סחר במידע

אחד מהאבות המייסדים של התרבות הארגונית במפעלי ההייטק הרבים בארץ( מלבד הצורך בנהנתנות לצורך החצנת ההצלחה) היא היכולת למדר על מנת למדר, כלומר לקחת משהו ולא לספר עליו לאף אחד, ובמקביל להתרברב עליו כאילו אבות אבותיך היו מרברבני הקהילה הידועים ביותר.


שמירת מידע בתוך ארגון ההייטק

בשונה מחבריו לעבדות ההייטק בעולם, שאינם יצירתיים ,אך יודעים לנהוג על פי הספר (אמריקה) ,למלא פקודות (גרמניה) להיות עם עיניים סגורות פתוחות ולאכול כל מה שזז בזמן העבודה(סינים) ולדבר כמו מכשיר מורס בישיבות צוות(הודים) , עבד ההייטק הישראלי "אינו יודע" כברירת מחדל ולכן הוא יצירתי בצורה יוצאת דופן.

מלבד הצורך ביצירתיות על מנת לייצר תוצאות באופן זמין לאורך זמן, הישראלי למוד הקרבות ובעל העבר הצבאי העשיר מתייחס לסביבת העבודה בהייטק כשדה קרב לכל דבר ומכאן הצורך במידור.

מידור כלפי עובדים חדשים

בדומה לחבורה של כבשים בערבות אפריקה, הפוגשות בנמר טרף בפעם השנייה בחייהם, עובד ותיק הפוגש את העובד החדש ביומו הראשון , מיחס לו יכולות טרף ומרגיש צורך להגן על הטריטוריה , בה הוא רואה את עצמו בעתיד משחק עם נכדיו (להלן נכד ראשון בשם :"קומפיילר" ונכדה שנייה בשם "ליסי" על שם הליסינג המבורך).

ד"ר ויזואל טוען במאמרו "האדם הממוכן כבהמה אלקטרונית מעורטלת" כי כאשר
יפתח עובד ותיק את הדלת בפני עמיתו לעבודה ביומו הראשון, הוא אינו רואה מולו אדם (להלן "אם תצבוט אותי אני לא אצטבט?") , אלא ערמה של אינטרסים סבוכים שזורה במוסכמות חברתיות מרוככות.

הוותיק (להלן "אני עבדתי פה קודם מה זה הילד הזה בא לי עכשיו להגיד לי מה לעשות") יחייך (להלן :"זה מה שאני עושה בזמן שאני חושב על לרענן לך את מסגרת הלסת") אל העובד החדש ( להלן "למה הם כולם מחייכים אלי בצורה כזו יש מצב שהם חושבים שאני "נוגס מקלדות?") והוא בהתאמה ישיב לו בכבוד מלכים ("אחי, אני מכין קפה, להביא לך?").

המתכון המנצח למידע ממודר בחברת הייטק

– קח 2 קילו ידיעה שאין לה שחר, אין בה ערך , או אין בה צורך לאף אחד.
– ספר במשך חצי שנה\חצי חודש\ חצי דקה (חשוב שזה יהיה חצי) על חצי מהידיעה הזו לכל מי שסביבך והשמט את הדברים שיעשו את הידיעה להחלטית.
– לא לשכוח לערבב להם ת'שכל כמו שצריך לפני ההגשה.
– המתן במשך תקופת צינון (בדרך כלל עוברת לאחר החורף) והחל לטפטף ידיעות לאט לאט. חשוב שכמות הטיפות לא תהיה רבה כדי לא להרוס את הטעם.
– בחר לך אדם ייחודי וספר לו 1 ידיעה, תוך כדי דרמתיות ותחושה כאילו נחשף עתה לצפונות היקום ולשאלות קיומיות מהותיות.
– פעל על פי ההוראה הקודמת כל עוד ישנם אנשים שלא שותפו וכל עוד אתה בעל אמינות קולקטיבית (קרא את המאמר "יום הדין").

דוגמאות לתרגול בבית:

דוגמא אחת : "שמעת שבלונדון פיטרו את כל הצוות של הפיתוח?" (להמחשת הידיעה – אין צוותי פיתוח בחברה, אין סניף בלונדון, ויש כעת גיוס של אנשי פיתוח בטורקמניסטאן).

דוגמא שנייה: "הולכים למכור את החברה בסוף החודש כי זכינו במכרז של המרעומים לטווח קרקע-קרקע לחיל הרגלים" (להמחשת הידיעה – החברה כבר נמכרה בשנה שעברה, אינה מייצרת מרעומים אלא כדורים כנגד פעילות יתר של המעי הגס, והרוכשים היו אצנים ניגרים בקבוצת המחול האירובי של בית הספר היסודי לאסירי מצפון)

סחר בשמועות

עבד הייטק, לכאורה (ראה מאמר בעתיד – "צפונות סעיפי החוזה בהייטק") מרוויח המון. לכן אין לו ערך אמתי לכסף, ולכן האלטרנטיבה היא סחר חליפין.

שיטת החלפת המידע, כאשר המידור הוא חלק מהתרבות הארגונית היא, חליפין.
מצד אחד, מי "שיודע" משהו "סודי" , משמעו שהוא מקורב להנהלה ויש להתייחס אליו בכבוד מלכים (ראה מאמר בעתיד "שיטות להכנת קפה כחנופה לבכירים בהייטק). מצד שני , העובד הזוטר, כהרגלו , מעוניין גם הוא להיכנס במעגל "יודעי הדבר והטסים לחול על חשבון החברה כל שבוע".
מכאן הגיע המניע להחלפת המידע הממודר בין עבדי הייטק.

סחר במידע על פיטורים

ישנם טוענים כי מהירות המעבדים כיום הגיעה לקצה גבול היכולת שלה אך השאיפה היא לשפר את מהירות העברת המידע במעבדים, למהירות בה ידיעה על פיטורים מועברת הלאה. חברת המעבדים המפורסמת סינטל עובדת כרגע על רישום פטנט המבוסס על אלגוריתם העברת המידע המהיר הזה.

כאשר יספר עבד ההייטק לעמיתו בחברה על פיטורים אמתיים, זוהי בעצם העתקה פסיכולוגית של אחוות הלוחמים הקדמונית, היושבים מול מדורת השבט ומעלים את סיפורם של הנופלים במהלך הציד שנפגעו מהמפלצת התורנית המאיימת.

סחר במידע על רכישות

כאשר יספר עבד הייטק לעמיתו, על רכישה שהחברה בצעה לאחרונה, הוא תמיד יעשה זאת כאשר הוא עוטה אושר ועונג טהור אמתי על פניו. ישנם מחקרים פסיכו-פיסיולוגים טוענים שהחלק בהיפותלמוס האחראי על הפקת אנדרופינים לתחושת עונג, נותן לעבד הייטק תחושה כאילו המיליונים המעורבים לחברה ברכישה זו, לא נכנסו לו לחשבונו הפרטי לכאורה, אלא לורידים שלו. יש אף סבורים שהעובד חש את הדולרים יורדים במורד הורידים והנימים שבגופו.

סחר בדיעבד – העובד הלא רלוונטי

אחת מהטעויות הנפוצות ביותר , של עבד הייטק חדש ולא מלומד, או לחלופין כזה שלא פגש ינשוף אצילי מימיו, היא להפיץ מידע ממודר אמין לחלוטין, אך שהופץ כבר בעבר.

עובד אשר מפיץ מידע , ולא וידא כי מידע זה לא הופץ בעבר, חורץ את דינו כלא רלוונטי, ויאלץ לאכול לבד ביום החברה הבא (ראה מאמר בעתיד – "ימי חברה כמכשיר לישוב סכסוכים בין עמים")

לסיכום

כנאמר במקורות ובספרי המוסר ההיטקיסטים :" וגר זאב עם כבש , מפתח עם בודק תוכנה וקול גיוס ורכישות נשמע בארצנו" ("ספר כוח האדם השלם" , פרק 6 , הנוגע בהזיות של עבדי הייטק במהלך הפסקות הצהרים).

רוצים להגיב לינשוף? הכנסו לפורום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

70 − = 69