אחת הבעיות המרכזיות של אזרחי מדינת ישראל היא מודענות צרכנים טובה ונכונה. לדעתי מקור הבעיה הוא הדחף הבלתי נשלט שלנו לדאוג לעצמנו שהוא דחף טבעי ואף חיובי, אולם לעתים, תוך כדי התהליך אנחנו נפספסים נקודה חשובה:
כצרכנים, הכח הגדול שלנו הוא יחד, כל אחד מאיתנו לחוד יכול להתלונן כמה שירצה והדבר לא יגרום לאף מנכ"ל של אף חברה, רשות או גוף ציבורי להניד עפעף או להתעניין בנושא, אולם אם כמות גדולה של צרכנים מתנהגת בצורה מסויימת על מנת ליצור תהליך של שינוי האפשרות שאותו שינוי יקרה היא גבוהה ודוגמאות לשינויים כאלה קיימות במקומות רבים בעולם.

ההקדמה שלעיל נכתבה על מנת למקד את הכתוב במאמר זה ולא ליצור עוד סתם טקסט חסר משמעות ברשת האינטרנט שכן הנושא חשוב ונוגע לכל אחד ואחת מאיתנו. כולנו אחראים לגזרות למיסים ולעמלות אותם אנו משלמים כיום ואשמתנו היא בעיקר – בחוסר העשיה שלנו.

ברצוני להתמקד במאמר זה בנושא העמלות שהבנקים, שאנו כל כך סומכים עליהם ומפקידים בידיהם את רב כספנו ואף חותמים (לרוב מבלי לדעת בדיוק על מה) על מסמכי התחייבות בין אם מדובר במשכנתא, הלוואות ואפילו פתיחת חשבון או גישה לחשבון הבנק שלנו דרך האינטרנט. אותם בנקים מרוויחים מיליארדי ש"ח מעבר לריביות החריגה על החשבונות שלנו (ריביות הנגבות כאשר אנו בחוב או ב-מינוס) ולריביות על הלוואות שאנו לוקחים מן הבנק.
אין כוונתי כאן לדבר על בנק יחיד או אף על הבנקים בכלל אלא במקום פשוט להצטרף למאבק שכבר החל בנושא על ידי המועצה לצרכנות. מאבק בו תבוטלנה עמלות הבנקים על ידי הצעת חוק.

מה אתם יכולים לעשות?

הרבה למען האמת. ראשית הרשו לי להמליץ להתפקד ל"צו הגיוס הצרכני" של המועצה לצרכנות באתר http://www.consumers.org.il/category/amlot ולהראות תמיכה בנושא. שנית, אם יש לכם אתר אינטרנט, בלוג, פורום או כל מדיה אחרת גם כו שאינה מחוברת לרשת האינטרנט, הפיצו את הבשורה! פשוט הדרך הטובה ביותר להלחם בנושא כזה היא על ידי חשיפה.

מה יוצא לכם מזה?

בתחילה כל ישראלי "טוב" כמו שאנחנו מכירים את עצמינו, יעשה את השיקול האישי: "האם כדאי לי להתאמץ?…כמה כסף זה יוצר בכלל העמלות האלה בעחשבון שלי?…"
ובכן: כן! והרבה אלו הן שתי התשובות המוחלטות.
כדאי להתאמץ כי ביטול העמלות לא רק יחסוך לכם כסף בזמן הקרוב, אלא אף יוסיף ויחסוך בהמשך הדרך. הרעיון הפשוט הוא להקל על לקוחות הבנקים את ההשוואה בעלויות השירותים אותם מספקים הבנקים וכמובן יגרום לתחרות בין הבנקים (שכמעט ואינה קיימת כיום) שבסופה יוזלו המחירים על מנת למשוך לקוחות.
כיום במצב הנתון, כמעט בלתי אפשרי לאדם מן היישוב להשוות כדאיות פתיחת חשבון בין בנקים. כל בנק יקר בעמלות מסויימות וזול באחרות, ונוצר מעין "מסך עשן" כפי שהגדירו זאת במועצה לצרכנות בו הבנקים עושים ככל העולה על רוחם וכאשר אנו הלקוחות מתלוננים על מחירים גבוהים ומביאים דוגמאות זולות יותר מבנקים אחרים, מיד אנו מקבלים דוגמאות של עמלות אחרות באותם הבנקים שמחירן גבוה יותר (מנסיון אישי!!!).

אני מקווה שהמאמר נגע לכם וכבר נרשמתם למאבק בקישור שלעיל, ואם לא אני מפציר בכם לשקול שוב את העניין, בסופו של דבר, כפי שפתחתי ואמרתי בתחילת המאמר – כוחנו כצרכנים גדול הרבה יותר כאשר אנו פועלים יחד לעומת חוסר אונים כאשר אנו בדד במערכה אל מול גופים גדולים מסוג זה.

היום נתקלתי בבעיה פיננסית שגרמה לי לחשוב פשוט איזה איש עסקים מן העולם ירצה לבוא ולשים את כספו במדינת הגמדים הלו היא ארצינו הקטנטונת (במלוא מובן המילה).

אז הנה הסיפור:

במדינת הגמדים פתח אדם חשבון בנק, בחשבון היה מספיק כסף בזכות לרכוש רכב קטן, אבל יום אחד, הגיע מסמך מן הבנק שחוב חניה בתל אביב גרם לכל הכסף שישנו בחשבון הבנק של אותו אדם להיות לא יעיל! פשוט לא ניתן היה לבצע שום פעולה בחשבון הבנק של אותו אדם, עד אשר "יסדיר" את הקנס שקיבל.

כמובן שאותו אדם נרעש ונזעם התקשר לבנק על מנת לברר את פשר התעלומה, שם נתקל בפקיד חביב שסיפר לו שבמדינת הגמדים, החוק אומר שכל זב חוטם יכול להגיש בקשה לעיקול חשבון (גם על 10 שקלים אגב) ואותו עיקול יגרום לחשבון הבנק שלו להיות חסר תועלת, לא משנה כמה כסף יש לו בחשבון.

כמובן שלא ממש עזרו זעקותיו של אותו אדם אל מול פקיד הבנק, נאמר לו בפשטות ובצורה הכי אנמית שיש שלא יוכל להסיר את העיקול אלא אם יגיע אל מבקש העיקול, ישלם את החוב, ויגיע עם מסמך אישור מקורי (לא פקס ולא טלפוני) לסניף הבנק שלו להסרת העיקול.

אין כל ספק לכל אדם בר דעת כי עצם התהליך ואף החוק עצמו מגוחכים לחלוטין, אבל במדינת הגמדים הכל אפשרי כשמדובר בלדפוק את האזרחים.

אז המסקנה שלי היא פשוטה מאד, לא להשתמש בשירותי בנקים! – להשאיר את הכסף בבית, פשוט כך!. גם לחסוך את העמלות, וגם לא להיות חשופים לעיקולים ושאר המצאות מדינת הגמדים.

בכל מקרה, השאלה הנשאלת, איזה איש עסקים בעולם, ירצה להשקיע את כספו במדינת הגמדים? כלום יש מטורף שיפקיד את כספו בידי הבנקים במדינת הגמדים? האם אתם הייתם מעיזים להפקיד את כספכם בבנק כאשר אתם יודעים שבכל רגע נתון, יכול להגיע צו עיקול לחשבונכם על כי לא שילמתם כרטיס עליה לאוטובוס ולא משנה אם יש לכם חצי מליון דולר בחשבון הם הופכים להיות חסרי תועלת כי לא תוכלו להשתמש בכסף אלא רק אחרי שתמצאו את נהג האוטובוס ותשלמו לו, ואז תקחו אישור מקורי ותגשו לסניף הבנק שלכם כדי שיסירו את העיקול תוך 24 שעות.

נו מה יש למדינת ישראל לומר על זה? המדינה מרוויחה כסף מזה שאין מים במדינה??!?!

הרי רשות המים או יותר נכון מדינת ישראל אחראית על אספקת המים לתושביה, איך התהפכו היוצרות והאחריות על אספקת המים עברה לאזרחים? איך הפכו אזרחי מדינת ישראל לאחראים על כמות המים בכינרת?

זה פשוט מדהים עד כמה המח היהודי יצירתי בלהרוויח כסף, אפקט העדר שומר על כך שאיש לא מתלונן (כרגיל אצלינו היהודים) והכסף זורם לקופות ( או אולי למקומות אחרים?).

כבר דיברנו בעבר על כך שרשויות המים הן האחראי הבלעדי על משק המים ואספקת המים – לא רק על תפעול המשאבות, ואם אין מים זה כי לא התכוננו לכך נכון והכספים המוזרמים בתחום לא מגיעים למקומות הנכונים, ועל כן, אם אין מים מישהו בממשלה\רשויות המים או כל גוף ציבורי אחר צריך לשלם את המחיר ולא אזרחי המדינה שאין להם כל נגיעה למשק המים למעט שימוש יום יומי.

אז מה עכשיו? אומרים לי שאני לא יכול לעשות אמבטיה לבת שלי אלא רק "דוש" קצר, ואסור לרחוץ את הכלב, ולא להשקות את הדשא והגינה שעלו לי עשרות אלפי שקלים אבל אותם אלה האמונים על משק המים בישראל נוסעים ברכבי פאר עם משכורת 13 ו-14 ובונוסים ופנסיה תקציבית ומשרד ובלי הרבה לעשות בעצם, כי הם הרי לא אשמים…. זה אנחנו האזרחים "הבזבזנים" אשמים שבמדינת ישראל של שנת 2009 אין מספיק מים כי לא ירד גשם….אולי נרקוד את ריקוד הגשם? אולי נסמן מעגל באדמה ונצום כמה ימים? אלה השיטות של רשויות המים של מדינת ישראל, בעוד שבשאר המדינות הנאורות כבר מצאו פתרונות יצירתיים (ויעילים יותר) שאגב מדינת ישראל היא אחד המפתחים המובילים בתחום, כמו הטפלת מים. מתקני ההטפלה בבניה – כמה פעמים אפשר לומר את זה מבלי להעלות חיוך? כמה שנים לוקח לבנות מתקן הטפלה, או יותצר נכון כמה כסף צריך להיות מוזרם כדי שיבנה מתקן הטפלה אחד שיספק מים למדינה בימים קשים?

אם היינו חיים בסקנדינביה הייתי מבין שמתקן הטפלה זה לא עניין הנמצא בראש מעייניה של המדינה, אבל אנחנו חיים במדבר והביצה הקטנה שיש לנו בצפון הולכת ומתייבשת בעוד שהאזרחים עומדים למשפט בטענת "בזבוז שוא". לדעתי כל העניין מתוכנן, היטל המים "ימצוץ" עוד מעט כסף לתקציב ועוד שנה כשהיטל הבצורת יוסר מתקן ההטפלה יושלם…

גם השם מעניין "היטל בצורת" מה זה בדיוק? יש בצורת=משלמים יותר כסף? זה הפתרון? אם כך יש כאן תקדים לגבי כל נושא שיצוץ בו מחסור בעתיד, אולי אם תהיה שנה שבה יבול החסה לא יצלח כצפוי יהיה לנו היטל חסה? מי שחושב שזה מופרך או מצחיק, שיחשוב על זה כך: אם תספרו לאמריקאים שאין להם מים והם צריכים לשלם מכיסם "קנס" על כך שממשתלם לא עמדה במשימותיה, צפוי להפתעה. אבל אצלינו, אנשים לא יוצאים לרחובות, אולי יש כאלה אפילו שאגרו מים לימי ההיטל הקשים ואנשים באמת הופכים להיות יצירתיים, מתקינים בבתים מערכות מחזור מים, משקים גינות עם מי מזגנים ושוטפים רצפות עם אותו דלי חמש פעמים אבל זה דומה לכיבוי שריפה עם דלי מלא בדלק. כל הפתרונות היצירתיים רק מאוששים את טענות הרשויות כי אנחנו האזרחים אשמים ולא אותן רשויות שלא התכוננו מבעוד מועד לימים קשים במשק המים במדינה בה מים הם מצרך חשוב יותר מכל דבר אחר. הגרוע מכל הוא שנסיון להתמודד עם חשבונות המים המנופחים משכיחים מלב התושבים את הבעיה האמיתית – רשויות המים והעומדים בראשם.

אולי יום אחד נתנהג כמו מדינה שדואגת לתושביה ולא כמו רצף של פרטים שכל אחד דואג לעצמו בלבד בלי להבין שדרכינו שזורות זו בזו, מה שקורה לאחד קורה לכולם ואולי התאגדות יעילה יותר מנסיונות התמודדות של כל אזרח בנפרד.