ארכיון הקטגוריה: תקשורת

כבוד המדינה

מצחיקה אותי עמדת ארה"ב בקשר לניסיונות הכושלים לגבש הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. הרי הם אותם אמריקאים שדוגלים במדיניות של לא לשאת ולתת עם טרוריסטים ובו בזמן מבקשים ממדינת ישראל לשאת ולתת עם הפלסטינים – או אולי אם לקרוא לילד בשמו בין השאר – עם החמאס.

מנסים למצוא את שביל הזהב, להגמיש עמדות ועוד כל מני משפטים מפוצצים שבבסיסם לא ממש מוגדרת שום דעה לאף צד, מעין מחול החרבות בין העמים בניצוחם של האמריקאים, השאלה תהיה – מי, אם בכלל, ישבר ראשון.

תוך כדי הניסיונות ליצור "הסכם שלום" מתקבל דיווח על חילופי אש ועל שני מחבלים טרוריסטים שנהרגים ברצועת עזה בשעה שניסו להניח מטען חבלה לביצוע פיגוע טרור.

הכל נשמע כמו תסריט של סרט אמריקאי רע בו כולם מבינים מה קורה אבל אף אחד לא ממש רוצה לומר את זה, כאילו שכל העולם מבין את המצב אבל תמונה אחת של ילד פלסטיני הרוג (שנהרג מן הסתם מאש פלסטינית) גורמת לכולם להזיל דמעה.

אינני מזלזל בתמונות מסוג זה ובטח שלא מבטל את חומרת העניין אבל אולי מישהו אי שם בממשלת ארה"ב ישאל את עצמו מה הם כלי הנשק בהם עושים שימוש במלחמה הזו? הרי התקשורת היא נשק יום הדין של המאה ה-21 ולא פצצות אטום, מטוסי קרב או טנקים. דעת הקהל העולמית היא העצמה האמתית ומי שמצליח לכבוש את לבם של צופי הטלוויזיה הוא המנצח וזה שבסופו של דבר מקבל את רצונו.

מה שמטריד אותי עוד יותר הוא העובדה שממשלת ישראל מאפשרת לתקשורת הזרה והישראלית כאחד לשדר קטעי וידאו וכתבות על פי ראות דעתם. כך יוצא שכל כתב זב חוטם יכול לפרש ולערוך כתבות על פי אמונתו הפוליטית ועל פי זיקתו.

אני לא מקבל את בלבולי השכל לגבי סיקור אובייקטיבי – אין כזה דבר אדם הוא רק אדם וכל אחד מאיתנו מחזיק בדעה כזו או אחרת וכל אחד מאיתנו מביע את הדעה הזו גם אם כוונתו המקורית היא להיות אובייקטיביים.

אז למה מדינת ישראל מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו מעל מסכי הטלוויזיה וגלי האתר וכמובן רשת האינטרנט? אינני מדבר על מאמר כמו זה שאני כותב כרגע, מאמר כזה הוא מאמר דעה והוא לגיטימי לגמרי, אבל צילומים של חיילי צה"ל יורים או מכים פלסטינים מבלי להראות את האבנים שנזרקו על ידי הפלסטינים או היריות שהם ירו או במקרים קשים יותר אפילו את מטען החבלה שהרג מספר חיילים – זה לא מקובל!

אם לאפשר סיקור עיתונאי אז שיהיה סיקור אמתי, להראות את הסיבה וגם את התוצאה.

נכון ישנם אנשים סדיסטים, אבל אני הייתי חייל צה"ל ולא פגשתי חייל סדיסט מעולם, והצורה בה חיילי צה"ל מצטיירים בתקשורת היא כמפלצות – ממש כמו שאנחנו רואים את החיילים הנאצים של מלחמת העולם השנייה כך אזרחי העולם רואים את חיילי צה"ל.

התחושה שלי היא לחושה של גועל ושל חוסר פטריוטיות, אני חושב שמדינה השולחת את בניה ובנותיה ללחום עבורה, צריכה לכל הפחות לדאוג לכבודם ולדרך בה העולם רואה את לובשי המדים של מדינת ישראל!

ישראל תצא למלחמה באביב…

שוב אנו עדים לכל ההערכות וכל הבאז התקשורתי שיופיע סביבן, היום קראתי כתבה בוואלה עם הכותרת: "נסראללה מעריך: ישראל תצא למלחמה באביב" כל שנה אותם המילים (רק העונה משתנה) וכל שנה ישנם עשרות אנליסטים, כתבים,צלמים ושאר אנשי תקשורת המרוויחים את לחמם על ידי התעוררות שכזו במאבק עם אויבי ישראל. כשזה לא אירן זה לבנון, כשזה לא לבנון זה סוריה תמיד אנחנו מרגישים כאילו הסוף קרב ובא.

השאלה שלי היא פשוטה. האם באמת אלו פני הדברים? או שמא אנשי התקשורת פשוט חסרים אייטמים תקשורתיים ומנסים ליצור כאלה? גם אם חסן נסראללה אמר את הדברים בעיתון לבנוני, האם לא היה חכם יותר פשוט לא להתייחס אליהם? פשוט לא לתת לו במה? למי זה בדיוק מועיל? לי כאזרח בטח לא! ואני בטוח שלעוד הרבה כמוני. ישנם אנשים האמונים על בטחון המדינה ואני די בטוח שהם עושים עבודה טובה, ואם ישנו איום שכזה הם יטפלו בו בצורה הטובה ביותר האפשרית אבל אם אין איום ממשי אזי התקשורת פשוט מלבה אותו.

הייתי רוצה לחשוב שהאינטרסים של עולם התקשורת הולכים יד ביד עם התקשורת של אזרחי המדינה אולם מסתבר שלא כך הדבר. כאשר יש סקופ כל השאר זז הצידה (למעט עניינים משפטיים כמובן) ואותו אייטם מפורסם מבלי לחשוב פעמיים למי זה טוב? האם יועיל לקורא הממוצע לדעת את המידע הזה או לא? אולי בעצם פרסום האייטם הוא "מגשים את עצמו"? (בדומה לנבואה המגשימה את עצמה אלא שמדובר בכתבה המגשימה את עצמה).

אולי הגיע הזמן למה שפעם קראנו "צנזורה" בתחום הביטחון לפחות, הרי לא מסובר במשחק ילדים – האיום הם ממשיים ואין לנו כל צורך במלחמה או בדיבורים על מלחמה אלא אם אותה מלחמה ממש עומדת בפתח.

וקצת ציניות….למה שישראל תפתח במלחמה באביב? זו לא שחיילי צה"ל יורים טוב יותר בעונת הפריחה. הטנקים שלנו לא נוסעים טוב יותר על עשב ירוק…

למה לא בחורף? או בקיץ? (אה את זה כבר שמענו…) ולמה לא בפורים?

למה שמדינת ישראל תצא למלחמה מול לבנון או החזבאללה אם הם לא יורים? אם הכותרת הייתה "אנחנו נשגר טילים על ישראל באביב וישראל תצא למלחמה מולנו" הייתי מבין אבל גם אז המילה "אביב" הייתה נשמעת לי קצת הזויה כשהיא יוצאת מפיו של חסן נסראללה.

הרי חסן נסראללה הוא שרלטן חסר חוט שדרה השולח את אנשיו למות במסווה של מלחמה למען שלום לבנון (או העם הלבנוני) וכשמגיע תורו לתת את חלקו (או חלקים ממנו יש לומר) למען המטרה, הוא בורח ומתחבא. כאחד שאין לו יותר מדי שכל – למרות שאצלנו בתקשורת מכנים אותו חמקמק, ערמומי, טקטיקן וכיוב' – הוא בודאי היה כבר במספר כוונות של חיילי צה"ל, לטעמי לא מחסלים אותו פשוט כי נוח לנו להתעסק איתו ודמות התינוק בחיתוליו שהביא איתו אלי יצפאן לתמונת המלחמה בזמן מלחת לבנון השניה (שזה שם מצחיק לכשעצמו – תודו).

לסיכום הייתי רוצה לשמוע קצת יותר פירוט, מתי באביב? מלחמה על שום מה? אם מר נסראללה הוא מדיום וביכולתו לחזות את העתיד – אז לדעתי הוא היה יושב כבר בירושלים ולא בבונקר מתחת לאדמה.

המצלמה של HP סיפור עצוב של האנושות החדשה

כמו כל חברה אחרת בתחום, חברת HP גם היא מנסה לשפר ולהמציא טכנולוגיות כל הזמן. יש לציין כי HP היא חברה מכובדת המונה עשרות סניפים בכל רחבי העולם. אבל מה שמציק בסיפור הזה הוא בעצם אייטם חדשותי שהפך להיות "הסיפור הגזעני" התורן, למרות שברור לכולם שהוא איננו כזה.

נתחיל בעובדות

HP מפתחת מצלמת אינטרנט בעלת יכולת לעקוב אחרי תנועות המשתמש. זוזו ימינה והמצלמה תזוז ימינה, זוזו שמאלה והמצלמה תזוז שמאלה, תתרחקו מן המצלמה והמצלמה תבצע זום מיד כך שתמיד פניכים יהיו במרכז התמונה.

טכנולוגיה שימושית ביותר ובטח שהרבה יותר מאשר להיות מצלמת אינטרנט ביתית פשוטה.

בחור בשם דזי, שאני בטוח (או לפחות מקווה) שלא ממש התכוון לעשות את הסיפור לכל כך גדול, עומד מול המצלמה ומנסה לגרום לה לעקוב אחרי תנועותיו. המצלמה לא מגיבה כמובן. כאשר חברתו לעבודה מנסה, המצלמה כמובן מגיבה בדיוק מירבי.

אה… ושכחנו להזכיר – דזי הוא בחור כהה עור (אפריקאי אמריקאי כנראה) ואז….

הכותרות הופיעו מאליהן….

"המצלמה הגזענית של HP…"

כמובן שזו שטות גמורה וחברת HP שכל עניינה מן הסתם הוא להרוויח יותר לא תגרום במזיד לטכנולוגיה כה חשובה להתעלם לחצי מאוכלוסיית העולם, מה גם שלחברת HP עצמה יש סניפים בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס.

אז מה הסיפור? למה זה הפך להיות כזו סנסציה?

למה? כי המדיה קיימת כדי לעשות סנסציה! כמו שחברת HP רוצה להרוויח את לחמה כך גם חברות החדשות, ערוצי הטלויזיה, תחנות הרדיו, אתרי האינטרנט וכל מדיה אחרת. ובהיעדר ידיעה חדשותית אמיתית, אייטם תקשורתי שיחייה מחדש את הגזענות, שכל כך מנסים להשכיחה מן העולם, הוא אייטם מצויין.

ידוע לי שבכתיבת מאמר זה גם אני תורם את חלקי, אבל למרות זאת חשוב לי להעביר את המסר ולכן גם לא אצרף למאמר זה את סרטון הוידאו או כתבות מהתחום.

אבל פשוט לחשוב על זה, כך שכל ידיעה כזו מפיחה רוח חדשה במאבק ישן (וחשוב!) אבל אולי מעוררת גם את הקיצוניים ומכעיסה את כולם.

בקיצור התרומה היחידה של ידיעה כזו היא שלילית ולדעתי אם היה מעט מוסר לאנשי המדיה והתקשורת ידיעה זו הייתה נשארת במקומה – בצהובונים.

"אם אין תקשורת ….אין מלחמה…."

התלות בסלולרי

טוב זה לא ממש חדש, אנחנו הופכים יותר ויותר תלויים בטכנולוגיה שאנחנו ממציאים ומשתמשים בה. כל כך תלויים שלדעתי, רב המכשירים בהם אנו משתמשים ברמה יום יומית גורמים לנו לתפקד כפי שאנחנו מתפקדים. אבל כל זה יכול להעלם יום אחד. מה יקרה אם רשת האינטרנט תפגע? אם הטכנולוגיה הסלולרית שמבלי לשים לב מקצרת מרחקים שפעם היו בגדר חלום. שיחת וידאו בטלפון הנייד מחברת בין אב בנהריה לילדיו שבטיול במדבר, הודעות SMS הופכות את הדיבור למיותר ואת השיחות לקצרות יותר וממצות יותר, דואר אלקטרוני הפך כבר מזמן לצורת התקשורת המועדפת בעסקים, והפרסום הטוב ביותר הוא – איך ברשת האינטרנט!

לא מזמן רכשתי טלפון סלולרי מדגם נוקיה N97, האמת היא שהוא היה נחוץ לי לצרכי עבודה (תירוץ דומה לאלו של עמיתי :) ).

בתחילת השימוש בטלפון לא ממש השתמשתי בטלפון הסלולרי או יותר נכון בצעצוע הסלולרי החדש שלי, אלא נכון יהיה לומר ששיחקתי בו, ממש כמו ילד שמקבל מתנה עטופה ליום ההולדת, הסרתי שיכבה אחר שיכבה  של מידע מן הטלפון עד אשר למדתי לתפעל אותו ביתר קלות וביעילות (קיצורי דרך, יישומים לאותו נוקיה N97 ועוד….) ואז כמובן התחלתי להשתמש בו יותר ויותר! לא רק בלוח הפגישות המשימות אנשי הקשר הרשמקול האיכותיו… ולפתע הבנתי למה אני כל כך אוהב את הטלפון הסלולרי שלי…. הוא פשוט עוזר לי לא לחשוב! לא לגמרי אבל עצם העובדה שאינני צריך לזכור עם מי אני נפגש או מתי, או מה אני צריך לעשות ומתי, או להקליט שיחות בפגישות כך שלא ממש אצטרך להקשיב אם לא מתחשק לי או פשוט לשלוח הודעות SMS כשלא ממש בא לי לדבר עם מישהו.

בקיצור, אם חושבים על כך באופן רציני, כל הגאדג'טים והמכשירים הסובבים אותנו היום פשוט גורמים לנו לעשות "הנחה" לעצמנו, וכך מבלי שנשים לב הטכנולוגיה השתלטה על חיינו, אבל מה יקרה אם יום אחד נתעורר וכל הטכנולוגיה לא תהיה שם יותר? מה יקרה אם כל העזרים והיישומים לא יעבדו יותר? אם רשתות התקשורת תכשלנה?

נכון שתסריטים קטסטרופלים כאלה או אחרים קיימים כבר עשרות שנים ותמיד אנו מתבדים אבל לי באופן אישי מפריע לדעת שאני תלוי בכמה פיבות פלסטיק, מתכת וסיליקון על מנת שאוכל לנהל את חיי ועסקי באופן יעיל וטוב.

בינתיים אם לי אלטרנטיבה ולא טענות, פשוט…חומר למחשבה.

מוני פנאן

אישית לא הכרתי את האיש, אבל מבלי להכיר, כולם יודעים שמוני היה מכבי אפילו כאוהד בטלויזיה תמיד נראה מוני פנאן שהוא…כאילו מנהל את המשחקים עצמם.

לא באתי לעשות פה חשבונות על מי מה וכמה לקחו או עשו, מה שמרגיז הוא הרדיפה של התקשורת, הכתבים חיכו ששחקני מכבי יחזרו ארצה ופשוט התעלקו ממש כמו העלוקות מוצצות הדם שהם! מה אכפת להם מה עשה מוני פנאן? אם למישהו זה אמור להיות אכפת למשטרת ישראל, שעד כה לא הראתה התנהגות חריגה בנושא, אז מי הם אותם כתבים-בני-שלולית שיבואו ויעשו מזה בלאגן (לא אשתמש במונח אייטם תקשורתי במשפט עצמו כדי לא להיות אחד מהם!).

פשוט חברה אני אומר לכם, לועסים לנו, שמים בכפית ואנחנו אוכלים, כולנו, החל ממעריצי כוכב נולד ועד למכורי החדשות אנחנו כולנו "בולעים" כל מה שמגבשים לנו בטלויזיה

כרטיס האשראי של הרמטכ"ל

אם הייתי טרוריסט, הייתי בטוח שישנה איזו מפה סודית או לפחות הסוד לסופה של מדינת ישראל מקודד או מוצפן על כרטיס האשראי של גבי אשכנזי הרמטכ"ל הנוכחי של צה"ל.
כל כך הרבה רעש וצילצולים סביב עניין שגרתי כל כך, עושים עניין גדול מכך שחייל נכנס ללשכתו של הרמטכ"ל והגיע לחפציו האישיים, אם זה היה חסן נסראללה שגנב את כרטיס האשראי אולי זה היה שווה כותרת, אבל חייל? זה בסיס צה"ל למען השם! למי יש גישה נוחה יותר למשרדים אם לא לחיילים? אין לי כל ספק שעל החייל להענש במלוא חומרת הדין, וכמובן יש לטפל בעניין בחינוך החחילים, אבל לצאת בכותרת כמו "לא ברור איך השיג החייל גישה ללשכתו של הרמטכ"ל…" כאילו היה זה הכור בדימונה, זה סה"כ משרד נכון משרד מסווג אבל לדעתי חייל שגונב נשק מנשקייה פוגע בבטחון המדינה הרבה יותר מאחד שגונב כרטיס אשראי. אז אולי אני לא מבין פה משהו או אולי אני מפספס את העיקר, אבל לאוייבינו זה משדר מסר שגוי ואפילו מזיק ביותר, כאילו מטחון המדינה משול לבטחון חשבון הבנק של הרמטכ"ל, כל יום נגנבים עשרות כרטיסי אשראי וכף ודרכונים ומה לא… מה שונה הרמטכ"ל מה שונה משרדו של הרמטכ"ל? ולמה לשדר מסרים מעודדים למקיפים אותנו?
אני די בטוח שמר אשכנזי היה מוכן לשלם 2000 ש"ח נוספים על אלה שנגנבו מחשבונו רק כדי שהעניין לא יוצג בצורה כזו (או שום צורה אחרת אם כבר מדברים) בתקשורת, אולי אותם כתבים יתחילו לחשוב לפני פרסום "סקופ מרעיש" שכזה.