ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'ישראל'

הסיגריות גורמות ל…לא מעניין!

יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

בעוונותיי – אני אדם מעשן. מי יודע טוב יותר מאדם מעשן מה הם נזקי הסיגריות? הרי אנו חווים אותם מדי יום ביומו: ירידה בכושר הגופני, הפחתת חושי הטעם והריח, ריח רע וכולי.

ידוע לכולם שלעשן זה לא בריא, וישנם חוקים על גבי חוקים המגבילים מעשנים מכל הכיוונים ולומר לכם את האמת, זה די נמאס.

לא רבים נותנים את הדעת לפשר החוקים והגזרות הנופלות על קהל המעשנים המסכן (כן – מסכן) ואולי כדאי שמישהו יקום ויעשה מעשה, אני מקווה שנתחיל כאן, מעלי דפי האינטרנט ואולי תתחיל לה תגובת שרשרת שתניע שבסופו של תהליך תגרום לשינוי.

כפי שהסברתי, אינני חושב שעישון סיגריות הוא פעולה בריאה או נעימה לסובבים, ואכן אינני מעשן במקומות אסורים על פי חוק אבל בואו נחשוב רגע, אם סיגריות כל כך רעות לבריאותם של אזרחי המדינה, מדוע עדיין מוכרים אותם בחנויות? מדוע ישנה תעשייה שלמה סביב קהל המעשנים המסכן שתמיד חייב לקבל את רוע הגזרה או הגזרות במקרה הזה מבלי להיות מסוגלים להגיב כי כל מילה שתצא מפיו של אדם מעשן מיד תקבל קונוטציה שלילית, ממש כמו שפושע מנסה להגן על עצמו כך גם כל מעשן מרגיש צורך בלתי מוסבר ולא צודק להגן על עצמו.

על התמכרותם של המעשנים אחראית המדינה, ממש כשם שלא מתירים מכירה של חשיש או מריחואנה כך גם יכולה ממשלת ישראל לגמור עם סיפור הסיגריות אחת ולתמיד, פשוט לאסור מכירת סיגריות בחנויות. אולי בתחילה תהיה סערה ציבורית אבל אחרי זמן מה היא תשקוט ואפילו תעלם לה, ולא נראה יותר מעשנים בישראל.

אבל מישהו כנראה מרוויח המון כסף מקהל המעשנים.

אם נשים לב לפרטים, כאשר ישנה עלייה במיסים בדרך כלל שני דברים נפגעים ראשונים, מחירי בדלק ומחירי הסיגריות, לא כי יש קשר ביניהם, אלא כי בשני מוצרים אלו, הציבור אינו יכול לבחור להשתמש פחות או לא להשתמש כלל.

אתם מתארים לכם שיעלו את מחירי הלחם? החלב? או כל מוצר בסיסי אחר? הרי ראינו מה קרה כשמחירי הקמח עלו בכמה אגורות, המדינה כולה געשה ורעשה , העלו טענות פוליטיות נגד אנשי ממשל והתקשורת עשתה מזה חגיגה.

אבל מחירי הסיגריות ? “מגיע להם שיעלו להם את המחיר של הסיגריות – שלא יעשנו!”

אז בואו נשים דברים במקום לרגע, מי שמעשן , ומדור בדרך כלל על ציבור לא עשיר במיוחד יעשן גם אם קופסת סיגריות תעלה 30 ש"ח (ואנחנו בדרך) ולא משנה כמה קופסאות הוא מעשן, הפגיעה הכלכלית תהיה גרועה מזו של עליית מחירי הלחם או החלב או כל מוצר אחר, אבלאף אחד לא יתלונן!, כולם ישלמו את המחיר החדש ואיש לא יגיב.

בדיוק אותו העניין קורה עם מחירי הדלק ועוד מספר מוצרים בסיסיים, אבל תחום הסיגריות הפך זה מכבר לתחום שהגיע כאילו ישירות מן המערב הפרוע כשמדובר בעליות מחירים, מחירי הסיגריות בעשור האחרון יותר מהכפילו את עצמם והסובלים הם כל אזרחי המדינה.

שוב, אם נחשוב לרגע, אם אני אדם מעשן ועד כה התחביב המגונה עלה לי 800 ש"ח בחודש וכעת , בגלל עליית מחירי הסיגריות אצטרך לשלם 1600 ש"ח לחודש, יהיו לי 800 ש"ח פחות לשלם בחנות המכולת, במוסך,בחנות מוצרי החשמל,במסעדה או בכל עסק אחר.

העוקץ הקנדי

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

כרגע היה לי ויכוח סוער עם בת משפחה הגרה בקנדה והגיעה לביקור בארץ.

היא דיברה על כך שהישראלים בחו"ל "עושים בושות" ומתנהגים באופן לא מתאים לקנדים ולאמריקאים בכלל. את הטענה הזו היא ביססה על סיפור של ישראלי אחד שהגיע לקנדה וניגש לשכונה של ישראלים עבר בית בית וביקש מכולם להיות האדם המפנה להם את השלג מן החצר לאורך החורף הקנדי הקשה. עוד הוא טען שהוא חייל משוחרר ומנסה להסתדר בקנדה ו"שיחק להם על המצפון הישראלי הפטריוטי שלהם" לפי דבריה.

את החוזה הוא חתם עם כל השכונה לשנה מראש וכשהגיע הרגע לפנות את השלג הוא נעלם עם הכסף.

מובן שלבת משפחתי שגרה שם כבר שנים רבות העניין נראה חסר תקדים ומביך במיוחד, ואותו ישראלי ללא ספק עבריין גם בעיני, אבל אני לעומת זאת טענתי שהוא עשה "תרגיל עוקץ" נחמד ויפה והיא התרעמה עלי שאני מדבר בזכותו בכלל.

אני חושב שזו חכמת החיים הישראלית שגרמה לי "להעריך" את מעשיו של הצעיר ואולי אפילו טיפשותם של הקנדים ששילמו מראש לשנה (אני מניח שבמזומן אחרת – צ'קים וחיובי אשראי ניתן לבטל) ואמרתי שישראלי אמתי לא היה נופל בפח הזה והיה משלם בכל חודש לאחר ביצוע העבודה – קראתי לזה חכמת רחוב.

הרי כל ילד בישראל יודע שמשלמים את מלוא הכסף רק לאחר ביצוע העבודה, זה שבקנדה רב האנשים לא מרמים ומתחמנים זה לא אומר שזה לא קיים. ישראלי לא היה נופל בפח הזה באף מקום בעולם, אבל כאשר אתה חי זמן רב בין אנשים נאיבים, הנאיביות זולגת ואתה עצמך הופך נאיבי משהו.

אינני תומך במעשיו של הצעיר. יתרה מזאת, לדעתי הוא עבריין שכן הוא חתם חוזה ולא עמד בו, אבל הרעיון – תודו – חכם מאד!

חתונות עליך שמשון

יום שבת, 07 באוגוסט 2010

כאילו לא מספיקים לנו המסים והתשלומים החודשיים, הנה הגיעה עלינו לטובה עונת החתונות המאוסה והכל כך לא אהובה. נכון, חתונה אמורה להיות אירוע משמח, אבל אם נודה על האמת, בין קול חתן לקול כלה, בין קול ששון לקול שמחה, אם יש לכם 5 חתונות באותו חודש והעלות החודשית של השתתפות באירועים בחודש עולה על 3000 ש"ח זה לא ממש משמח – לפחות לא אותי.

עניין החתונות הפך כבר מזמן לעסק כלכלי רווחי לכל בעלי המקצוע בתחום. הזוג מפציץ אירוע והאורחים משלמים עליו, כאילו ככה כתוב שצריך להיות.

זיקוקים ב-5000 ש"ח (במקרה בטוה) כיסויי בד לכיסאות אולם האירועים בעוד 10000 ש"ח עיצוב שולחנות ב-5000 ש"ח (גם במקרה הטוב) ומנה ב-60$. אם תשאלו אותי, במקום לשים 500 ש"ח לארוחת ערב בחתונה שבדרך כלל כוללת שניצל מופשר ואורז תפל, אני מעדיף לגשת למסעדת בשרים איכותית ולדפוק איזה סטייק.

אבל עולם כמנהגו נוהג, וכולם ממשיכים במנהג המגוחך הזה של מתנות אסטרונומיות לצד עלויות אסטרונומיות, שלא לדבר על שמלות כלה! השכרת שמלת כלה לערב אחד – ערב החתונה יכולה לעלות בין 3000 ל-20000 ש"ח זה הרי אבסורד! ב-20000 ש"ח אפשר לשכור מעצבת שמלות שתתפור ותמדוד שמלה בהזמנה אישית לכלה שתהיה שלה לעד ולא לשלוש שעות.

אבל מה לעשות – ככה זה בארצנו, החתונות ממשיכות לעלות הון עתק (ללא הצדקה) הזוגות ממשיכים להזמין אומנים, אולמות וכיוב' והאורחים ממשיכים לשלם.

תקופת החגים

יום ראשון, 01 באוגוסט 2010

תקופת החגים היא תקופה מיוחדת. לא בכדי אזרחי ישראלים (ובכלל יהודים) יודעים במדויק לאיזו תקופה מדובר כאשר אומרים את הביטוי תקופת החגים, זו תקופה מיוחדת תקופה בה אנחנו נוהגים לשנות את מנהגי הקניה שלנו כמעט בכל תחום, החל בתחומים כמו רהיטים כגון מטבחים, חדרי ילדים ו חדרי שינה דרך מוצרים שונים לבית ומוצרי פרסום ועד למחשבים – אנחנו קונים הכל.

מעבר לעובדה שחגי ישראל ניתנים לסיכום במשפט קצר: "הם ניסו להרוג אותנו , הם לא הצליחו – בואו נאכל!" הרניות בתקופת החגים במדינת ישראל אינן דומות לקניות באף מקום אחר, אפילו הקריסטמס הידדוע לשמצה כתקופה של קניות ורכישות חדשות בחו"ל אינן מתקרבות לשינוי בהרגלי הצריכה שלנו בתקופת החגים.

ממש כמו בטיול, אנחנו פשוט לא חושבים בעת שיטוט תמים בקניון, כאילו משהו אומר – יאללה חיים פעם אחת זו תקופת החגים בואו נתפרע.

ובעלי העסקים והחנויות מבינים זאת היטב וכך צצים להם לפתע מבצעים חסרי תקדים ומחירים שלא נראו במחוזותינו, אז מדוע אני שואל אין מבצעים כאלה במהלך השנה? הרי איש אינו מוכר בהפסד אז למה לא למכור במחירים זולים בכל השנה? למה לחכות לחגים?

התשובה גבוהה מבינתי ואינני יכול לתת הסבר הגיוני מעבר לכך שאולי כדי להגיע לרווח משמעותי בתקופות אחרות חייבים בעלי העסקים למכור במחירים גבוהים יותר ואילו בתקופת החגים, בשל כמות הקונים הגדולה מאד יכולים הם להרשות לעצמם למכור במחירים נמוכים הרבה יותר.

אז יאללה לקניון!

פחד ותיעוב בארץ ישראל חלק א'

יום שני, 28 ביוני 2010

מי אמר שיש לנו ארץ נהדרת? אולי אותו אחד צריך לבוא ולתת את הדין במקום שאנחנו האזרחים נסבול בשקט ונסנן בין שפתותינו כמה רע וכמה לא צודקים הם הדברים.

אז שפתי נפתחו ומילים זורמות היישר, הא לכם מספר נושאים כאובים המדגישים את הצביעות, הפחד והתיעוב , הקיימים אצל כל אחד ואחת מאיתנו כמעט, לממשל הקיים:

  1. כל מעשן במדינה יודע ואלו הלא מעשנים יודעים טוב יותר ומכירים את החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. משפטים כמו "זה לא בריא" , “ זה מזיק לסובבים" כבר נשמעו במחוזותינו ואני כמעשן – מסכים (הפלא ופלא). אבל הנה לכם שאלה: אם זה כל כך לא בריא ומזיק לסובבים ולמעשנים עצמם, מדוע מוכרים סיגריות בכל פינת רחוב? כלום מדינת ישראל אינה דואגת לאזרחיה? ואם כבר בדאגה לאזרחים עסקינן, איך תעשייה שלמה יכולה לגרום להתמכרות של אוכלוסיה שלימה ועוד להעלות מחירים בצורה כל כך מופרזת?
    הייתי מצפה ממדינת ישראל ומנהיגיה שייקחו אחריות ואומץ – לא רק נגד האזרחים המעשנים שכבר התמכרו ולא ממש יכולים לעשות הרבה בנידון - אלא במקום לכבות שריפה – אולי ניגש לשורש הבעיה ונאסור ייבוא ומכירה של מוצרי טבק בישראל? כך באמת תדאגו לנו האזרחים (כפי שאתם טוענים שאתם עושים).

  2. איכות הסביבה היא עניין רגיש בשנים האחרונות, עם כל עניין האוזון וההתחממות הגלובלית אנשים הופכים מודעים יותר ויותר למחזור ושימוש במוצרים ידידותיים לסביבה. כך גם החוק האוסר על השלכת פסולת אפילו של אדם בודד ברחוב ושוב – טוב שחוק כזה קיים. אבל מה קורה עם המזהמים האמתיים? אלה שבשעה מזהמים את הסביבה כמו כל אזרחי מדינת ישראל בשנה שלמה? שפכים מוזרמים למקורות מים, ארובות פולטות עשן שמים איזה מסנן בקצה וזה "עובר" בדיקה של המשרד לאיכות הסביבה. למה לא לפתח תשתיות לא מזהמות? כך למשל הייתי מצפה ממשלה שאיכות הסביבה היא נר לרגליה להפחית לחלוטין את המס והאגרה על רכבים היברידיים ורכבים חשמליים, תעודדו את האזרחים לרכוש רכבים כאלה וכולם מרוויחים. אבל מה פתאום שאזרחי המדינה ירוויחו? כשמדובר בגביית מסים הכל נעלם ונשכח, איכות הסביבה הפוכת לאיכות חיים של פקידי ממשלה וכף המאזניים מוטה מידית לכיוון הלא נכון. כך למשל חברת החשמל הייתה צריכה לזהם הרבה פחות אם היו יותר יצרנים של חשמל סולרי בארץ ברוכת השמש שלנו, אבל במקום לעודד חברות שתרכושנה שדות סולריים ותספקנה חשמל לתושבי המדינה (וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים) מגיעים מע"מ, מס הכנסה וכל שאר החבריא והופכים את עסק החשמל הסולרי ללא כדאי כלל (לפחות לא בטווח הקצר).

  3. אחד הדברים המציקים לי מאד באופן אישי הוא עניין אישורי הבנייה. ישנו סיפור על תושב פרדס חנה שקיבל קנס על מבנה שהוסיף בחצרו ונצפה על ידי צילומי האוויר של הרשויות, אותו מבנה התברר כמלונה של כלב וכל העניין הפך לבדיחה אחת גדולה, מאידך, כשפקחים רצו לבצע בדיקות באום אל פאחם שכבר משתרעת כמו הרבה כפרים ערביים אחרים על שטחים עצומים, איימו תושבי העיר להפגין באלימות. ככה זה במדינת ישראל, הרשויות לוקחות מאלו שאפשר לקחת מהם לא מאלו שצריך לקחת מהם.


Creative Commons License
יצירה זו נכתבה על ידי נושא שם העת "באופן ברוטאלי" ונושא אימייל brutal@rct.co.il מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons.