ארכיון חודשי: ינואר 2011

איך העלו לנו את מחירי המים…

לאט לאט ובשיטה הכל כך מוכרת,עלו מחירי המים פי כמה. זה התחיל כמובן עם הפרסומות הבלתי פוסקות ש"אין לנו מים…” וסלבס שמספרים כמה מסכנה הכנרת, בפנים סדוקות (מיובש למי שלא הבין) וקול רועד ומתחנן סיפרו לנו כמה חסרים לנו מים בארץ ואיך אנחנו (???) התושבים, צריכים לדאוג לכמות המים שאין או יש בכנרת.

לאחר מכן בא שלב ההלם. קנסות וגזרות למינהן באלפי (וגם עשרות אלפי) שקלים שהביאו כל בעל גינה, אולם אירועים, ואפילו חקלאים לרעום ולזעוק כי המחירים והקנסות אינם קבילים ולא יתכן כי אזרחים יצטרכו לשלם כל כך הרבה עבור שירות בסיסי שכזה.

השלב הסופי הוא המתוחכם מכולם. לאחר שהממו אותנו עם קנסות בלתי נתפסים, “הורידו" את הקנסות ואת מחירי המים למחיר נמוך יותר, בדיעבד, כל התהליך היה בעצם תהליך להעלאת מחירי המים – תאמינו או לא.

בואו נסתכל רגע על המצב בעין בוחנת יותר וננטרל רגשות ודאגות.

בישראל ישנה רשות המים האמונה על ניהול נכון של מאגרי המים. אם מאגרים טבעיים ואם מאגרים מלאכותיים לרזרבות המים של המדינה. במשך עשרות השנים שהמדינה קיימת לא היה איש ברשות המים שהיה חכם דיו ליצור תוכנית הבראה ולא להסתמך במאה ה-21 על גשם? איפה כל המנכ"לים הסמנכ"לים, ראשי המחלקות והמנהלים המקבלים שכר מאיתנו – האזרחים, שכר של עובדי מדינה כדי שלא נגיע למצב הזה, ובכן אם הגענו למצב בו אין מים, מי צריך לשאת באשמה? האם אנחנו האזרחים?

רשות המים הוקמה על מנת לנהל נכון את מאגרי המים של ישראל כדי שלא נגיע למצב בו חסרים לנו מים, אם הגענו למצב בו חסרים לנו מים מה עושים שם ברשות המים? אולי לא צריך בכלל רשות מים?

מתקני הטפלת מים הם נחלתו של העולם מערבי כבר עשרות שנים, רק במדינת ישראל אין ולו מתקן הטפלת מים פעיל אחד (עזבו את אלו שבבניה בשנת 2011!!!) לאן הולך כל הכסף שגובה מדינת ישראל עבור מים? הרי לא קונים מים? המאגרים מתמלאים על ידי מי גשמים או נשאבים ממי התהום, אז לאן הולכים כל המליונים בחודש שנגבים מכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל?

העצוב במדינתנו – מדינת הגמדים – הוא שאנחנו לא ממש מבינים את כוחנו, הרשויות ורשות המים ביניהן מהתלות בנו האזרחים מפיקות סרטוני תדמית במאות אלפי שקלים לפרסום במדיה, לא היה יותר חכם לעשות משהו פרקטי יותר עם הכסף? כמו אולי, לבנות עוד מאגרים או עוד מתקני הטפלת מים?

אבל כבר התרגלנו, ואיש אינו זועק, פשוט משלמים את המחיר החדש הגבוה הרבה יותר ועולם כמנהגו נוהג – מתרגלים לרוע הגזרה ומתלוננים על כמה המדינה שלנו מעוותת

הטרדה מינית

כצפוי כל המדינה רועשת וגועשת בגלל הרשעת נשיא המדינה לשעבר משה קצב, המדיה חוגגת וכולם מרותקים לשמוע ממומחים שונים ומשונים דעות ופסיקות באשר למה נחשב מה ואיך להתקדם חברתית ולהגיע למצב בו החברה שלנו תהיה נקייה מבעיות הקשורות למיניות במקום העבודה.

מה שאני לקחתי מכל המאמרים, הכתבות, הראיונות ועצות המומחים הוא אחד – כאשר אני אצטרך עובד לחברה שלי – אעשה את כל המאמץ על מנת שזה יהיה גבר ולא בחורה!

כן כן, אינני שוביניסט ואפילו אשתי מסכימה (ולא בגלל רתיעה כזו או אחרת) זה המצב המגבש כיום, במקום לתקן המצב הופך הרבה יותר גרוע עבור נשים וכל מה שהושג בהצלחה בעשרות השנים האחרונות יורד אט אט לטמיון בעקבות השתלחויות כאלה או אחרות ופרסומים (לא פעם חד צדדיים) של מקרי הטרדה מינית.

חישבו בהגיון חברות, אם אני בעל חברה, ואני שוכר לי מזכירה, אם היא מתלוננת על הטרדה מינית, זה כבר לא ממש משנה מה יש לי לומר בנושא וגם לא ממש משנה מה יתברר בסופו של תהליך, תמיד אחשב כחשוד בהטרדה עבור הסביבה כולה – אז למה לי בעצם להעסיק מזכירה?!?! למה לא להביא מזכיר או פקיד או איך שלא תקראו לזה?

בכתבת טלוויזיה שראיתי הראו בעל מפעל בארץ שבו עובדים 90 או משהו כזה עובדים מתוכם 12 נשים בלבד בתפקידים זוטרים יחסית, אף מנכ"ל לא רוצה להיות קורבן – אפילו לא להאשמה בלבד.

שלא תבינו לא נכון, אינני חושב שאונס הוא מעשה נסלח, נהפוך הוא , אני סבור שהעונשים על אונס הם קלים מדי, אבל בואו נשים דברים בפרופורציה, אם הבוס שלך או חבר לעבודה אומר לך שאת נראית טוב היום, זו לא הטרדה מינית ואם בעינייך זו כן הטרדה מינית – את צריכה לעבוד בוואקום או להתלבש בשמלת מקסי אלהשנות השבעים וכיסוי ראש.

מין ואהבה הם חלק מחיי היום יום, וגם השפה והדיבור, נכון יש גם גבול לדיבור אבל את הגבול כבר מזמן עברתן, כל מילה היוצאת מפיו של עובד ממין זכר (שלא לדבר על בוס) צריכה להישקל עשרות פעמים לפני שתיאמר שחס וחלילה מישהי בטעות ללא "כוונת זדון" (או תביעה שתכניס לכיסה לא מעט כסף) לא תפרש לא נכון את המילה כהטרדה מינית.

אין לי ספק שישנן הטרדות במקומות רבים אבל חברה, בואו נודה על האמת, העניין הפך לבדיחה, ולא טובה במיוחד כי התוצאה היא מניעת עבודות מנשים וזה בדיוק – אם לא שמתן לב – מה שהולך לקרות עכשיו – ולא מתוך כוונה רעה אלא מתוך רצון לשימור עצמי, אף אחד לא רוצה לעמוד על דוכן העדים כאשר הוא מואשם בעבירה חמורה כל כך, אז למה לקחת סיכון?