כצפוי כל המדינה רועשת וגועשת בגלל הרשעת נשיא המדינה לשעבר משה קצב, המדיה חוגגת וכולם מרותקים לשמוע ממומחים שונים ומשונים דעות ופסיקות באשר למה נחשב מה ואיך להתקדם חברתית ולהגיע למצב בו החברה שלנו תהיה נקייה מבעיות הקשורות למיניות במקום העבודה.

מה שאני לקחתי מכל המאמרים, הכתבות, הראיונות ועצות המומחים הוא אחד – כאשר אני אצטרך עובד לחברה שלי – אעשה את כל המאמץ על מנת שזה יהיה גבר ולא בחורה!

כן כן, אינני שוביניסט ואפילו אשתי מסכימה (ולא בגלל רתיעה כזו או אחרת) זה המצב המגבש כיום, במקום לתקן המצב הופך הרבה יותר גרוע עבור נשים וכל מה שהושג בהצלחה בעשרות השנים האחרונות יורד אט אט לטמיון בעקבות השתלחויות כאלה או אחרות ופרסומים (לא פעם חד צדדיים) של מקרי הטרדה מינית.

חישבו בהגיון חברות, אם אני בעל חברה, ואני שוכר לי מזכירה, אם היא מתלוננת על הטרדה מינית, זה כבר לא ממש משנה מה יש לי לומר בנושא וגם לא ממש משנה מה יתברר בסופו של תהליך, תמיד אחשב כחשוד בהטרדה עבור הסביבה כולה – אז למה לי בעצם להעסיק מזכירה?!?! למה לא להביא מזכיר או פקיד או איך שלא תקראו לזה?

בכתבת טלוויזיה שראיתי הראו בעל מפעל בארץ שבו עובדים 90 או משהו כזה עובדים מתוכם 12 נשים בלבד בתפקידים זוטרים יחסית, אף מנכ"ל לא רוצה להיות קורבן – אפילו לא להאשמה בלבד.

שלא תבינו לא נכון, אינני חושב שאונס הוא מעשה נסלח, נהפוך הוא , אני סבור שהעונשים על אונס הם קלים מדי, אבל בואו נשים דברים בפרופורציה, אם הבוס שלך או חבר לעבודה אומר לך שאת נראית טוב היום, זו לא הטרדה מינית ואם בעינייך זו כן הטרדה מינית – את צריכה לעבוד בוואקום או להתלבש בשמלת מקסי אלה-שנות השבעים וכיסוי ראש.

מין ואהבה הם חלק מחיי היום יום, וגם השפה והדיבור, נכון יש גם גבול לדיבור אבל את הגבול כבר מזמן עברתן, כל מילה היוצאת מפיו של עובד ממין זכר (שלא לדבר על בוס) צריכה להישקל עשרות פעמים לפני שתיאמר שחס וחלילה מישהי בטעות ללא "כוונת זדון" (או תביעה שתכניס לכיסה לא מעט כסף) לא תפרש לא נכון את המילה כהטרדה מינית.

אין לי ספק שישנן הטרדות במקומות רבים אבל חברה, בואו נודה על האמת, העניין הפך לבדיחה, ולא טובה במיוחד כי התוצאה היא מניעת עבודות מנשים וזה בדיוק – אם לא שמתן לב – מה שהולך לקרות עכשיו – ולא מתוך כוונה רעה אלא מתוך רצון לשימור עצמי, אף אחד לא רוצה לעמוד על דוכן העדים כאשר הוא מואשם בעבירה חמורה כל כך, אז למה לקחת סיכון?

לא מזמן באחת מתוכניות הסאטיר הישראליות הוקרן מערכון של בחור המגיע ללשכת עבודה וכמובן מתרץ ומסרב לכל עבודה שמציעים לו בטיעונים שונים ומשונים, היה משפט מחץ, היה הומור טוב אבל מעבר לכך, במאה ה-21 בישראל נראה כאילו הצעירים – כמובן שלא כולם אבל חלק ניכר מהם, לא ממש רוצים לעבוד.

הולך ופוחת הדור הוא ביטוי עדין שאינו מתחיל אפילו לגרד את פני השטח, הילדים שלנו שגדלים היום בין משחק וידאו לצ'יטוט קל ברשת האינטרנט חולמים את החלום, אם נעז לומר, האמריקאי, לעשות הרבה כסף – מהר – ו"לצאת לפנסיה". אינני חושב שהילדים אשמים כמובן, כי אם אנחנו, דור הביניים, הדור שגדל בעולם שבו החנונים וה"יורמים" הם סמל הסטטוס , הדור הראשון שהעז לחלום על מליונים במקום על עבודה במוסד ציבורי, “עבודה קבועה" ב"מקום מסודר".

אם כן מה רע לחלום?

בכלל לא רע, רק שלפעמים צריך להתעורר מן החלום ולהכיר במציאות, רק חלק מאד קטן מן האנשים יהיו מליונרים (על פי הגדרה) וסביר להניח שהרב המוחלט של בני גילכם עובדים קשה בדיוק כמוכם על מנת להרוויח את לחמם, אבל החלום נשאר והמרירות שבאי השגת החלום נמצאת שרירה וקיימת ואפילו מציקה ומעיקה גם לבני דורנו.

אחד הלקחים שלי  בחיים ואני  די  בטוח שכל מי שמעט נסיון בחיים מאחריו, הוא שהחיים אינם מחלקים מתנות, צריך לעבוד קשה עבור כל דבר ששיך לנו או שאנו רוצים שיהיה שייך לנו. חלומות גדולים הם דבר מעולה (הרי באנגלית אומרים תכוון לכוכבים תפגע בירח) אבל צריך גם קצת חלומות קטנים, כאלה שאף אחד לא מעז לדבר עליהם, חלומות על בית קטן, משפחה אוהבת, להתפרנס בכבוד וכן הלאה, ואולי לאחר השגת חלומות שכאלה ניתן יהיה לחלום בענק, ממש כמו שעשינו כשהיינו ילדים.

שם המשחק הוא "צעדי תינוק", נכון ששאיפות גבוהות היא תכונה חיובית אבל הצבת מטרות הולכת יד ביד אתה ואם אין מטרות, אז אין דרך ולבסוף גם אין חלומות

הבדיחה החדשה מבית מדרשו של מחמוד אמדיניג'אד: תספורות מומלצות למוסלמי הצעיר!

ובכן לא אחרו לבוא ההגבלות המוכרות כל כך של המדינה שגם כך מגבילה את צעדיהם של תושביה בכל מקום ופינה, עכשיו, ישנה המלצה לתספורת מוסלמית מומלצת על ידי המדינה, מובן מאליו שאוטוטו מבלי לשים לב יהפוך העניין לחוק ומי שיסתובב ברחובות טהרן עם שיער ארוך או כל תספורת שאינה תואמת את קווי המנחה של המשטר ייעצר וייחקר על פשעיו.

המלצות משמרות המהפכה לגבי תספורות גברים הוצגו לראשונה לא פחות מאשר בפסטיבל החיג'אב והצניעות האירני שהוא יום חג (?!) שמטרתו היא להראות שצעירים וצעירות מוסלמים יכולים להראות טוב גם ללא האופנה המערבית.

זה פשוט מצחיק ועצוב כאחד, חופש הביטוי וחופש היצירה ואפילו חופש הדיבור במדינות ערב נשלל לגמרי מן האזרחים אבל מוסלמים בעולם המערבי ובישראל בפרט דורשים את אותן הזכויות כזכות בסיסית. אולי כל אותם ערבים ישראלים וערבים מן השטחים יגורו באירן כמה ימים נראה אותם מדברים מעל בימת הפרלמנט של הרפובליקה האירנית נגד המדינה כפי שהם עושים מעל במת הכנסת.

לכתבה ב-CNN

חשבתם פעם מה קורה עם בתי הקפה בארץ בתקופה האחרונה? עשו לנו שיעור ואנחנו ללא שאלות למדנו וקיבלנו.

לא יודע מה קורה אתכם, אבל כשאני יוצא לבלות – ובית קפה בהחלט נחשב בילוי בלקסיקון שלי, אני מצפה לקבל את מלוא התמורה עבור הכסף שלי. אני לא ממש מבין אנשים שהולכים לבית קפה, ניגשים לדלפק, מזמינים קפה או כל דבר אחר, מקבלים אותו ומגישים אותו לעצמם. מה הרעיון? אם אני רוצה להגיש לעצמי קפה, אעשה זאת בבית מבלי לשלם 14 ש"ח לכוס קפה ואותה כוס קפה תעלה לי כמה עשרות אגורות. על מה אני משלם בדיוק בבית קפה שכזה? על הקפה? על שכירות המקום?

הייתי מצפה, לפחות, שאם אין מלצרים ואני צריך לבצע את עבודת המלצרות, שהמחירים יהיו נמוכים יותר מבית קפה בו ניתן שירות מלא (בדומה לתדלוק בתחנות דלק בהן ישנו מסלול שירות עצמי ומסלול שירות מלא) אבל לא, המחירים ברב המקרים גבוהים יותר, האם הפכנו לחברה שכל מה שמעניין אותה זה מותגים ושמות? האם שתיית קפה בבית קפה כזה "שווה" יותר מאשר הזמנת אותה כוס קפה בבית קפה אחר?

התשובה ידידי היא כן. באופן מוחלט אפילו, אנשים פשוט הולכים לרשתות בתי הקפה כדי להראות ולא ממש לשתות קפה, יתרה מכך, לא משנה מה יגישו לכם שם, תמיד זה יראה טעים יותר, איכותי יותר וטוב יותר למרות שההפך הוא הנכון.

לא מזמן קבעתי פגישת עסקים במתחם בפתח תקווה, האדם אתו נפגשתי ביקש שנשב בבית קפה שהוא חלק מרשת בתי קפה בארץ, כשנכנסנו התור היה באורך הגלות ואנשים מילאו את המקום כאילו זה המקום היחיד שנותר בו קפה בארץ. צמוד לאותו בית קפה הייתה מאפייה\בית קפה קטן וחביב שישבו בו אולי שני אנשים, ביקשתי שנשב שם והאדם אתו נפגשתי עיקם את פניו בחוסר רצון. בכל זאת התעקשתי וישבנו שם ואני רוצה לומר לכם – אין בכלל מה להשוות. היחס, וגם הקפה היו טובים הרבה יותר מאשר מה שציפיתי.

אבל זה כאילו שחקקו לנו בראש – קפה טוב שותים בבית קפה X.

אולי אם נהיה צרכנים מעט יותר חכמים נקבל תמורה טובה יותר לכספנו ואולי אנחנו צריכים שיראו אותנו במקום כזה או אחר אבל אני בשלי – אם אני יוצא למסעדה (או בית קפה) אני מצפה לשירות מלא ולא לשרת את עצמי!

אם מישהו תהה פעם מה היא בירוקרטיה שיקנה בית קרקע במדינת ישראל. לא מעט מדובר על נושא הבנייה ובכלל עסקאות הנדל"ן בישראל, אבל אחת הבעיות המציקות היא אישורי בנייה.

מה שאני לא מבין באמת הוא מדוע אני בתור בעל קרקע פרטית (שעלתה לי לא מעט כסף) חייב דין וחשבון על כל סוכה שאני מקים בחצרי שלי!.

לא מזמן שמעתי סיפור על בחור שנקנס בסכום הזוי על כך שבתצלום האוירי (כן כן מצלמים את כל השכונות בישראל מדי כמה זמן על מנת לבדוק אם ישנן "חריגות בנייה") נראה מבנה קטן בחצרו. לאחר שבירר את העניין נמצא כי מדובר במלונה של הכלב שבחצר שכמובן אינה חייבת במס או ארנונה. זו היא רק דוגמא אחת מני רבות לבירוקרטיה ולפקידונים היושבים אי שם במעמקי המשרדים הממשלתיים שכל מטרתם בחיים היא להציק ללא הרף לאזרחי המדינה שומרי החוק.

כך למשל בנייה של פרגולה בחצר תעלה את מחיר "המס הנעלם" (הארנונה) שאתם משלמים כי אחרי הכל – לא יתכן שתהנו מצל בחצרכם בלי לשלם על כך. מחסן לאחסון כלי הגינה או כל דבר אחר (אפילו מחסן פלסטיק) חייב ברשיון שעולה אלפי שקלים ואישורים שלוקח לא מעט זמן לקבלם – אחרת תסתכנו בקנסות.

מה שמטריד עוד יותר הוא שבכפרים הערביים בישראל (לא בכולם אבל ברובם) אין למדינת ישראל שליטה כלל על מי בונה מה, איפה ומתי. מובן שחלק מאד גדול מכך הוא פחדונתם של אותם פקידונים במשרדי הממשלה שנוח להם להיטפל לאזרחי שומרי החוק שכן אלה לא מהווים איום עליהם, אבל כשרצו לבדוק את אישורי הבנייה בכפר אום אל פאחם לפני מספר חודשים, איימו תושבי הכפר לחסום כבישים ולפגוע פיזית בכל פקח שיכנס לכפר, מובן שהעניין נשכח וכנראה שחובותיהם של תושבי אום אל פאחם ובתיהם הלא חוקיים נותרו על תילם. ככה זה במדינת ישראל, מיש"הופך שולחנות" מקבל מה שהוא רוצה, מי שפועל על פי חוק לא שורד לאורך זמן.

כל שינוי שתבצעו במבנה שלכם (בביתכם בדרך כלל) יצריך מדידה מחודשת של הבית כולו ומובן שתתווסף לה איזו תוספת קטנה לתשלום הארנונה שלכם (לא ברור מדוע גם ככה איש אינו יודע לומר על מה משלמים ארנונה…) מסתבר שזו היא אחת הדרכים של מדינת היהודים לעשוק את אזרחיה, אם יש לך בית, כל תריס, זיז או שמשיה יעלו לך כסף והרבה שלא לדבר על הזמן והעצבים שבקבלת אישורי בנייה בביתך שלך!

מה שמוזר הוא שכאשר קונים קרקע, אחד הדברים הראשונים שכולם יאמרו לכם לעשות הוא לרשום את הבית בטאבו כדי שיהיה "שלכם" אם כן, מדוע אני חייב לשלם על אישורי בנייה בקרקע שהיא מלכתחילה – שלי?!?

אני מניח שהתחום הבירוקרטי הדביק הזה הוא עוד חלק במדינת ישראל שנועד להחזיק אלפי משרות שווא ולשלם משכורות, תוכניות פנסיה, ושאר הטבות לעובדשי המדינה, אחרת איך תהיה להם הצדקה? בדיוק כמו אגרת רשות השידור, הביטוח הלאומי ושאר הארגונים הבירוקרטים במדינת ישראל שעובדיהם אינם מחוייבים לשום דבר – בטח לא למצויינות, שירות ויעילות – הם את משכורתם יקבלו בכל מקרה ופיטורים אינם אפילו אפשרות עבור מי שמעסיק אותם שכן הם מוגנים בחוזים קיבוציים דרקונים שאיש אינו יכול לבטלם.

אז מה עושים? כמו כולם, פשוט בונים ומתפללים שאיש לא יראה, ואם אפשר לבנות תחת צמחיה שאיש אינו רואה מן האויר – מה טוב. זו היא דרכה של מדינת ישראל, אם לא "תעגל פינות" מלא תשרוד זמן רב – עצוב אבל נכון!

ובכן באמת בשורה משמחת, אבל אולי גם יספרו לנו מה מצב מכוני ההטפלה שבבניה כבר שנים רבות? האם עדיין מחכים לאישורים? אולי נגמרו המים בים התיכון? או אולי מחכים שהאזרחים יתרגלו למחירי המים החדשים ולא יתלוננו על המחיר בטענות כי יש מספיק מים?

בכל מקרה מצחיק אותי הרדיפה הבלתי פוסקת אחר מפלס הכינרת במדינה שמחשיבה את עצמה חלק מן העולם המערבי במאה ה-21, ישנם כל כך הרבה פתרונות למים וישנן מדינות שהפריחו מדבריות (זה היה החזון שלנו לא?) ואנחנו עדיין ממתינים לגשם.

אולי בשנה הבאה נזכה לראות חוק חדש המחייב כל אזרח לצייר מעגל באדמה ולשבת בתוכו שבוע תוך כדי שהוא או היא צמים כדי שיבוא גשם, או אולי אומני ישראל יתאספו וישירו את שיר הגשם ( או ריקוד הגשם – אתם תבחרו) ואולי, רק אולי יפסיקו לעשוק אותנו האזרחים בהעלאות מירים חסרות תכלית ובסיס בטוענות שווא שאין מים והמצב קשה וכל מני קלישאות כאלה. בעידן בו אנו חיים כשאין מים – מייצרים מים! מביאים מים אפשר אפילו לייבא מים אבל לא לספר סיפורים.

מי שהיה בכינרת לאחרונה – ואני יודע אני נמצא שם פעם בשבועיים – מבין שהשמחה היא שמחת שווא, הכינרת עדיין נראית כמו ביצת החולה בשיאה ולא כמו אגם מים מתוקים שאמור לספק מים למדינה שלימה.

בשבועות האחרונים ירדה כמות גשם אדירה ברחבי הארץ, לפחות בסביבה בה אני שוכן היו נחלים על נחלים של מים שזרמו לתעלות הניקוז, למה במדינת ישראל בה כל הזמן מייללים שאין מים, לא בונים מאגרי מים לאסוף את כל המים האלה? בכל איזור בארץ! כמויות אדירות פשוט הולכות לביוב (משם בדרך כלל לים התיכון – כמה עצוב – אבל זה נושא אחר) במקום להשתמש בהם לכל מטרה אחרת?

אבל בתוך עמי אני חי – אנחנו ישראלים, אנחנו די אופורטוניסטים כשמדובר בכסף קל, ומה יותר קל מאשר להעלות את מחירי המים שיפגעו בסופו של דבר בשכבות החלשות שהרי אין מצרך בסיסי יותר מאשר מים, אבל משום מה – לא קמה צעקה?!?! כשהעלו את מחירי הקמח – כל המדינה געשה על איך מעלים מחיר של מוצר בסיסי כל כך, ובכן שוב אשאל, מה יותר בסיסי ממים? למה אנחנו מרשים לאמונים על מקורות המים שלנו להתנהל בכזו חלמאות (בהעדר דרך טובה יותר לנסח זאת) ופשוט לבחור בדרך הקלה ולהעניש את כל צרכני המים בישראל (כל אזרח ואזרח)

אני כותב את המאמרים לפורטל הזה בתקווה שהקוראים אותם, יפנימו ואולי יעלה בהם הרצון לפעול בנושא, אבל אני די בספק, לא להיות פולני מדי, אבל אנחנו הישראלים אוהבים להתלונן – לא לייעל, וחבל, כי המצב בארץ לא הכי ובמקום שאנחנו התושבים והאזרחים נשפר אנחנו גורמים להרעה שבשתיקה.