חלמות , מטרות ושאיפות – הדור הבא…

לא מזמן באחת מתוכניות הסאטיר הישראליות הוקרן מערכון של בחור המגיע ללשכת עבודה וכמובן מתרץ ומסרב לכל עבודה שמציעים לו בטיעונים שונים ומשונים, היה משפט מחץ, היה הומור טוב אבל מעבר לכך, במאה ה-21 בישראל נראה כאילו הצעירים – כמובן שלא כולם אבל חלק ניכר מהם, לא ממש רוצים לעבוד.

הולך ופוחת הדור הוא ביטוי עדין שאינו מתחיל אפילו לגרד את פני השטח, הילדים שלנו שגדלים היום בין משחק וידאו לצ'יטוט קל ברשת האינטרנט חולמים את החלום, אם נעז לומר, האמריקאי, לעשות הרבה כסף – מהר – ו"לצאת לפנסיה". אינני חושב שהילדים אשמים כמובן, כי אם אנחנו, דור הביניים, הדור שגדל בעולם שבו החנונים וה"יורמים" הם סמל הסטטוס , הדור הראשון שהעז לחלום על מליונים במקום על עבודה במוסד ציבורי, “עבודה קבועה" ב"מקום מסודר".

אם כן מה רע לחלום?

בכלל לא רע, רק שלפעמים צריך להתעורר מן החלום ולהכיר במציאות, רק חלק מאד קטן מן האנשים יהיו מליונרים (על פי הגדרה) וסביר להניח שהרב המוחלט של בני גילכם עובדים קשה בדיוק כמוכם על מנת להרוויח את לחמם, אבל החלום נשאר והמרירות שבאי השגת החלום נמצאת שרירה וקיימת ואפילו מציקה ומעיקה גם לבני דורנו.

אחד הלקחים שלי  בחיים ואני  די  בטוח שכל מי שמעט נסיון בחיים מאחריו, הוא שהחיים אינם מחלקים מתנות, צריך לעבוד קשה עבור כל דבר ששיך לנו או שאנו רוצים שיהיה שייך לנו. חלומות גדולים הם דבר מעולה (הרי באנגלית אומרים תכוון לכוכבים תפגע בירח) אבל צריך גם קצת חלומות קטנים, כאלה שאף אחד לא מעז לדבר עליהם, חלומות על בית קטן, משפחה אוהבת, להתפרנס בכבוד וכן הלאה, ואולי לאחר השגת חלומות שכאלה ניתן יהיה לחלום בענק, ממש כמו שעשינו כשהיינו ילדים.

שם המשחק הוא "צעדי תינוק", נכון ששאיפות גבוהות היא תכונה חיובית אבל הצבת מטרות הולכת יד ביד אתה ואם אין מטרות, אז אין דרך ולבסוף גם אין חלומות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

60 − 55 =