ארכיון חודשי: מרץ 2014

שקלים ושושנים

בכל שנה ישנה התקופה הזו, התקופה של לפני חג הפסח הקרב אלינו לטובה, ולמה לטובה?

כי בחג הפסח אנשים מתעוררים, ממש כמו הטבע המתעורר לחיים חדשים לאחר תרדמת החורף, ממש כמו הפריחה הירוקה המכסה את השדות בימים אלו גם השוק  הישראלי מתחיל לפרוח ולהראות ניצנים לכל רוחב השוק, לאחר חורף שקט כלכלית והשנה במיוחד לאחר העלאת המע"מ והידרדרות המצב הכלכלי, השוק הישראלי זקוק לרענון, ממש כמו דפדפן תקוע במחשב, השוק הישראלי תקוע ונראה חסר תקווה כבר מספר חודשים, הכסף נשאר באותו מקום וכשאין תנועה במשק המשק דועך, כולנו חשים ורואים את זה רק מי שמקבל החלטות כנראה נמצא במקום טוב הרבה יותר מאיתנו ולא ממש אכפת לו מה קורה לאזרחי מדינת ישראל, אז אולי יואילו בטובם היושבים במרומי המדינה ואמונים על רווחתו של הציבור הישראלי להסתכל מטה ולהבין – המצב לא טוב, ואם יש משהו שההיסטוריה לימדה אותנו על מצב כלכלי קשה הוא שתמיד השינוי מגיע ותמיד בקול נפץ רועם המרעיד את אמות הסיפין.

מדינה בקנטים

היום זה כבר לא כל כך סוד, מדינת ישראל אבודה מבחינה כלכלית ומחפשת את עצמה וכיצד לתרץ משכורות עתק של עובדי מדינה וכמובן את הפנסיות שלהם שגוזרות הון קטן מתקציבה.

אז כדי להכניס את הכסף הדרוש מטילים עלינו האזרחים עוד ועוד גזרות, זה התחיל בדלק שמחירו החל משתולל,            המשיך לסיגריות שהפכו כל מעשנת ומעשנת לעניים והפינאלה בתקופה האחרונה היא האלכוהול שמחירו מרקיע שחקים ולא יאומן כמה בקבוק ערק שבבית הכנסת היו רוכשים בעבר בכמויות , עולה כיום.

למה כל זה קורה?

ובכן ההסבר פשוט. במדינת ישראל יש חלק מאוד מאוד קטן של אזרחים יצרנים שעובדים והם –  כלומר אנחנו – משלמים עבור כולם ואולי מותר לומר אפילו עבדים של כל השאר.

אמנם אחוז האבטלה לא גבוה אבל כמות האזרחים שבאמת מייצרים היא מאוד נמוכה אם נשכלל את החרדים, הילדים, זקנים, אנשי קבע בפנסיה (כבר בגיל 45 !!!) ועובדי מדינה נישאר עם מספר קטן מאוד ביד אותות מספר היא כמות האנשים שאכן מייצרים ומועילים למשק.

הרי כולם יודעים ש-"הכי טוב זה להיות עובד ציבור" את המשכורת הם מקבלים לא משנה כמה הם עובדים טוב או פחות טוב, הפנסיה מובטחת והוועדים שומרים על עצמם (בעיקר) ועל העובדים כמו לביאה המגנה על גוריה בעוד אותם הגורים לא  מועילים לאיש ומקבלים משכורות עתק – את אותן משכורות מממנים מסים שאנחנו משלמים.

איך קורה דבר  כזה?

זה פשוט כדור שלג, המדינה היא גוף  המזין את עצמו, היא מייצרת משרות וממציאה עבודות חסרות תועלת רוכשת רכבים ומבנים ומוסיפה עוד ועוד הטבות לעובדיה (משכורת 13 ומשכורת 14 וכיוב') ואת החשבון מישהו צריך לשלם!

אז המדינה מעלה מסים (מע"מ מס הכנסה) ומטילה גזרות על מוצרים והכל הכל כדי שהאזרח הקטן לא יחוש בשינויים המכלים  את חשבון הבנק שלו לאיטם.

מה עושים?

ראינו שמחאות לא ממש עוזרות, עם ישראל מעולם לא היה מאוחד וגם במקרה של המחאה החברתית כל מוחה משך לכיוון מה שמציק לו ביותר, ואם יש משהו שממשלות טובות בו הוא להשתמש בשיטה עתיקת היומין – הפרד ומשול, כלומר בוא תרצה את המנהיגים או חלקים בהמון שהם הרוב והשאר יתפזרו, אמנם כולם התאחדו תחת שם אחד אבל מטרה משותפת לא הייתה שם.

מחאה היא מילה עדינה, המצב במדינת ישראל עגום, רוב האזרחים אינם עומדים בהתחייבויותיהם (לא סוגרים חודש בשפתנו אנו) בזמן שהחובות וההלוואות טופחים וגדלים. ממש באותו הזמן,  ישנם כאלה שלא מייצרים ולא מביאים תועלת ואליהם מגיעים הכספים האמורים.

מה יהיה?

כפי שאני רואה את פני הדברים יכולים להתרחש מספר תסריטים:

  1. הממשלה מתעשתת ומבינה כי לאט לאט לא נשארים אזרחים עובדים שישלמו את המסים שישלמו את המשכורות המנופחות ותשלומי הפנסיה המוגזמים , ולכן, היא מורידה מסים בצורה משמעותית (בעיקר מע"מ) ומאפשרת לשוק לצמוח בחזרה לאיטו.
  2. תהיה עוד מחאה והממשלה תטפל גם במוביליה אחד אחד ו"תקנה" לעצמה עוד זמן.
  3. מהפכה בקנה מידה  העלול  להרוס את המדינה ולטרוף את כל הקלפים. למרות שתסריט שכזה נראה תלוש מתוך סרט הוליוודי, כיום, זה נראה התסריט הסביר ביותר, כלו כל הקיצים ואנשים פשוט מנסים למצוא דרכים חדשות לשרוד כלכלית, אבל לשווא,  התשלומים למסים הם פשוט גבוהים מדי בכדי שאנשים ישרדו ויצליחו לשרוד – כלכלית כמובן.