ארכיון חודשי: פברואר 2011

איומים מצפון

מנכ"ל (אם אפשר לשייך את שתי המילים הללו יחד) החיזבאללה חסן נסראללה אמר היום כי "אם ישראל תצא למלחמה מול לבנון הוא יבקש מלוחמי החיזבאללה לכבוש את הגולן

כמה מצחיק שזה נשמע, העניין הכה לא מעט גלים בעיתונות הישראלית במיוחד. הכותרת היו מעט יותר דרמטיות (כראוי לתקשורת המחפשת סקופים ומקצינה אמירות) אבל הבסיס נשאר נאמן לפחות לנאומו האחרון של נסראלה.

מה שלא ממש ברור הוא מדוע מר נסראלה בוחר לאיים על ישראל כאשר רק לפני מספר שנים, במה שהוא מכנה "הניצחון האחרון" הושמדו תשתיות נרחבות בלבנון והמדינה הקטנה מצפון לישראל (או "פלסטין הכבושה כפי שמכנה אותה נסראלה) לא תפקדה לאורך זמן רב כמדינה בכלל, ונסראלה עצמו דאג לברוח אל מעמקי האדמה שם הוא חי עד היום כאשר הוא שולח נאומי איום ו"הפחדה" אל עבר אנשים שממש לא מפחדים ממנו.

נסראלה והחיזבאלה כבר מזמן לא מהווים איום או מזיזים לאיש בישראל וזה משהו שכנראה נסראלה ויועציו המנסים לשרוד פוליטית (וגם לא פוליטית) בכל דרך אפשרית, עדיין לא הפנימו.

אם ניקח את איומו של נסראלה מעט יותר ברצינות וננתח את המצב, אז נכון שהחיזבאלה היווה בעיה לא קטנה עם צורת הלחימה שלו ועם העובדה שהם נלחמו עם צה"ל מאחורי שכפ"צ של אזרחים לבנונים ששימשו להם מגן חי, ונכון שבגלל הקהילה הבינלאומית היה מעט קשה לחיילי צה"ל להכניע את לוחמי החיזבאלה שניסו להילחם בסגנון החיילים היפנים על האי הנצור איווה ג'ימה בימי מלחמת העולם השנייה אבל אם ישראל תרגיש איום אמיתי (כמו למשל כיבוש הגולן) סבורני שחוקי המלחמה הבינלאומיים לא יחולו כבר ולאיש לא ממש יהיה אכפת מהם כאן או אז יפגשו חיילי (או שמא נומר הטרוריסטים) החיזבאלה את נחת זרועו האמיתי של צה"ל.

ציבור צרכנים אדיש

המחירים עולים, מסים חדשים נוספים, המשכורות נשחקו והשירות שאנחנו מקבלים ממשרדים ציבוריים גרוע ומה אנחנו עושים?

התשובה היא לא הרבה.

ברחבי העולם צרכנים מנצלים את כוחם כקולקטיב ומשפיעים תוך ביצוע מעשים פשוטים כגון מחאות שונות, הפגנות ושימוש באנשי ציבור כאלה או אחרים (שלמען האמת זהו תפקידם האמתי) אבל אצלנו לא. אם מודיעים שמחיר הדלק עולה מחר הצרכן הישראלי  רץ לתחנות הדלק היום בלילה למלא את מיכל הדלק של רכבו לפני עליית המחירים. אנחנו כל הזמן עסוקים בביצוע פעולות ומעשים שתורמים לנו ישירות ובאופן מיידי ואיננו לוקחים בחשבון כי פעולות שכאלה, לטווח הרחוק אינן יעילות כלל. נכון הרווחתם כמה עשרות שקלים באותו מיכל דלק שמיליתם בלילה שלפני אבל מעתה תשלמו הרבה יותר עבור דלק.

אז מה עושים?

מתארגנים, ממש כמו ציבורי צרכנים בעולם המערבי.

חשוב להבין, הדבר החשוב ביותר לחברות ותאגידים הוא מכירות. אם חברות הדלק למשל תמכורנה 20% פחות דלק במהלך שבוע אחד בשנה הדבר יביא לשינוי משמעותי במחירי הדלק, אף חברת דלק ובטח לא הקטנות שבהן לא יכולה לעמוד בירידה של 20% במכירות לאורך זמן.

עין תחת עין ושן תחת שן, פוגעים לנו בכיס על ידי העלאת מחירים? אנחנו נפגע להם בכיס על ידי הורדת נפחי מכירות. זהו כוחם הגדול ביותר של הצרכנים. אם למשל חברה מסויימת מעלה מחירו של מוצר התארגנות צרכנים לקניית מוצרי החברה המתחרה – אפילו אם הם עדיפים פחות תגרום לירידה תלולה של המחיר בזמן קצר.

הבעיה

החברות בישראל מודעות ל"פילוג הצרכנים" בישראל, הם מודעים לחוסר התיאום ולכך שהציבור הישראלי דואג לרווח אישי לפני שהוא חושב על רווח החברה כולה, אנחנו מאוחדים בדברים רבים אולם כשמדובר בצרכנות, הצרכן הישראלי הוא הפתי הגדול ביותר.

אולי אם נתארגן ונתאחד ונפעל יחד נוכל באמת לשנות את המציאות בה הצרכן הישראלי נמצא כיום.