כרגע קראתי כתבה מצחיקה ביותר על כך שבר רפאלי "מתנערת מרשויות המס בשיראל" על ידי הגשת בקשה להחשב תושבת חוץ על מנת לקבל הטבות מס או פטור ממס.

אני פשוט המום מהניצול הציני כאן, אנשי העסקים הגדולים ביותר במדינה עושים את אותו הדבר בדיוק כדי לקבל הנחות במס, וזה לגיטימי שאדם ירצה להרוויח יותר ולשלם פחות מס, אני רוצה לשמוע את אותו כתב שיגיד לי שהוא משלם מיסים מתוך פטריוטיות! שלא לדבר על גובה המס בישראל וה"הצקה" של רשויות המס בישראל ללא הרף לבעלי העסקים.

הנה נקודה למחשבה, אולי אם רשויות המס בישראל לא היו "רודפות" את בעלי העסקים ללא הרף, אולי אז אנשים לא היו מחפשים מפלטי מס שכאלה? אולי אם המס בישראל היה הגיוני אנשי עסקים היו מבקשים לנהל את חשבונותיהם כאן בארץ במקום לרעות בשדות זרים?

בכל מקרה, אני חושב שענייניה של הגברת רפאלי הם ענייניה ואין בכך להעיד על אהבה למולדת או למדינה, בר רפאלי היא גאווה למדינת ישראל איך שלא תראו את זה, ואפשר להסיק מכך שהילדה היפה שכולנו למדנו להכיר היא גם אשת עסקים מצויינת היודעת לכלכל את עצמה.

כמובן שהייתה שם הערה גם לגבי השירות הצבאי של בר רפאלי, שהיא ממש מכה מתחת לחגורה, בעניין הזה יש לי די הרבה לומר (לא בהכרח בקשר לבר) כי השירות הצבאי הפך כבר מזמן ל"רשות" בקרב רב תושבי המדינה ולא בכדי, המערכת הצבאית מסורבלת ומתישה ולא מאורגנת ואולי אם היה תפקיד נאות לאישה כמו בר רפאלי, אני בטוח שהיא הייתה מסכימה לבצע אותו. למה לא לנצל מפורסמים כמו בר רפאלי או בן סהר המשחק בקבוצת הכדורגל אספניול שבספרד ולגייסם למערך ההסברה של המדינה? יש להם קהל אוהדים לא קטן ואני די בטוח שהם ישמחו לתרום את חלקם למדינה ותרומה כזו – אין צורך להזכיר תהיה חשובה הרבה יותר מעוד כמה שקלים לקופת הביטוח הלאומי, מס ההכנסה, מע"מ וכיוב' שלטעמי לא ממש מנצלים את הכסף לטובת האזרחים.

גם אם אנשים כמו בר רפאלי לא שירתו בצה"ל, התרומה שלהם בתור ישראלים מפורסמים שיש להם מעריצים ואוהדים מכל המינים, הגזעים והדתות היא אלפי מונים מכל שירות אחר ש"תבחר" עבורם המדינה.

טוב זה סיפור קצת אישי אבל בכל זאת ברצוני לקחת פסק זמן מכל הנושאים הבוערים שבדרך כלל מוצגים בפורטל ולספר לכם על מקרה שהפתיע אותי לגמרי (אני הרי פסימיסט מושבע….).

ובכן מקרה שהיה כך היה:

השבוע הורי הגיעו מטבריה לביתי ולקחו את בתי בת ה-4 לטיול. התכנון היה להגיע לצפארי שבתל אביב כפי שהם נוהגים בכל שבועיים ו"לעשות לה יום כיף". לכשהגיעו בהתרגשות גדולה בתי שמעה על נפלאות הצפארי וכבר החלה לדמיין כמה כיף יהיה לה לכשנגיע לשם, אולם כשהגענו, הסביר לנו השומר שהצפארי פתוח רק בסופי שבוע ולא ניתן להיכנס באמצע השבוע כי סגור. מאוכזבים מאד סיפרנו לו שהגענו מטבריה כדי לקחת את הילדה לבילוי וכבר הבטחנו לה (למרות שלא ממש חשבנו שזה יעזור – אבל כל כך התאכזבנו ולראות את האכזבה על פניה של בתי היה מחזה שובה לב). השומר ביקש שנמתין מספר דקות בחוץ ונכנס פנימה. לאחר מספר דקות הגיע בחור צעיר שהציג את עצמו כמנהל והסביר שהצפארי סגור וזה אפילו מופיע באתר האינטרנט של הצפארי (אמת לאמיתה) אבל – הוא מבין את המצב ויאפשר לנו להכנס.

האיש הגדיל לעשות ואף ארגן לנו מופע "פרטי" של חיות הצפארי (מופעים מדהימים של חיות מבצעות מיני תעלולים ופעלולים) למרות שהקהל היחיד בכל הצפארי היה – אנחנו – וזהו.

אותו אדם שאת שמו אינני זוכר פשוט גרם לאושר לבתי ולהורי. אולי עבורו זה היה להכניס עוד אדם לצפארי אבל בשבילנו זה היה ממש בגדר מצווה.

אז מסתבר שעדיין ישנם אנשים טובים בישראל וכאלה שהמניעים שלהם הם לא רק כסף וממון אלא גם אנושיות. באתר כמו הצפארי שתוכנן ונבנה עבור ילדים מסתבר שישנם אנשים שאוהבים ילדים ופשוט אכפת להם….אין לי הגדרה אחרת.

בטוחני שבהרבה מקומות אחרים היו פשוט מנפנפים אותנו ושולחים אותנו חזרה לביתנו מאוכזבים, אבל בצפארי, כנראה, מבינים ואוהבים אנשים ובמיוחד ילדים.

תודה.

טוב זה דבר פשוט נפלא וכדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לנסות…

גיבוש איכותי

יום גיבוש לחברה או למשרד בחברת אלון צחוק שפריר (שאגב הוסיף האת המילה צחוק לשמו בתעודת הזהות) הוא יום מקסים ומלא הפתעות. כמובן שלחברות השוכרות את שירותיו של אלון ישנן לא מעט סיבות. הגדולה מביניהן היא הגברת יכולות התקשורת הבין משרדיות של עובדיהן. אלון טוען כי במקום בו נגמרת ה"פסאדה" החזות הרצינית שם בדיוק מתחיל החיבור בין שני אנשים. לדוגמא נניח שהמנכ"ל או המנכ"לית של החברה הוא אדם רציני מן הסתם ובשל האחריות המוטלת על אותו אדם והדאגות הרבות בדרך כלל ארשת פניו רצינית ולא ממש קל לדבר איתו או איתה, ברגע שמגיעים ליום גיבוש עם "גיבוש איכותי" של אלון צחוק שפריר ומתחילים בסדנאות והפעילויות המהנות, שם נגמרת ארשת הפנים הרצינית, נשבר "הדיסטאנס" ומתחילים להשטתות ללא סיבה. אותה הישטתות היא היא שמשחררת את הרגשות ומחברת בין בני אדם.

למה זה טוב? אתם שואלים?

אז מחקרים שונים ברחבי העולם מדווחים על עליות של עשרות אחוזים בתפוקה וכושר הייצור וכמובן יצירתיות העובדים בחברות בהן הקשר בין העובדים למנהלים הוגדר כטוב עד טוב מאד. העובדים בחברות כאלה הראו יכולות גבוהות מאד בייחוד במקומות בהם יצירתיות וחשיבה "מחוץ לקופסא" או כושר ההמצאה היו דרושים, למרות שגם עובדי ייצור הראו עלייה בתפוקה.

לא זו בלבד, גם שביעות הרצון וכמות הפניות למחלקות כ"א פוחתת בצורה משמעותית והפניות שכבר מתבצעות מגיעות למיצוי בזמן קצר ומפחיתות את לחץ העבודה על מחלקות אלה.

מה עושים שם בדיוק?

טוב יום גיבוש של "גיבוש איכותי" הוא פשוטו כמשמעו יום כיף. יום של פעילויות חברתיות והנאה צרופה שמאחוריו ממתינות תוצאות עוד יותר חיוביות. ניתן לשלב מגוון פעילויות ביום גיבוש של "גיבוש איכותי" אפילו ארוחות לשעות היום השונות (ארוחת צהריים, ארוחת ערב…) כך שכל צרכי המשתתפים ביום גיבוש נענים וכל מה שנשאר למשתתפים הוא פשוט להנות ו…להתגבש ולהתחבר.

אחד הנושאים שניתן עליהם דגש בימי גיבוש של "גיבוש איכותי" הוא השימוש בצחוק וכיף כדי ליצור תקשורת בונה טובה ומאחדת. הטענה של אלון היא שכאשר צוחקים האחד עם השני או האחד על השני או משתטים האחד בפני השני, קשה מאד לשמור על רצינות ואז מגיח לו הילד שבנו ופשוט….רוצה לשחק…..שם בדיוק במקום הזה נוצר הגיבוש!