קצת חבל לי על איך מתנהלים חיי הצעירים של היום, בין פייסבוק לטוויטר פליקס ויוטיוב וכל השאר לא נשאר הרבה זמן או מקום לפעילויות שאותן אנחנו כילדים ביצענו שלא רק פיתחו את היכולות המוטוריות אלא גם את היצירתיות ועוד הרבה יכולות אחרות.
האם בעוד מספר עשרות שנים כבר לא יהיו מוסיקאים או ציירים? לפחות לא כאלה שיודעים לנגו או לצייר על קנבס או דפים? הכל הופך להיות דיגיטלי ומוכוון מראש, אפילו הנושאים שיכולים להוות השראה לילדים ובני העשרה של היום הפכו כולם לדיגיטליים ומוכוונים על ידי הטכנולוגיה. לאן נעלמו משחקי הכדורגל של אחר הצהריים? אולי הוחלפו במשחקי מחשבי כגון פיפ"א או פרו אבולושון?
מה קרה לקלאס, תופסת, מחבואים, הולד, קובואים ואינדיאנים? הפכו לצ'אטים ותוכנות מסרים ואולי הפילו למשחקים ברשתות החברתיות של היום.
אני זוכר ימים של בית הספר התיכון בהם היית גיטריסט המנסה להרכיב הרכב על מנת לנגן רוק או כל ז'אנר אחר ולא מתחרה ב-"גיטר הירו" או בשטיח ריקוד המחובר למחשב וסופר נקודות.
אינני תוקף את הטכנולוגיה – כלל לא, טכנולוגיה מגיעה כצורך לפתור בעיות ולשפר את איכות החיים, אולם כמו כל דבר בחיים, גם הטכנולוגיה ממכרת ואולי ילדינו הם ה-"טכנוג'אנקיז" הראשונים בגלל שאנחנו ולא אף אחד אחר לא מסבירים (ואולי לא מבינים) את צדדיה השליליים של הטכנולוגיה. כל אחד ואחת מאיתנו חייב\ת לגרום לילדיו לבצע פעילויות שתכליתן שונה מלנצח איזה רשע וירטואלי במשחק מרובה משתתפים באינטרנט, תופסת במקום צ'אטים, מחבואים במקום מסרוני טקסט בקיצור לקבוע מעט יותר מינונים לפעילויות הילדים, נכון לפעמים זה מאד מפתה לתת לילדים פשוט לשבת בחדר ולהתעסק עם מה שהם רוצים ולקבל מעט שקט ושלווה אבל המחיר האמיתי של פעילויות אלה? מה נמנע מילדינו?
קשה מאד לקבוע מה טוב ומה לא טוב לאדם ובטח לילדים, אין ספר הדרכה בנושא, אבל דבר אחד בטוח, יותר מדי מכל דבר בחיים אינו חיובי.

פשוט מרגיז לחשוב על איך הדברים מתנהלים להם כאן אצלינו במזרח התיכון ובמדינת ישראל בפרט. נכון ישנם המון דברים שצריך לשנות והמון נושאים לדבר עליהים, אבל צריך לתת מקום גם לנושאים שאינם בטחון המדינה או הבעיה החברתית, לדוגמא חופשות בתי הספר.
נורא מרגיז שלמשל בחופשת הפסח הילדים שלנו נמצאים בחופש 18 ימים ואילו אנו האנשים העובדים לא חופשיים (לפחות על פי חוק) למעט ליל הסדר יום וחצי והחג השני יום וחצי. הדבר דומה בחגים נוספים אולם בחג הפסח המצב הוא הבעייתי ביותר.
הילדים חופשיים 18 יום, אבל מה עם ההורים? ההורים נאלצים לבזבז את ימי החופש היקרים מפז האמורים לשמש כימי מנוחה ורוגע על מנת להיות בבית ולטפל בילדים, למה למורים ולגננות (שאגב לא מזמן טענו שהם עובדים נורא קשה ומגיע להם עוד כסף) מותר להיות בחופש כל חג פי כמה מכל שאר המשק? למ מדינת ישראל לא מתחשבת ברב משפחות ישראל בהן שני בני הזוג עובדים עד שעה מאוחרת? למה אין אנו יכולים להתנהג כאומה מערבית שמאפשרת לאזרחיה לנפוש פעם בשנה ללא דאגות למה יאמר המעביד או לאיזה חג לשמור את ימי החופש? ולמה ההמצאה המוזרה הזו של "חול המועד" בו אמורים לעבוד חצי יום?!?!?! פשוט עבדים לא נותנים לאזרח הישראלי להנות מימי הנופש שלו, ומתפלאים למה אנחנו לחוצים ועצבניים רב הזמן….

מכרי שואלים אותי מדוע אני מתחזק את באופן ברוטאלי? מדוע להשקיע כל כך הרבה זמן בלבנות ולטפל באתר (ויש המון מה לטפל האמינו לי) ובכן , התשובה היא פשוטה, בעוונותי כותב אני בכל מיני מקומות ברשת האינטרנט, ולאחרונה אני נתקל בהודעות שלי שנדחות ללא סיבה!!! באתרים הגדולים פשוט יושבים להם "מנהלי הפורומים" שהם אנשים כמונו פשוט עם דעות שונות ודוחים הודעות מסיבות שונות חלקן אף פוליטיות או שפשוט אינן תואמות את דעתו של אותו "מנהל פורום" או שפשוט אין לו תשובה מספקת לכתוה בחזרה, וכך נוצר מצב בו אותם אתרים גדולים פשוט משמיעים קול אחד, עד חריגות מינוריות לפה ולשם אבל בבסיס הדעה המושמעת היא אחת, כן ואני מאשים את כולם , כולם מצנזרים ומוחקים הודעות ללא אבחנה, הנה דוגמא לתגובה שלי שנדחתה באתר תפוז בפורום אקטואליה:

נושא ההודעה שנדחתה - צריך פשוט לקבל קצת ביצים כמו שהיו לנו במלחמות

לא צויינה סיבת הדחיה, מי דחה שום כלום! פשוט מחקו את דעתי מן האתר שלהם – ואני משתמש במונח שלהם, כי כנראה הבעלים של האתר פשוט מקבל את זה שמושמעת באותו פורום (וכמובן בכל פורום) דעה אחת!!! פשוט גמרתי עם פורומים בטח באתרים הגדולים!!!

בדיעבד כשאני בוחן את עברי הכלכלי, הייתי משנה המון דברים, כמו למשל לחסוך על מנת להגיע לעצמאות כלכלית בצורה נכונה ומהירה יותר.
תנ"ך, מתמטיקה, לשון, ספורט ואפילו כלכלת בית (אירוני שהשם לא מייצג את המקצוע) מלמדים אותנו בבית הספר, אבל לא ממש מסבירים לנו מה הוא חסכון, למה הוא חשוב, איך לחסוך ועוד המון נושאים שלדעתי חשובים הרבה יותר מאשר ללמוד סטטיסטיקה או פיסיקה או כמעט כל נושא אחר, הרי רב העניים יכולים היו להיות במצב טוב הרבה יותר אם רק היו יודעים להתנהל נכון כלכלית, מה לעשות כיש כסף ומה לעשות כשאין כסף, למה לא כדאי לקנות בתשלומים, ומה ניתן לבצע על מנת להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות.
אני שומע על מכרים שקונים הכל בתשלומים, לוקחים הלוואות גישור, הלוואות מחברות אשראי, מפקידים לתוכניות חסכון על חשבון אוברדרפט הולך ותופח והכל בשם הבנקים בישראל שאנו סומכים עליהים בעיניים עצומות – אני אומר, אני לא סומך על מי שמרוויח מכך שאני באוברדרפט, במצב הנוכחי כל אדם צריך לנהל את עצמו נכון ולא לקבל עצות אחיטופל מאף אחד, בטח לא מהיועצים בבנק.

תשלומים - מחלה שפוגעת בכל אחד בכל שכבות האוכלוסיה, המוטו הוא: "למה לחכות שיהיה כסף? בוא תקנה עכשיו ותשלם כל חודש קצת" המטרה היא בעצם שנבצע יותר רכישות כי אנשחנו לא רואים את ה- 10000 ש"ח שכרגע הוצאנו על טלויזית LCD במקום אנחנו משלמים סכום "מצחיק" כל חודש כמה מאות שקלים למשך 12,24 36 וכן הלאה חודשים. הבעיה שיום אחד קמים בבוקר וכל ראשון לחודש כרטיס האשראי שלנו מחוייב בכמה אלפי שקלים למשך השנתיים הבאות, ואז נלחצים – אלא שאז מאוחר מדי, הטלויזיה כבר בת שנה, אי אפשר להחזיר אותה, ועוד שנה נרצה לקנות חדשה אלא שאנחנו עדיין משלמים על הקודמת.

תוכניות חסכון – יום אחד התקשרה אלי פקידת הבנק ואמרה לי שהיא פותחת לי חשבון חסכון כי זה מאד חשוב והיא תפקיד לי 300 ש"ח כל חודש לאותו חשבון חסכון , אמרתי שלא כל חודש יש לי את הכסף להפקיד, והתשובה של אותה פקידה הפתיעה אותי מאד, היא אמרה לי שעדיף שאהיה באוברדרפט ושתהיה לי תוכנית חסכון – אין דבר מטופש יותר לעשות כמובן שלאותו הבנק העניין משתלם ביותר, פעמיים אפילו, קודם כל הכסף שבתוכנית החסכון סגור לתקופה די ארוכה שנה שנתיים שלוש או יותר, וכך הכסף שלי נשאר ברזרבות הבנק לאורך זמן ומספק לו בטחונות להשקעותיו, ופעם שניה כשאני באוברדרפט ומשלם ריבית חריגה לבנק (כמובן שבנוסף לעמלות הרגילות) ריבית שיכולה להסתכם במאות ואף אלפי שקלים – תלוי בסכומים במדוברים.

בורסה - אני לא ממש יודע מי החל בעלילה אבל המשפט "הבורסה מסוכנת" מראה על בורות כלכלית מאין כמוה, זה בעצם כמו לומר שהכביש מסוכן ולכן לא אחצה כבישים. בכל דבר יש סיכון וצריך לדעת מה עושים ואיך, וכמו בכל דבר בחיים ישנם גם מומחים ומדריכים לשוק ההון ואפילו כאלה שישקיעו עבורך את הכסף תמורת תשלום צנוע, הרווחים בבורסה יכולים להיות גדולים פי כמה מאשר בתוכנית חסכון ולא חייבים להשקיע באופציות או במניות, ישנן גם קרנות נאמנות מסוגים שונים בסיכונים שונים ותעודות סל ועוד המון מכשירים פיננסיים שאין לי כל רצון להבין בהם לכן פניתי ליועץ השקעות שמתמחה בעניין, אני יכול לומר לכם שהכסף שלי בבנק ממש "עושה כסף" בשבילי, ולא בשביל הבנק.

הכנסה נוספת – במה אתם טובים? מה אתם יכולים לעשות שאחרים לא יכולים? או אין להם זמן,

בעוד אני כותב מילים אלה, צופה אני בכתבה בטלויזיה על מטפלת שמתעללת פיזית בילדים קטנים – או יותר נכון תינוקות חסרי אונים. בכתבה מוצגת המטפלת כמפלצת עם כל מה שהטלויזיה יודעת לעשות כדי לייצר אייטם תקשורתי, אבל מה באמת עושים בטלויזיה חוץ מכסף? מה התוצאות? מה המסקנות? מה ההמלצות? אין שום דבר הכתבה הזו תגמר בעוד זמן מה, המטפלת תגיע לבית משפט – במקרה הטוב תקבל איזה שנה או שנתיים בכלא לצווארון לבן, עורכי הדין יגרפו הון עתק, והילדים, הילדים ישארו עם צלקות נפשיות שמי יודע איזה מבוגרים ייצרו.
אני חושבב שישנם מספר פשעים שאין עליהים כפרה! אין עליהים סליחה! אין "אני מצטער" וחבל שעשיתי! אין אין אין! פשוט מלוא חומרת העונש האפשרי 25 שנה בכלא הכי גרוע שאפשר! ללא פשרות – ללא הקלות! ללא שום כלום.
אני יכול לומר לכם שבתי נמצאת במשפחתון, אני עשיתי מחקר די ארוך לגבי אותו משפחתון והעובדות, המלצות , בדיקות פתע ועוד לפני שהחלטתי, ואני עדיין בודק מדי יום – מפתיע, אני לא רוצה להשמע מאשים – וזה אני, ואין לי כל טענות לאף אחד, אבל יכול אני לומר לכם – ואין בי כל חשש לומר זאת אם חס וחלילה הייתי יודע שדבר כזה קרה לביתי – לא הייתי פונה למשטרה, לא הייתי נותן לאותה מטפלת את הגנת המשטרה והזכות למשפט, אולי אני סתם מדבר ואולי אני כועס – אולי.
אין שום דרך לפקח על משפחתונים וגנים, אי אפשר לבדוק בכל שניה מה קורה בכל גן ילדים – אבל אפשר כן להטיל עונשים כבדים מאד על אותן מטפלות כבדים כאלה שאותן מטפלות לא תחשובנה אפילו ללטף בחוזקה ילד, ואלי מדינת ישראל מחכה שהורים שילדיהים נפגעו ולא יחכו לדינה של המטפלת בבית המשפט….אולי….