ארכיון הקטגוריה: ממשל

מי מפחד מהוצאה לפועל? חלק א'

עיקלו לכם את חשבון הבנק? לא יודעים בדיוק מה לעשות?

הנה מדריך קצר שיחסוך לכם הרבה מאד זמן (ועצבים!).

ראשית, דברו עם הבנק שלכם, בקשו לקבל את כל הפרטים שהגיעו עם העיקול – בעיקר חשוב מספר תיק ההוצאה לפועל (ולוודא שאכן ההוצאה לפועל הטילה את העיקול) וכל פרט חשוב!

צלמו כל מסמך מספר פעמים, שלא תאבדו מסמכים חשובים – לא תמיד יהיה מספיק זמן להשיג אותם שוב!

כעת, נעשה מעט סדר בדברים.

מה זה תיק הוצאה לפעול?

הוצאה לפעול היא בסה"כ ארגון שבא לעזור לאזרחי מדינת ישראל, הסלוגן "אף אחד לא נשאר חייב…" נכון אמיתי וטוב, יחד עם זאת, ישנם תמיד אלו שינסו כופף ולעוות וכאן כמו בג'ונגל – כל אחד לעצמו, אז כדאי לקרוא וללמוד כיצד להתמודד.

הוצאה לפעול מגיעה כדי לחסוך זמן ולפתור בעיות שלכאורה נראות פשוטות, למשל אדם נתן לכם המחאה (צ'ק) ואין לצ'ק כיסוי? גשו ללשכת ההוצאה לפועל והגישו תובענה.

מה זה זוכה,חייב ומי זה העו"ד?

ובכן ישנם שלושה צדדים לתיק הוצאה לפעול, זוכה, חייב ועו"ד (לא תמיד).

החייב, הוא בעצם זה שהגישו נגדו את ההוצאה לפועל או התובענה. הוא זה שאמור לשלם את סכום הכסף, במידה והטילו לכם עיקול על חשבון הבנק\הרכב\הבית או כל דבר אחר, סביר להניח שהחייב הוא – ניחשתם נכון – אתם.

הזוכה, הוא האדם שאמור לקבל מן החייב את התשלום, כלומר הוא זה שטוען שאתם חייבים לו כסף.

העו"ד הוא זה שהגיש את התיק עבור הזוכה, כלומר הוא מייצג את הזוכה ולא אתכם, הוא לא מונה על ידי איש, אלא פשוט עובד עבור הזוכה.

הטילו לי עיקול על חשבון הבנק!!! מה עושים???

טוב, אחרי משפט הפתיחה בו התבקשתם להשיג את פרטי העיקול, יש לעשות סדר במסמכים ולבדוק היטב אילו מסמכים יש לכם ביד? יש להשיג כמה שיותר מידע בנושא התובענה, הזוכה והמקרה שקרה בעקבותיו הגישו תובענה נגדכם, חשוב לזכור כי תיק הוצאה לפעול יכול להגיע גם לבית משפט, לכן, כל מידע שתאספו (שוב, שימרו מספר העתקים) עלול להיות חיוני ולהטות את הכף.

שוויון בנטל? איפה?

מדינת ישראל היא מדינה המפלה לרעה את אזרחיה. ולא, אינני מדבר על בני המיעוטים ולא על החרדים כי אם על אזרחי ישראל המשרתים בצבא, עושים מילואים ומשלמים מסים.
האפליה מתחילה עוד בנערותו של כל מתגייס לצה"ל החייב לשרת שלוש שנים בצה"ל כפי שמגדיר חוק הגיוס לצבא, אותם צעירים שאך זה סיימו את לימודיהם בבית הספר התיכון ומספר חודשים לאחר מכן אוחזים בנשק ומוכנים (ואף נשבעים) למסור את חייהם בהגנה על מדינת ישראל, אותה מדינה המפלה אותם לרעה בכל צעד ושעל בחייהם.

האפליה מתחילה כפי שאמרנו באותו גיוס לצה"ל ולמרות שישנו חוק בעניין, ישנן מספר לא קטן של פרצות בחוק ללא תיקונים מתאימים. חרדים (מיש תורתו אומנותו) אינם חייבים לשרת בצה"ל וכמובן ערביי ישראל (רובם) אינם מחויבים לשרת בצה"ל ואין כל קשר אם צה"ל חפץ באותם אנשים כחיילים או לא, ישנה אוכלוסיה גדולה מאד התורמת 3 שנים תמימות מחייה למדינת ישראל ולא מקבלת מאומה בתמורה!

אם כל צעיר במדינת ישראל היה תורם 3 שנים מחייו כפי שמתחייב בחוק, לא הייתה שום בעיה, הבעיה מתחילה כאשר רק חלק מן הצעירים תורמים את אותן שלוש השנים והחלק האחר מנצל את שלוש השנים הללו ללימודים, פתיחת עסק או כל נושא אחר העולה על רוחם.

מן הראוי שמי שתורם יותר יקבל יותר, מי שמקדיש 3 שנים מחייו (או חייה) לשרת את מדינת ישראל יקבל שכר בצורה זו או אחרת מן המדינה – או לפחות יקבל זכויות או הטבות בגין שירות זה – יותר ממה שמקבלים אזרחים שאינם משרתים את המדינה (ובהמשך אם הופכים לנטל בצורת קצבאות וכיוב').

האפליה ממשיכה גם שנים לאחר מכן שאותו צעיר ששירת שלוש שנים את מדינתו ממשיך לשרת בשירות מילואים בעוד אלו שאינם מתגייסים פטורים מחובה זו. בעלי עסקים מפסידים ימי עבודה חשובים על מנת לשרת את מדינתם במשך חלק נכבד מחייהם בשירות מילואים בעוד האחרים מקבלים תנאים דומים (ולעתים אף תנאים מועדפים) מבלי לתרום אפילו שעה.

הנושאים המדוברים כאן אינם סוד וכולנו מכירים את חוסר השוויון ואת אי הצדק שבשירות במדינה, לא לחינם מילואימניקים רבים מרגישים "פראיירים" בעוד הם תורמים ומשרתים את מדינתם אחרים נהנים ממדינה שקטה ובטוחה מבלי להזיז אצבע או לתרום מזמנם למטרה זו.

הפתרונות יכולים להיות פשוטים מאד, אין צורך להעניש את מי שאינו משרת את מדינתו ולא משנה מה הסיבה, גם ערביי ישראל והחרדים (ואפילו הפציפיסטים)  יכולים לשרת את מדינתם:
לדוגמא: מי שתורתו אומנותו, או שאינו רוצה להחזיק נשק ואפילו כאלה שמוצאים פרצות אחרות (אי התאמה לשירות צבי, בעיות נפשיות וכיוב') יוכל לעזור בבתי חולים, בבתי אבות, לספק שירותי ניקיון, גינון בערים, שמירה בחניונים , לעזור בשירותי בטיחות בדרכים בבתי ספר ועוד רשימה ארוכה של מקומות בהם דרוש כח אדם אך למדינה אין מספיק תקציב לספק את אותם השירותים.

אם כל אדם שאינו מתגייס יחוייב לשרת את מדינתו במשך אותן שלוש שנים עם אותה המשכורת של חייל במשך 8 שעות ביום לפחות כמו שכל חייל בצה"ל עושה המדינה שלנו תראה הרבה יותר טוב, איכות החיים של התושבים תעלה וכמובן שנתקרב יותר לשוויון בנטל.

גם שנוא המילואים ניתן לשפר בצורה דומה. אדם שאינו משרת במילואים שצה"ל, יתגייס לשירות מילואים באותם המקומות ויתרום את חלקו מספר ימים בשנה ממש כפי שחייל מילואים עושה.
נכון שאי השוויון בנטל הולך דרך ארוכה ומגיע עמוק הרבה יותר מן הנושאים שפורטו במאמר זה, אולם גם מסע של 1000 קילומטרים מתחיל בצעד אחד, ואת הצעד מישהו צריך לעשות.
אז אני זורק את הכפפה וממתין שמישהו בממשלה ירים אותה ויתחיל, אולי, לאזן את הנטל.

מלשינון או לדפוק את החברה?

לא מזמן היינו עדים לפרסומת חדש של רשות המיסים שהציגה מוצר שכבר קיים לא מעט זמן – המלשינון.
השם החדש "קו הצדק" לא עושה את המלשינון לשירות בעל יותר חן או יותר אטרקטיבי, אולי אפילו פחות שכן כל מטרתו של השירות הוא לאפשר לאזרחי מדינת ישראל להיות יותר – זאבים זה לזה.

פעם (בקום המדינה) טיפחו את התחושה ש"כל ישראל ערבים זה לזה" כנראה שבחלוף השנים ועל פי צורכי ממשלת ישראל, המונח המתאים יותר הוא "כל ישראל זאבים זה לזה" שכן המחשבה לפגוע בפרנסתו של אדם בצורה כל כך קשה אינה יכולה להיות אפשרות קבילה בטח לא במדינה המתיימרת להיות מדינה המבוססת על חיבור בין אנשים – חיבור בין יהודים.

אם להיות כנים, המלשינון הוא כלי מצויין "לדפוק את החברה" בעצם להכאיב עשרות מונים לאלו שאנו שונאים או לא מחבבים כל כך, ומי הם המלשינים? שכנים מסוכסכים, בעלי חוב או סתם אנשים בעלי עין צרה , אין לי כל ספק שכל מי ששכל בראשו לא יעשה שימוש בכלי כל כך חסר מוסר (למרות השם קו בצדק) הנוגד כל עיקרון של מדינה או אדם בכלל.

לרשויות המסים ישנם תקציבי ענק רק לצורך זיהוי אלו שאינם משלמים או אם להשתמש בשפתם "גונב" מן המדינה למה שלא ישתמשו ויפעילו את אותם חוקרים ואנשים האמונים על כך? מדוע צריך את עזרת הציבור?
ואם כבר מדברים, אולי כדאי לה שמה בממשלה גבוה, לעשות מעט חושבים ואם ההכנסות ממסים אינן מספיקות כיום, אולי כדאי לאושש מעט את הכלכלה המסכנה שלנו ולתת לאזרחים לעשות את חובתם ולפתח את המדינה, הכלכלה והחברה מבלי לשבת להם על הצוואר?

יכול להיות שאני חולם באספמיה אבל גם תיאודור רוזוולט הבין שכלכלה של מדינה מתבססת על עסקים קטנים, כן כן , אותם ירקנים, חנויות מחשבים קטנות, מספרות, חנויות חיות מחמד, מכולות ועוד הרשימה ארוכה (במחילה לכל אלו שלא הוזכרו כאן) ואם אותם עסקים קטנים קורסים תחת הנטל וסוגרים חדשות לבקרים , מעגל המובטלים יגדל (יותר מפוטרים), ההכנסות ממסים יקטנו (פחות עסקים – פחות מסים) והסחרור המטורף שאנו חווים בימים אלו רק ילך ויתעצם.

אז אולי כדאי לשים איזה שירות מלשינון לעובדי ממשלה ועובדי ציבור בכלל, כזה שיבדוק מי עובד וכמה ומי יכול לשפר ולהשתפר, אחרי הכל רשויות הציבור אמורות לשרת את האזרחים ולא לחפש אותם בכל פינה.

חוצפה ממשלתית

בימים האחרונים מתנהלות להן הבחירות למפלגת קדימה (או לפחות כך הבנתי) והטלפון הנייד שלי פשוט "מופצץ" בשיחות זבל הודעות SMS זבל כאילו שמה שאסור לכולנו מותר לחברי הכנסת שלנו.

הרי חוק הספאם קובע בבירור שאסור לשלוח הודעות ללא אישור המקבל וגם אז יש לדאוג כי המילה פרסומת תופיע בין שורות ההודעה, אבל כנראה שבבחירות למפלגת קדימה הכל מותר, החוק אינו תופס ולא חל על המתמודדים אפילו אם זה אומר להתקשר לכל אדם כ-15 פעמים באותו היום עם הודעה מוקלטת המעודדת להגיע ולהצביע או לשלוח 10 הודעות SMS בזו הלשון:

"מחר ניפגש בקלפי היכל הספורט העירוני בגן נחום ראשל"צ תודה שאול מופז"

"החזירו איתי את התקווה לישראל! מחר מצביעים ציפי לבני בהיכל הספורט העירוני בגן נחום, ראשון-לציון. שלך, ציפי."

"לבירור מקום ההצבעה מחר ליו"ר קדימה, 039788100 או www.kadima.org.il"


וכן הלאה….


אם כל אחד או אחת מאיתנו היה שולח כמויות של הודעות כאלה כדי לשכנע לקוחות פוטנציאלים לרכוש מוצר או שירות בטוחני שמכתב מעורך דין או הזמנה לדיון בבית משפט לא היו מאחרים להגיע, הרי זה אסור בתכלית וחוק הספאם קובע זאת:

"על פי החוק, רשאים לשלוח "דבר פרסומת" אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען בהתקיים כל אלה:

א. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח "דבר פרסומת" מטעמו.

ב. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דבר פרסומת כאמור והנמען לא עשה כן.

ג. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשרות האמורים בסעיף א. "


קישור לחוק המלא

מדיניות ההסברה הישראלית באינטרנט

תורת המשחקים נותנת את אותותיה פעם נוספת באיזורנו כאשר ארגון ה-IHH אותו "ארגון לשחרור עזה" מתכנן לשלוח משטים נוספים של ספינות סיוע לעזה, אין כל רע בכך, אולם השאלה הנשאלת היא איזה סיוע?

הספינות המתוכננות לצאת לשייט ממספר נמלים באירופה לרבות, טורקיה, יוון וקפריסין אמורות לצאת בחודש הבא ושוב תהיה לנו סצנה בינלאומית כאשר נעצור אותן בדרכן.

השאלה המרכזית כאן היא: מדוע ממשלת ישראל לא מצהירה מעל במות התקשורת בולם כי אותן אניות תעצרנה בכל אמצעי אפשרי? מדוע לא מודגשת הנחישות של מדינת ישראל שלא לאפשר לספינות שכאלה להגיע לנמלי עזה ללא בדיקה בטחונית?

הרי  במצב שכזה לא תהיה לאותן אניות הרבה ברירה, אם מדינת ישראל כבר מהיום תצהיר הצהר וחזור כי לאחר בדיקה בטחונית ובמידה ולא ימצא נשק על סיפון האניות, תוכלנה האוניות להמשיך בדרכן לעזה?

מדוע מחכה ממשלת ישראל לבוא האניות ורק אז כאשר התקשורת כבר תגעש ותרעש – נספר את הסיפור שלנו ולמה עצרנו אותן ומי ירה ראשון וכמה נשק היה שם, אז, זה כבר לא יעניין איש, כולם יתמקדו ב"נוסעים המסכנים שנפגעו".

מדיניות ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל תמיד לקתה בחסר, ואם להודות על האמת, זה הצד החזק ביותר של אלו העומדים מולנו. אלפי אתרי אינטרנט זורעים שנאה אל העם היהודי, אתרים המספרים שקרים סרטים ערוכים המתארים את צה"ל כגרוע יותר מן הרייך השלישי. מדוע מדינת ישראל לא מספקת את הכלים לאלו בחו"ל שאינם מבינים ממש מה הולך כאן וניזונים מאתרי אינטרנט או סרטים כאלה או אחרים באינטרנט?

הרי באין מענה הולם מן הצד הישראלי, כל מה שנותר לאוייבינו הוא לשכנע את הקוראים והגולשים לקרוא ותו לא.

אני קורא למדינת ישראל להרים את הכפפה שנזרקה כבר די מזמן ולהתחיל להשתמש בטכנולוגיה לקידום מדיניות החוץ של המדינה, אחרי הכל, כל מה שיש לנו כאן הוא טכנולוגיה.

ביטוח לאומי עם ריבית והצמדה – כולל קנסות

מדהים איך הביטוח הלאומי אוסף את כספו מאזרחי המדינה. שלא תטעו לרגע קט אפילו – אני חושב שהביטוח הלאומי הוא אחד הרעיונות המהפכניים החשובים של התקופה האחרונה ותפקידו הוא בין החשובים שהמדינה מספקת לאזרחיה. איש מאיתנו לא היה רוצה להתעורר בוקר אחד לאחר שאיבד את היכולת לעבוד ולפרנס עקב תאונה או כל דבר אחר, ולאבד את כל מה שעבד בשבילו כל חייו. הביטוח הלאומי שומר על אזרחי המדינה מפני מצבים שכאלה ועוד רבים אחרים.

אבל, למה אדם שחייב כספים לביטוח הלאומי, אם ביודעין או מחוסר ידיעה, מקבל בקשה לתשלום חוב רק זמן ארוך לאחר החוב וכך הופך חוב של 49 ש"ח לחודש למשך שנה לחוב של אלפי שקלים בדמות ריביות וקנסות על אי תשלום כאשר החייב כלל אינו מודע לחוב אלא רק לאחר שהחוב ענק. התנהלות זו פוגעת בביטוח הלאומי ובתדמית החיובית שיכולה הייתה להיות לו כמגן האזרחים ובמקום, אנשים פשוט מתעבים כל פיסת נייר המגיעה מן המוסד שאמור להגן עליהם. ישנן כמובן בעיות נוספות אולם את רובן אני מניח שניתן היה לפתור אם היו מפריטים את שירותי הביטוח הלאומי לידיים פרטיות על פי חוקי המדינה.

אחת הבעיות בכל מוסדות המדינה הוא שעובדי מוסדות אלה אינם מפחדים מאיש. עבודתם כמעט אף פעם לא בסכנה ואם כן, אז יש שביתות שמהר מאד משנות את דעתה של הממשלה וברב המקרים גם את דעת הציבור. שיטה זו התאימה אולי ברוסיה של שנות ה-60 אבל כיום כאשר אזרחים ואנשים מצפים לקבל שירות מכל מוסד אפילו מוסד ממשלתי, ישנה בעיה. מצד אחד יש חברות ענק גדולות יותר אפילו מכל מוסות המדינה גם יחד המספקות שירות ברמה גבוה ומוצרים ברמה גבוה להם מתרגל האזרח, ומצד שני, כאשר אמור האזרח לפנות למוסד ממשלתי דוגמת הביטוח הלאומי – הוא או היא נתקלים בקירות ומבואות סתומים בהם בעצם אין עם מי לדבר!

אם אני הייתי מנכ"ל הביטוח הלאומי, על סדר היום שלי – בראש סולם העדיפויות הייתה התדמית הלאומית של המוסד לביטוח לאומי. תדמית חיובית של מוסד שכזה – שכל מטרתו היא בסופו של דבר להגן ולעזור לאזרחי המדינה, יכולה לשפר פלאים את אחוזי הגבייה, אחוזי התביעה, ובכלל כל נגיעה שיש למוסד לביטוח הלאומי עם הציבור. שיפור יכולות האזרח להתנהל באופן מקוון מול הביטוח הלאומי ואפשרויות תשלום נוחות יותר יכולות גם לעזור וגם לשפר את איכות השירות של המוסד לביטוח הלאומי ובכלל כל מוסד ממשלתי.

הבעיה?

לא נראה שלמישהו ממש אכפת, הריביות והקנסות מנפחות את הקופות המספרים נשארים גבוהים וכמובן – אנשים מרמים ומבצעים הונאות הקשורות לביטוח הלאומי אבל נראה שזה רק מחזק את המוסד המכובד. יותר חוקרים – יותר משכורות יותר מהכל – למה? למה לא לתת לאזרחים הרגשה שהמוסד לביטוח הלאומי איתם יד ביד? שוב אחזור ואומר – זו הרי מטרת הביטוח הלאומי! לעזור לאזרחים ולהגן עליהם! למה אזרחי ישראל מרגישים במגננה עם כל מכתב מן הביטוח הלאומי?

אחת הסיבות שאני כותב מאמר זה היא היכרות עם לא מעט אזרחים צעירים שהשתחררו מן הצבא ולא ידעו כי היה עליהם לשלם את המינימום על פי חוק לביטוח הלאומי, ואז שנתיים או שלוש אחרי מגיע להם חוב של כמה אלפי שקלים לשלם שכמובן לאחר ויכוחים ומה שקוראים "להפוך שולחנות" בעגה הישראלית, מופחת החוב ועושים להם טובה בסגנון -"הורדנו לך ל2372.12 ש"ח במקום 9325.23 ש"ח. כמה זה נשמע רציני? אם מישהו היה חייב לי סכום כזה גדול והיה מבקש שאתחשב הייתי מפחית אולי 10% אבל עצם ההפחתות ההזויות הללו מחשיד מלכתחילה ואיש אינו יוצא מרוצה מבניין של המוסד לביטוח הלאומי.

אני מבין את הבעיה הקשה של הגבייה וההונאות שאזרחים לא הגונים מבצעים, אבל אולי הבעיה איננה האזרחים? מעט חומר למחשבה….