנו אוכלים את הלוקשים ולא מכים חזרה כי "מסכנים זה לא הם זה חיזבאללה…”.

אתמול התקרית אמורה הייתה להיגמר לגמרי אחרת. ירי על חיילי צה"ל אמור לגרור תגובה חריפה מאד מצד ישראל אם חייליה חשובים לה. חייל נפצע אתמול, סא"ל במילואים ונראה כאילו עולם כמנהגו נוהג. העבירו הודעות ליוניפיל, קצת תקשורת וזהו!

מה עם "ליישר" את האזור ממנו ירו על חיילי צה"ל? מה עם לגרום לצד השני להבין שאם הם יודעים לירות ואם להם יש נשק – לנו יש יותר גדול!

כן כן, למי שלא שם לב, הקהילה הבינלאומית לא מחבבת אותנו יותר מדי ולא ממש משנה מה אנחנו עושים – אנחנו אשמים, אז מה כבר יכול להיות? שיגנו אותנו שוב? שינשאו אותנו בעולם? … זה הרי המצב ודעת הקהל כרגע וזה לא הולך להשתנות בקרוב אז מה יכול להיות?

אם ישראל הייתה מגיבה תגובה חריפה אתמול זה היה משדר מסר חד וברור – אל תתעסקו איתנו, וזה מה שצריך לשדר לסובבים אותנו, אחרת – אנחנו בדרך ל"מלחמת לבנון השלישית, הרביעית….”

הרי מה החזיק את מדינת ישראל באזור מבלי להימחות מעל לפני האדמה? לא משא ומתן, ולא הקהילה הבינלאומית ולא גינויים ולא שום דבר אחר מלבד הפחד. הפחד של המדינות השכנות שתמיד אמרו לעצמם "אלה משוגעים אלה, לא כדאי להתעסק אתם…” או במילים מתוחכמות יותר – מאזן האימה זה שגרם עד לפני מספר שנים לכל טרוריסט וחיזבאלון לחשוב פעמיים לפני שהוא דורך את הנשק שלו בכלל (שלא לדבר על לכוון ולירות – אלו שלבים למתקדמים).

אבל משום מה, התרככנו בשנים האחרונות, וכמו כלב המריח פחד ורתיעה, גם חיזבאללה, סוריה וחמאס הריחו את הפחד שלנו, אפילו באירן הצליחו להרגיש בניחוח החששני משהו של פעילויות צה"ל ומדינת ישראל והשתלחויות במדינת ישראל ויהודים בכלל הפכו לדבר שבשגרה.

איפה מדינת ישראל שמחקה את הכור בעירק בלי לשאול אף אחד ובלי להתייעץ בארה"ב ושאר המדינות בעולם? איפה מדינת ישראל שהיו לה מרגלים וידעה כל מה שקורה בכל פרלמנט בעולם (ואםילו הצליחה להשפיע בכמה מקרים)? איפה מדינת ישראל שצדה והרגה את הטרוריסטים של אולימפיאדת מינכן כשכל העולם ביקש שלא נעשה כן?

לצערי, המנהיגים השתנו וכנראה גם האומץ ורמת הפטריוטיות השתנתה. המנהיגים שלנו היום חוששים ללכ לשירותים בלי אישור מן הסנאט האמריקאי, האו"ם ותמיכה של איזה ארבעה חמישה ראשי מדינות. כל פעולה חייבת תיאום עם כל העולם כשכל העולם לא מעוניין לשמוע את הצד הישראלי כלל! אולי ככה שומרים על הכסא? אולי שכחנו קצת למה הוקמה המדינה הזו ואיך, ואולי מדינת ישראל צריכה "קורס רענון" כל כמה עשרות שנים כדי שאזרחיה ומנהיגיה יבינו שפה , בארץ חמדת אבות, חיים על החרב, וזה שנשאר בחיים הוא האחד עם האומץ להכות ביריב כשצריך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

77 + = 85