ארכיון חודשי: ינואר 2012

מחאת ההמונים?

הנה חלפה עברה לה המחאה החברתית, אלפים נסעו ובזבזו את זמנם בקיץ האחרון והפגינו ברחובות תל אביב ולרבים הייתה תחושה שהנה, הנה זה מגיע – השינוי המיוחל – עכשיו נוכל לחיות בכבוד , להתפרנס בכבוד ולתת לילדים שלנו מה שאנחנו באמת רוצים לתת להם.

הבוקר, מספר חודשים לאחר המחאה החברתית, לא נראה כאילו ישנו שינוי של ממש, ועדת טרטנברג נשכחה ומוזכרת מדי פעם במדיה – לא בנושאים מהותיים וכל אותם "מובילי המחאה" שערבבו נושאים כאלה ואחרים בקלחת המחאה שרובה הייתה בעצם בתקשורת נעלמו כאילו לא היו.

אז בעצם קרה?

תקוות שווא הן דבר שבשגרה במדינת ישראל (או מדינת הגמדים אם תרצו) מכירים את השיר "בשנה הבאה, נשב על המרפסת…” אז כנראה שבשנה הבאה נשלם מיסים גבוהים – אולי אפילו גבוהים יותר, המחייה בישראל תהיה יקרה יותר ואנחנו התושבים נעבוד יותר ונגדיל את האוברדרפט – יותר.

הסיבה

הסיבה היא חוסר מיקוד. למה הכוונה?

אם כל אותם מאות אלפים שיצאו לרחובות בקיץ האחרון היו מלוכדים בדעותיהם ומציגים חזית אחת בנושא אחד או שניים, די ברור שהיה נעשה שינוי מהותי באותו נושא. אבל מה שקרה בפועל הוא שכל אחד הביא את הצרות שלו וכל אחד הפגין עבור משהו אחר וכך יכלה הממשלה לעשות "הפרד ומשול" לתת לכל קבוצה "כדור הרגעה" וכך להשתיק את אותה קבוצה.

הבעיה האמיתית.

הבעיה האמיתית של אזרחי ישראל אינה הדיור או מחיר הירקות בסופר או מחירי המים (שבאופן מחשיד מתקרבים לאט ובבטחה למחירי הדלק) או שכר המינימום, הבעיה של האזרח הישראלי היא המסים.

למה הכוונה?

כל אזרח במדינת ישראל משלם 16% מסך כל הכנסותיו השנתיות למדינת ישראל.

כלומר , נניח שאדם מרוויח 8000 ש"ח בחודש , בשנה 96,000 ש"ח. 15,360 ש"ח מתוכם יעברו לידי מדינת ישראל בשם המע"מ.

למרות ששכירים אינם רואים את תשלומי המע"מ במשכורתם חייב כל אחד ואחת מאיתנו לדעת שכל מוצר או שירות עליו אתם משלמים או רוכשים – 16% מן הסכום ששילמתם הולך למדינת ישראל בעל החנות ממנה אתם קונים או ספק השירות שאליו פניתם יודע זאת ומשכלל זאת במחיר, ולכן איך שלא נהפוך את זה, כל המוצרים והשירותים עבורם אנו משלמים עולים לנו 16% יותר!

העניין המצחיק עם מע"מ הוא שזה הוא מס על מס, למשל מחיר הדלק הוא מחיר ליטר דלק ועוד מס של ממשלת ישראל הנקרא בלו. לאחר שכלול המחיר מחושב המע"מ על המחיר כולל מס הדלק.

ישנן עוד לא מעט נושאים להלחם עליהם במדינת ישראל, אבל אם למשל המע"מ בישראל היה יורד לחצי (שזה גם הרבה) כל משפחה בישראל הייתה נשארת עם כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים בשנה מה שיהפוך את החיים במדינת הגמדים למעט יותר נסבלים.

אז אם מנהיג או מנהיגת המחאה הבאה (נקווה שתהיה) קורא מילים אלו, קח בחשבון ששום דבר לא יקרה (כבר ראינו) אם כל המשתתפים במחאה לא יתאגדו ויבינו פה אחד, מה שמשפיע על אחד מאיתנו – משפיע על כולנו.

מי מפחד מהאקרים

מדי פעם אנו מקבלים "תזכורת" כמו הכתבה שפורסמה באתר וואלה: “האקרים חשפו ברשת פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים".

אלפי אתרים בעולם וגם בישראל, פועלים בניגוד לתקני חברות האשראי ומקבלים פרטי כרטיס אשראי מבלי שהמערכת ערוכה להגן עליהם, ישנן חנויות אינטרנט השולחות את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח בדוא"ל לבעל החנות שם הוא מחייב את הלקוח ב"חיוב טלפוני" או מערכות השומרות את פרטי כרטיס האשראי במאגר המידע של האתר עצמו מבלי שזה יהיה מוגן דיו בפני שליפת המידע הרגיש הזה ושימוש בו על ידי האקרים.

חשוב להבין כי חנות אינרטנט אינה אתר אינטרנט פשוט, ישנם תקנים ועל בעל האתר לעמוד בתקנים אלו, אם יפרץ האתר שלכם ויגנבו משם פרטי אשראי אתם חשופים לתביעה מצד חברות האשראי והלקוחות .

לא פחות חשוב הוא שאתר שממנו נגנבו פרטי אשראי יהפוך מיד בעיני הגולשים ל"מוקצה" – אתר שאסור לבצע בו רכישות ולא משנה כמה בטוח יעשה האתר בעתיד.

לגולשי האינטרנט זיכרון ארך, הם אינם פועלים כמו קונים העוברים ברחוב ומגוון האפשרויות העומד בפניהם גדול בהרבה מזה של לקוח הפוסע בין החנויות בקניון זה או אחר.

אז בפעם הבאה שאתה רוכשים באינטרנט, ודאו כי האתר בו אתם מבצעים רכישה מוגן כראוי ועומד בתקני חברות האשראי – אחרת אתם עלולים לגלות שהכרטיס שלכם היה בשימוש בהוואי עןד לפני שאתם הייתם שם.