תורת המשחקים נותנת את אותותיה פעם נוספת באיזורנו כאשר ארגון ה-IHH אותו "ארגון לשחרור עזה" מתכנן לשלוח משטים נוספים של ספינות סיוע לעזה, אין כל רע בכך, אולם השאלה הנשאלת היא איזה סיוע?

הספינות המתוכננות לצאת לשייט ממספר נמלים באירופה לרבות, טורקיה, יוון וקפריסין אמורות לצאת בחודש הבא ושוב תהיה לנו סצנה בינלאומית כאשר נעצור אותן בדרכן.

השאלה המרכזית כאן היא: מדוע ממשלת ישראל לא מצהירה מעל במות התקשורת בולם כי אותן אניות תעצרנה בכל אמצעי אפשרי? מדוע לא מודגשת הנחישות של מדינת ישראל שלא לאפשר לספינות שכאלה להגיע לנמלי עזה ללא בדיקה בטחונית?

הרי  במצב שכזה לא תהיה לאותן אניות הרבה ברירה, אם מדינת ישראל כבר מהיום תצהיר הצהר וחזור כי לאחר בדיקה בטחונית ובמידה ולא ימצא נשק על סיפון האניות, תוכלנה האוניות להמשיך בדרכן לעזה?

מדוע מחכה ממשלת ישראל לבוא האניות ורק אז כאשר התקשורת כבר תגעש ותרעש – נספר את הסיפור שלנו ולמה עצרנו אותן ומי ירה ראשון וכמה נשק היה שם, אז, זה כבר לא יעניין איש, כולם יתמקדו ב"נוסעים המסכנים שנפגעו".

מדיניות ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל תמיד לקתה בחסר, ואם להודות על האמת, זה הצד החזק ביותר של אלו העומדים מולנו. אלפי אתרי אינטרנט זורעים שנאה אל העם היהודי, אתרים המספרים שקרים סרטים ערוכים המתארים את צה"ל כגרוע יותר מן הרייך השלישי. מדוע מדינת ישראל לא מספקת את הכלים לאלו בחו"ל שאינם מבינים ממש מה הולך כאן וניזונים מאתרי אינטרנט או סרטים כאלה או אחרים באינטרנט?

הרי באין מענה הולם מן הצד הישראלי, כל מה שנותר לאוייבינו הוא לשכנע את הקוראים והגולשים לקרוא ותו לא.

אני קורא למדינת ישראל להרים את הכפפה שנזרקה כבר די מזמן ולהתחיל להשתמש בטכנולוגיה לקידום מדיניות החוץ של המדינה, אחרי הכל, כל מה שיש לנו כאן הוא טכנולוגיה.

מדהים איך הביטוח הלאומי אוסף את כספו מאזרחי המדינה. שלא תטעו לרגע קט אפילו – אני חושב שהביטוח הלאומי הוא אחד הרעיונות המהפכניים החשובים של התקופה האחרונה ותפקידו הוא בין החשובים שהמדינה מספקת לאזרחיה. איש מאיתנו לא היה רוצה להתעורר בוקר אחד לאחר שאיבד את היכולת לעבוד ולפרנס עקב תאונה או כל דבר אחר, ולאבד את כל מה שעבד בשבילו כל חייו. הביטוח הלאומי שומר על אזרחי המדינה מפני מצבים שכאלה ועוד רבים אחרים.

אבל, למה אדם שחייב כספים לביטוח הלאומי, אם ביודעין או מחוסר ידיעה, מקבל בקשה לתשלום חוב רק זמן ארוך לאחר החוב וכך הופך חוב של 49 ש"ח לחודש למשך שנה לחוב של אלפי שקלים בדמות ריביות וקנסות על אי תשלום כאשר החייב כלל אינו מודע לחוב אלא רק לאחר שהחוב ענק. התנהלות זו פוגעת בביטוח הלאומי ובתדמית החיובית שיכולה הייתה להיות לו כמגן האזרחים ובמקום, אנשים פשוט מתעבים כל פיסת נייר המגיעה מן המוסד שאמור להגן עליהם. ישנן כמובן בעיות נוספות אולם את רובן אני מניח שניתן היה לפתור אם היו מפריטים את שירותי הביטוח הלאומי לידיים פרטיות על פי חוקי המדינה.

אחת הבעיות בכל מוסדות המדינה הוא שעובדי מוסדות אלה אינם מפחדים מאיש. עבודתם כמעט אף פעם לא בסכנה ואם כן, אז יש שביתות שמהר מאד משנות את דעתה של הממשלה וברב המקרים גם את דעת הציבור. שיטה זו התאימה אולי ברוסיה של שנות ה-60 אבל כיום כאשר אזרחים ואנשים מצפים לקבל שירות מכל מוסד אפילו מוסד ממשלתי, ישנה בעיה. מצד אחד יש חברות ענק גדולות יותר אפילו מכל מוסות המדינה גם יחד המספקות שירות ברמה גבוה ומוצרים ברמה גבוה להם מתרגל האזרח, ומצד שני, כאשר אמור האזרח לפנות למוסד ממשלתי דוגמת הביטוח הלאומי – הוא או היא נתקלים בקירות ומבואות סתומים בהם בעצם אין עם מי לדבר!

אם אני הייתי מנכ"ל הביטוח הלאומי, על סדר היום שלי – בראש סולם העדיפויות הייתה התדמית הלאומית של המוסד לביטוח לאומי. תדמית חיובית של מוסד שכזה – שכל מטרתו היא בסופו של דבר להגן ולעזור לאזרחי המדינה, יכולה לשפר פלאים את אחוזי הגבייה, אחוזי התביעה, ובכלל כל נגיעה שיש למוסד לביטוח הלאומי עם הציבור. שיפור יכולות האזרח להתנהל באופן מקוון מול הביטוח הלאומי ואפשרויות תשלום נוחות יותר יכולות גם לעזור וגם לשפר את איכות השירות של המוסד לביטוח הלאומי ובכלל כל מוסד ממשלתי.

הבעיה?

לא נראה שלמישהו ממש אכפת, הריביות והקנסות מנפחות את הקופות המספרים נשארים גבוהים וכמובן – אנשים מרמים ומבצעים הונאות הקשורות לביטוח הלאומי אבל נראה שזה רק מחזק את המוסד המכובד. יותר חוקרים – יותר משכורות יותר מהכל – למה? למה לא לתת לאזרחים הרגשה שהמוסד לביטוח הלאומי איתם יד ביד? שוב אחזור ואומר – זו הרי מטרת הביטוח הלאומי! לעזור לאזרחים ולהגן עליהם! למה אזרחי ישראל מרגישים במגננה עם כל מכתב מן הביטוח הלאומי?

אחת הסיבות שאני כותב מאמר זה היא היכרות עם לא מעט אזרחים צעירים שהשתחררו מן הצבא ולא ידעו כי היה עליהם לשלם את המינימום על פי חוק לביטוח הלאומי, ואז שנתיים או שלוש אחרי מגיע להם חוב של כמה אלפי שקלים לשלם שכמובן לאחר ויכוחים ומה שקוראים "להפוך שולחנות" בעגה הישראלית, מופחת החוב ועושים להם טובה בסגנון -"הורדנו לך ל2372.12 ש"ח במקום 9325.23 ש"ח. כמה זה נשמע רציני? אם מישהו היה חייב לי סכום כזה גדול והיה מבקש שאתחשב הייתי מפחית אולי 10% אבל עצם ההפחתות ההזויות הללו מחשיד מלכתחילה ואיש אינו יוצא מרוצה מבניין של המוסד לביטוח הלאומי.

אני מבין את הבעיה הקשה של הגבייה וההונאות שאזרחים לא הגונים מבצעים, אבל אולי הבעיה איננה האזרחים? מעט חומר למחשבה….

מע"מ

טוב הנה הספין התקשורתי הבא: החל מיום שישי הקרוב המע"מ בישראל יהיה 16% ולא 16.5% לא שזה אומר משהו לנו פשוטי העם המנסים לשרוד את תהפוכות היום יום, אבל לבעלי העסקים הגדולים זה מאד משמעותי, מה גם שהורדת מיסים (ומע"מ הוא אחד המיסים המכבידים על כלל האוכלוסיה) היא תמיד עניין פופולאי ובייחוד בתקופות קשות.

אבל מה זה באמת אומר?

לי אישית זה נראה שלמישהו נמאס לחשב את חצי האחוז הנוסף הזה ופשוט "עיגלו" את אחוז המס, כי אם באמת מדינת ישראל רוצה הייתה להקל על האזרחים, הפחתת המע"מ הייתה מעט יותר משמעותית, או לפחות מחולקת על פי תחומים. אתם מבינים, מע"מ הוא בעצם אחד המיסים הקלים ביותר למדינה. כל בית עסק גובה מלקוחותיו את המס ומעביר אותו למדינה הדבר נכון ברב המקרים, אולם לא כל בעל מקצוע יכול לספק ללקוחותיו מחיר לפני מע"מ והרבה בתי עסק לא ישנו את מחיריהם אם יעלה אחוז המע"מ ולא אם ירד. מה שרב האנשים שוכחים הוא שמע"מ של 16% (לאחר ההפחתה) הוא עדיין אחוז מס גבוה מאד ורב אזרחי ישראל סובלים מאחוז מיסוי גבוה זה באופן ישיר. כל דבר שאנחנו רוכשים בעצם מתייקר ב-16%! זו המשמעות האמיתית ואין מלבדה.

אולי אם היינו עם קצת יותר מאוחד ואולי אם הייתה לאזרחי ישראל מודעות צרכנית גבוהה יכולנו לעבוד יחד ולהביע הסתייגות או טוב מכך – התנגדות לקשיים שמערימה הממשלה על אזרחי ישראל. אולם חוץ מלכתוב על זה במגזיני אינטרנט, פורומים ובלוגים – לא נראה שקורה הרבה.

לכן אנו אזרחי ישראל נמשיך לשלם ללא חרטה ונמשיך לסנן מתחת לשפם כמה חוסר צדק יש במדינה וכמה המיסים גבוהים ועוד ועוד ו….נמשיך לשלם.

אחת הבעיות המרכזיות של אזרחי מדינת ישראל היא מודענות צרכנים טובה ונכונה. לדעתי מקור הבעיה הוא הדחף הבלתי נשלט שלנו לדאוג לעצמנו שהוא דחף טבעי ואף חיובי, אולם לעתים, תוך כדי התהליך אנחנו נפספסים נקודה חשובה:
כצרכנים, הכח הגדול שלנו הוא יחד, כל אחד מאיתנו לחוד יכול להתלונן כמה שירצה והדבר לא יגרום לאף מנכ"ל של אף חברה, רשות או גוף ציבורי להניד עפעף או להתעניין בנושא, אולם אם כמות גדולה של צרכנים מתנהגת בצורה מסויימת על מנת ליצור תהליך של שינוי האפשרות שאותו שינוי יקרה היא גבוהה ודוגמאות לשינויים כאלה קיימות במקומות רבים בעולם.

ההקדמה שלעיל נכתבה על מנת למקד את הכתוב במאמר זה ולא ליצור עוד סתם טקסט חסר משמעות ברשת האינטרנט שכן הנושא חשוב ונוגע לכל אחד ואחת מאיתנו. כולנו אחראים לגזרות למיסים ולעמלות אותם אנו משלמים כיום ואשמתנו היא בעיקר – בחוסר העשיה שלנו.

ברצוני להתמקד במאמר זה בנושא העמלות שהבנקים, שאנו כל כך סומכים עליהם ומפקידים בידיהם את רב כספנו ואף חותמים (לרוב מבלי לדעת בדיוק על מה) על מסמכי התחייבות בין אם מדובר במשכנתא, הלוואות ואפילו פתיחת חשבון או גישה לחשבון הבנק שלנו דרך האינטרנט. אותם בנקים מרוויחים מיליארדי ש"ח מעבר לריביות החריגה על החשבונות שלנו (ריביות הנגבות כאשר אנו בחוב או ב-מינוס) ולריביות על הלוואות שאנו לוקחים מן הבנק.
אין כוונתי כאן לדבר על בנק יחיד או אף על הבנקים בכלל אלא במקום פשוט להצטרף למאבק שכבר החל בנושא על ידי המועצה לצרכנות. מאבק בו תבוטלנה עמלות הבנקים על ידי הצעת חוק.

מה אתם יכולים לעשות?

הרבה למען האמת. ראשית הרשו לי להמליץ להתפקד ל"צו הגיוס הצרכני" של המועצה לצרכנות באתר http://www.consumers.org.il/category/amlot ולהראות תמיכה בנושא. שנית, אם יש לכם אתר אינטרנט, בלוג, פורום או כל מדיה אחרת גם כו שאינה מחוברת לרשת האינטרנט, הפיצו את הבשורה! פשוט הדרך הטובה ביותר להלחם בנושא כזה היא על ידי חשיפה.

מה יוצא לכם מזה?

בתחילה כל ישראלי "טוב" כמו שאנחנו מכירים את עצמינו, יעשה את השיקול האישי: "האם כדאי לי להתאמץ?…כמה כסף זה יוצר בכלל העמלות האלה בעחשבון שלי?…"
ובכן: כן! והרבה אלו הן שתי התשובות המוחלטות.
כדאי להתאמץ כי ביטול העמלות לא רק יחסוך לכם כסף בזמן הקרוב, אלא אף יוסיף ויחסוך בהמשך הדרך. הרעיון הפשוט הוא להקל על לקוחות הבנקים את ההשוואה בעלויות השירותים אותם מספקים הבנקים וכמובן יגרום לתחרות בין הבנקים (שכמעט ואינה קיימת כיום) שבסופה יוזלו המחירים על מנת למשוך לקוחות.
כיום במצב הנתון, כמעט בלתי אפשרי לאדם מן היישוב להשוות כדאיות פתיחת חשבון בין בנקים. כל בנק יקר בעמלות מסויימות וזול באחרות, ונוצר מעין "מסך עשן" כפי שהגדירו זאת במועצה לצרכנות בו הבנקים עושים ככל העולה על רוחם וכאשר אנו הלקוחות מתלוננים על מחירים גבוהים ומביאים דוגמאות זולות יותר מבנקים אחרים, מיד אנו מקבלים דוגמאות של עמלות אחרות באותם הבנקים שמחירן גבוה יותר (מנסיון אישי!!!).

אני מקווה שהמאמר נגע לכם וכבר נרשמתם למאבק בקישור שלעיל, ואם לא אני מפציר בכם לשקול שוב את העניין, בסופו של דבר, כפי שפתחתי ואמרתי בתחילת המאמר – כוחנו כצרכנים גדול הרבה יותר כאשר אנו פועלים יחד לעומת חוסר אונים כאשר אנו בדד במערכה אל מול גופים גדולים מסוג זה.

היום נתקלתי בבעיה פיננסית שגרמה לי לחשוב פשוט איזה איש עסקים מן העולם ירצה לבוא ולשים את כספו במדינת הגמדים הלו היא ארצינו הקטנטונת (במלוא מובן המילה).

אז הנה הסיפור:

במדינת הגמדים פתח אדם חשבון בנק, בחשבון היה מספיק כסף בזכות לרכוש רכב קטן, אבל יום אחד, הגיע מסמך מן הבנק שחוב חניה בתל אביב גרם לכל הכסף שישנו בחשבון הבנק של אותו אדם להיות לא יעיל! פשוט לא ניתן היה לבצע שום פעולה בחשבון הבנק של אותו אדם, עד אשר "יסדיר" את הקנס שקיבל.

כמובן שאותו אדם נרעש ונזעם התקשר לבנק על מנת לברר את פשר התעלומה, שם נתקל בפקיד חביב שסיפר לו שבמדינת הגמדים, החוק אומר שכל זב חוטם יכול להגיש בקשה לעיקול חשבון (גם על 10 שקלים אגב) ואותו עיקול יגרום לחשבון הבנק שלו להיות חסר תועלת, לא משנה כמה כסף יש לו בחשבון.

כמובן שלא ממש עזרו זעקותיו של אותו אדם אל מול פקיד הבנק, נאמר לו בפשטות ובצורה הכי אנמית שיש שלא יוכל להסיר את העיקול אלא אם יגיע אל מבקש העיקול, ישלם את החוב, ויגיע עם מסמך אישור מקורי (לא פקס ולא טלפוני) לסניף הבנק שלו להסרת העיקול.

אין כל ספק לכל אדם בר דעת כי עצם התהליך ואף החוק עצמו מגוחכים לחלוטין, אבל במדינת הגמדים הכל אפשרי כשמדובר בלדפוק את האזרחים.

אז המסקנה שלי היא פשוטה מאד, לא להשתמש בשירותי בנקים! – להשאיר את הכסף בבית, פשוט כך!. גם לחסוך את העמלות, וגם לא להיות חשופים לעיקולים ושאר המצאות מדינת הגמדים.

בכל מקרה, השאלה הנשאלת, איזה איש עסקים בעולם, ירצה להשקיע את כספו במדינת הגמדים? כלום יש מטורף שיפקיד את כספו בידי הבנקים במדינת הגמדים? האם אתם הייתם מעיזים להפקיד את כספכם בבנק כאשר אתם יודעים שבכל רגע נתון, יכול להגיע צו עיקול לחשבונכם על כי לא שילמתם כרטיס עליה לאוטובוס ולא משנה אם יש לכם חצי מליון דולר בחשבון הם הופכים להיות חסרי תועלת כי לא תוכלו להשתמש בכסף אלא רק אחרי שתמצאו את נהג האוטובוס ותשלמו לו, ואז תקחו אישור מקורי ותגשו לסניף הבנק שלכם כדי שיסירו את העיקול תוך 24 שעות.

נו מה יש למדינת ישראל לומר על זה? המדינה מרוויחה כסף מזה שאין מים במדינה??!?!

הרי רשות המים או יותר נכון מדינת ישראל אחראית על אספקת המים לתושביה, איך התהפכו היוצרות והאחריות על אספקת המים עברה לאזרחים? איך הפכו אזרחי מדינת ישראל לאחראים על כמות המים בכינרת?

זה פשוט מדהים עד כמה המח היהודי יצירתי בלהרוויח כסף, אפקט העדר שומר על כך שאיש לא מתלונן (כרגיל אצלינו היהודים) והכסף זורם לקופות ( או אולי למקומות אחרים?).

כבר דיברנו בעבר על כך שרשויות המים הן האחראי הבלעדי על משק המים ואספקת המים – לא רק על תפעול המשאבות, ואם אין מים זה כי לא התכוננו לכך נכון והכספים המוזרמים בתחום לא מגיעים למקומות הנכונים, ועל כן, אם אין מים מישהו בממשלה\רשויות המים או כל גוף ציבורי אחר צריך לשלם את המחיר ולא אזרחי המדינה שאין להם כל נגיעה למשק המים למעט שימוש יום יומי.

אז מה עכשיו? אומרים לי שאני לא יכול לעשות אמבטיה לבת שלי אלא רק "דוש" קצר, ואסור לרחוץ את הכלב, ולא להשקות את הדשא והגינה שעלו לי עשרות אלפי שקלים אבל אותם אלה האמונים על משק המים בישראל נוסעים ברכבי פאר עם משכורת 13 ו-14 ובונוסים ופנסיה תקציבית ומשרד ובלי הרבה לעשות בעצם, כי הם הרי לא אשמים…. זה אנחנו האזרחים "הבזבזנים" אשמים שבמדינת ישראל של שנת 2009 אין מספיק מים כי לא ירד גשם….אולי נרקוד את ריקוד הגשם? אולי נסמן מעגל באדמה ונצום כמה ימים? אלה השיטות של רשויות המים של מדינת ישראל, בעוד שבשאר המדינות הנאורות כבר מצאו פתרונות יצירתיים (ויעילים יותר) שאגב מדינת ישראל היא אחד המפתחים המובילים בתחום, כמו הטפלת מים. מתקני ההטפלה בבניה – כמה פעמים אפשר לומר את זה מבלי להעלות חיוך? כמה שנים לוקח לבנות מתקן הטפלה, או יותצר נכון כמה כסף צריך להיות מוזרם כדי שיבנה מתקן הטפלה אחד שיספק מים למדינה בימים קשים?

אם היינו חיים בסקנדינביה הייתי מבין שמתקן הטפלה זה לא עניין הנמצא בראש מעייניה של המדינה, אבל אנחנו חיים במדבר והביצה הקטנה שיש לנו בצפון הולכת ומתייבשת בעוד שהאזרחים עומדים למשפט בטענת "בזבוז שוא". לדעתי כל העניין מתוכנן, היטל המים "ימצוץ" עוד מעט כסף לתקציב ועוד שנה כשהיטל הבצורת יוסר מתקן ההטפלה יושלם…

גם השם מעניין "היטל בצורת" מה זה בדיוק? יש בצורת=משלמים יותר כסף? זה הפתרון? אם כך יש כאן תקדים לגבי כל נושא שיצוץ בו מחסור בעתיד, אולי אם תהיה שנה שבה יבול החסה לא יצלח כצפוי יהיה לנו היטל חסה? מי שחושב שזה מופרך או מצחיק, שיחשוב על זה כך: אם תספרו לאמריקאים שאין להם מים והם צריכים לשלם מכיסם "קנס" על כך שממשתלם לא עמדה במשימותיה, צפוי להפתעה. אבל אצלינו, אנשים לא יוצאים לרחובות, אולי יש כאלה אפילו שאגרו מים לימי ההיטל הקשים ואנשים באמת הופכים להיות יצירתיים, מתקינים בבתים מערכות מחזור מים, משקים גינות עם מי מזגנים ושוטפים רצפות עם אותו דלי חמש פעמים אבל זה דומה לכיבוי שריפה עם דלי מלא בדלק. כל הפתרונות היצירתיים רק מאוששים את טענות הרשויות כי אנחנו האזרחים אשמים ולא אותן רשויות שלא התכוננו מבעוד מועד לימים קשים במשק המים במדינה בה מים הם מצרך חשוב יותר מכל דבר אחר. הגרוע מכל הוא שנסיון להתמודד עם חשבונות המים המנופחים משכיחים מלב התושבים את הבעיה האמיתית – רשויות המים והעומדים בראשם.

אולי יום אחד נתנהג כמו מדינה שדואגת לתושביה ולא כמו רצף של פרטים שכל אחד דואג לעצמו בלבד בלי להבין שדרכינו שזורות זו בזו, מה שקורה לאחד קורה לכולם ואולי התאגדות יעילה יותר מנסיונות התמודדות של כל אזרח בנפרד.