מחאה על שום מה?

גל המחאה השוטף את מדינת ישראל כיום הוא מקור לגאווה לכל ישראלי באשר הוא.
ההתאגדות וההתארגנות של אזרחי המדינה כולם כאחד אל מול הגזרות החוזרות ונישנות שכבר כאילו בדרך הטבע התרגלנו אליהם, ממש כמו שהשמש זורחת בכל בוקר כך גם אנו רגילים "לא לשמוע" על המיסם החדשים והעלויות ההולכות וגדלות של המחיה במדינת ישראל.
כפי שאמר פעם קומיקאי ישראלי: "אם אני קם בבוקר ולא מודיעים על איזה מס חדש, מלווה מרצון או מלווה בששון, אני חושב שהרדיו מקולקל".

אז איפה הבעיה?
המחאה הנוכחית מבוזרת מאד, כלומר כולם מוחים אבל לא כולם בטוחים על מה? מה המטרה? נגד מי מוחים? הממשלה? הרי הממשלה הנוכחית לא גזרה את כל הגזרות שאנו מכירים כיום, וכל המסים שאותם אנו משלמים נקבעו זמן רב לפני תחילת כהונתה של הממשלה, וישנה הרגשה – לא טובה – שהמחאה הזו היא פשוט נגד. נגד מי ומה? לא כולם בטוחים.

אז מה חסר?
מיקוד. ממש כמו בעולם הפרסום כל קמפיין חייב מיקוד, כך גם כל מחאה, על מנת שתהיה יעילה, צריכה להתמקד בנושא או מספר נושאים על מנת להפיק תוצאה בסופו של תהליך.
מישהו חייב לקום ולקחת את המושכות ולומר חברה נלחמים נגד X, אחרי שנשיג את X נלחם עבור Y וכן הלאה.
מחאת הדיור כפי שהיא נקראת החלה מן השלב הסופי , כלומר מחירי שדירות הם משהו שלא ישתנה מהר או בזמן קצר, הרי כל בעל דירה יודע כמה שווה הדירה שלו וגם אם מחירי השוק ירדו עקב תהליך זה או אחר, בעלי הדירות פשוט ימתינו לעלייה הבאה.
הבעיה לטעמי הגורמת לכל הצרות של האזרחים במדינת ישראל היא אחת ופשוטה מאד – המסים!
מס הכנסה, מע"מ, בלו,ביטוח לאומי,מס רכישה,מס שבח,מכס, ארנונה ועוד הרשימה ארוכה…. כל אלה, הם העלות האמיתית שאם לא היו גבוהים כל כך, יכולנו כולנו להתקיים בכבוד ואף יותר מכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

80 − 71 =