זורקים אבנים באום אל פחם

טוב נכון, זו מדינה דמוקרטית, ונכון שיש לכל אדם זכות להפגין, ונכון שכל אחד יכול לצאת לרחוב, אבל לא ראיתי באף מקום המתאר את זכויות האדם, לא בחוקי מדינת ישרל ולא בחוקים הבינלאומיים, אזכור או סימון לכך שזכותו של כל אדם לזרוק אבנים ולפגוע בחפים מפשע תוך כדי הבעת דעתו בנושא מסוים.

מה שאני לא מבין הוא מדוע מדינת ישראל מבליגה בכל פעם מחדש? מדוע אנחנו "מקבלים" את זה שאזרחי ישראל באום אל פחם מקבלים "אישור לא כתוב" לזרוק אבנים על שוטרים? האם לכולם מותר? אולי בפעם הבאה בהפגנה של גלעד שליט נזרוק אבנים? הרי המשטרה לא ממש עושה משהו בנידון?

אז נכון שאפשר לומר שאלו קיצונים ונכון שאפשר לומר שלא כולם עושים את זה – אבל זה יהיה לשקר לעצמנו. בהפגנות מסוימות של בני מיעוטים בישראל, הפך עניין זריקת האבנים מנהג קבוע, וכמובן אם המשטרה לא עושה ממש משהו בנידון אז למה לא?

מדינת ישראל ומשטרת ישראל צריכים להגיב בחומרה על אירועים כמו זריקת אבנים, אבל היא קליע לכל דבר, אולי במהירות נמוכה יותר אבל במסה גדולה הרבה יותר, אבל שנזרקת לעבר ראש של אדם יכולה להרגו בנקל, האם לא די בכך לקרוא לילד בשמו? זריקת אבנים=נסיון הריגה בדיוק כך וכך גם צריך להתייחס לאותם "מיידי אבנים" כאשר תופסים אותם.

בכלל "מיידי אבנים" נשמע עדין מדי, כאילו "מה הם כבר עשו? זרקו קצת אבנים על שוטרים…” חברה, חד וחלק, ניסו לפגוע בצורה חמורה ואם יכלו גם להרוג שוטרים וחיילים וכך צריכה מדינת ישראל ומשטרת ישראל להתייחס לאותם מפגעים, אינני רואה כל הבדל בגישתו של אדם המיידה אבנים על שוטר ואדם היורה לעבר שוטר, מטרתם של השניים אחת – לפגוע באותו שוטר בצורה חמורה ככל שיוכל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 + = 6