שבת פרשת יתרו

והפעם בפרשה ובאירועים של היום לפני: י"ט – כ"ו
 מה היתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה
 היכן נמצא הר סיני
 ההלקאה העצמית שפורסמה במסקנות הוועדה
 מי רצח את "יאיר"
 עשרת הדיברות
 ההונגרי שחפר את תעלת בלאומילך
 ועוד

פרשת יתרו ראשי פרקים
א.
א. פרשת השבוע נקראת פרשת יתרו על שמו של חותנו של משה (אביה של ציפורה אשת משה. כעת, לאחר שיתרו שומע על הנסים שקרו לבני ישראל הוא יוצא למדבר סיני יחד עם בתו ונכדיו לפגוש את משה. משה ששומע שחותנו מגיע יוצא לקראתו ונותן לו כבוד רב. לאחר שמשה מספר ליתרו על כל הקורות אותם מכריז יתרו "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי גָדוֹל ה’ מִכָּל הָאֱלֹהִים" יתרו שהכיר את כל עבודות האלילים מקבל עליו את סמכותו של הקב"ה.

ב.
למחרת מתלווה יתרו למשה לראותו בעבודתו. משה מתפקד כבית דין (בית משפט) ובמשך כל היום מהבוקר ועד הערב עומד על רגליו ודן את בני ישראל. יתרו שהיה כנראה בהשכלתו גם יועץ ארגוני (ללא תעריף של 150$ לשעה) מבין שהשיטה לא טובה ובמידה ומשה ימשיך הרי שמהר מאד משה יתמוטט ויהיה לו קשה להגיב ולענות על מבול הבעיות המגיעות אליו "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו: לֹא טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

ג.
יתרו מציע למשה שיטה ניהול חדשה. הוא מציע למשה לבחור מעם ישראל אנשים שהפרופיל שלהם הוא: אנשים עשירים (שלא חסר להן כלום), אנשי אמת שאפשר לסמוך על מילתם, ושונאי בצע." וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" את האנשים יש לחלק לכמה רמות חלק מהאנשים יהיו אחראים על קבוצות של עשרה איש מבני ישראל ("שרי עשרה"), חלק מהאנשים יהיו אחראים על חמישים איש("שרי חמישים"), חלק על מאה ("שרי מאות") וחלק על 1000 איש ("שרי אלפים"). וכך תעבוד השיטה כל בעלי הדין יגיעו ל"שר העשרות" ויקבלו את שפיטתו במידה ושר העשרות לא ידע לתת תשובה הנושא עובר לשר החמישים ומשם לשר המאה ומשם לשר האלפים ורק במידה ושר האלפים לא יודע לפסוק אזי הנושא עובר לטיפולו של משה. "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, בְּכָל עֵת, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה, עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם."

ד.
משה מקבל את ההצעה ומיד מתחיל ליישמה. גם כיום במשפט המודרני אנו מוצאים את שיטת יתרו, שיטת הערכאות, שבתחילה דנים בבית משפט שלום ובהמשך בית משפט מחוזי ומעליו בית המשפט העליון (שלא נדבר על בית המשפט לשלום ולהתראות (מקור: הגשש החיור). לאחר יישום השיטה חוזר יתרו לארצו (פורש בשיא).

ה.
חודש וחצי לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים הם מגיעים למרגלות הר סיני. ישנם חילוקי דעות בין הארכיאולוגים היכן הר סיני כשהדעה הרווחת הינו ג'בל מוסא (הר משה) שליד סנטה קתרינה שבחצי האי סיני, ישנם חוקרים הסוברים שהר סיני הוא הר כרכום שנמצא דרומית מערבית למכתש רמון. נאמר "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" נאמר ויחן בלשון יחיד ולא ויחנו בלשון רבים ועל כך מסביר רש"י שבני ישראל התייצבו למרגלות הר סיני בהסכמה אחת וללא חילוקי דעות. (בניגוד להרבה חניות שעשו בני ישראל במדבר שבהם היה ריב ומחלוקת). משה עולה להר סיני ומעביר לבני ישראל את דבר ה' אשר אומר לבני ישראל שבמידה וילכו בדרכיו אזי יהיו לעם סגולה "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ". ובני ישראל מקבלים עליהם "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה" בהמשך משה מקבל מה' הנחיות לגבי טקס קבלת התורה וההכנות הנלוות לטקס.

ו.
לאחר שלושה ימים של התארגנות בבוקר של ו' בסיון (חג שבועות) החלו קולות וברקים וענן כבד ירד על הר סיני ונשמע קול שופר שמתחזק, בניגוד לבני אדם שתוקעים בשופר, ככל שהזמן מתארך כך עוצמת קולו של השופר יורדת "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" והקב"ה יורד אל הר סיני ומשמיע לבני ישראל את עשרת הדברות.

ז.
עשרת הדברות מחולקים לשתי קטגוריות הראשונה מצוות שבין אדם לקב"ה והשניה למצוות שבין אדם לחברו. בקבוצה הראשונה אנו מוצאים את המונותואיזם (אמונה באל אחד), איסור הקמת פסלים, איסור הזכרת שמו של הקב"ה לשווא " (1) אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (2) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי. (3) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה’ אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה ה’, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא". בנוסף, אנו מוצאים בקטגוריה זו את מצוות שמירת השבת שבה אנו מצווים על הפסקת כל העבודות כזיכרון לבריאת העולה שבה בנה הקב"ה את העולם בששה ימים וביום השביעי נח ממלאכתו "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן, בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ח.
המצווה המקשרת בין המצוות שבין אדם לקב"ה ומצוות שבין אדם לחברו היא מצוות כיבוד אב ואם כשלמצוה זו יש שכר מיידי שבמידה ונכבד את הורינו אזי נחיה חיים ארוכים. "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". המצוות הנוספות שייכות למשפחת המצוות "לא תעשה", כידוע קיימות 613 מצוות (תרי"ג מצוות) שמתחלקות למצוות שחובה לקיימם ונקראות מצוות עשה ומספרם 248 (כמנין האיברים שבגופינו) ול 365 מצווות שחובה עלינו שלא לבצע אותם (כמנין הגידים שבגופינו) חמישה מהם והחשובים שבהם מופעים בעשרת הדברות איסור על רצח, איסור על ניאוף (בגידה עם אשת איש), איסור על גניבת אנשים, איסור על עדות שקר ואיסור על קנאה שמביאה לרצון לקבל את מה ששייך לאחר "לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ".

ט.
כשבני ישראל שומעים ורואים את המעמד הם נרתעים לאחור ומבקשים ממשה שיהיה המתווך בין דברי ה' אליהם "וַיֹּאמְרוּ, אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן נָמוּת".

י.
הקב"ה מוסר לבני ישראל שיזהרו מעבודת אלילים ובמידה והם רוצים לעובדו עליהם להקים מזבח פשוט ולא מפואר אשר בנוי מאבנים רגילות ולא מסותתות וכן לבנות כבש ולא מדרגות כשעולים למזבח. גם מזבח הנחושת שהיה בבית המקדש היה לא כבש ולא מדרגות ונשאלת השאלה למה? התורה במקום מציינת שבמידה והיו מדרגות אזי הכהן היה נאלץ להרים את רגליו ובכך חושף את אבריו המוצנעים (כידוע בתקופה הקדומה לא הלכו עם מכנסיים). "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל מִזְבְּחִי: אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו" הסבר נוסף מעניין שמעתי מפי חברי הרב רפי שטרן שעצם זה שיש כבש ולא מדרגות מחייב את הכהן לעלות בנחת כמו שנאמר בספר החינוך "שיהיה (הכהן) מהלך בנחת וביראה עקב בצד אגודל" במילים שלנו בהליכה מתונה ובשלווה הליכה זו של עקב בצד אגודל יכולה להתפרש כהליכה של גאווה וחשיבות ולכן הרמב"ם מורה לנו שאסור לתלמיד חכם ללכת "עקב בצד אגודל" ואולם כשמדובר בעבודת הקב"ה (הקרבת הקורבנות במזבח) מן הראוי שהכהן ילך בענווה ובהכנעה (צעדים מדודים). אנו מוצאים במילון הניבים את ההסבר לניב זה "עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל = הֲלִיכָה אִטִּית [רֶגֶל ליד רֶגֶל]".

"אמרי אמיר"

1. "אנכי ה' אלהיך" (כ', ב') – על פתיחה זו של עשרת הדיברות אומר המדרש: זהו שנאמר (בתהילים קי"ט) "ראש דברך אמת". חז"ל נתנו הסבר למדרש זה.
1. האות הראשונה בעשרת הדברות: א' – "אנוכי ה' אלהיך".
2. האות הראשונה במשנה: מ' – "מאמתי קורין את שמע בערבית?".
3. האות הראשונה בתלמוד הבבלי: ת' – "תנא היכא קאי?"

אותיות אלו מצטרפות למילה "אמת", ועל כך רומז הכתוב בתהילים: "ראש דברך – אמת".

2. "והייתם לי סגלה מכל העמים" (י"ט, ה') – האדמו"ר מללוב היה מפרש את המילה "סגולה" מלשון תנועת הניקוד סגול (שלוש נקודות בצורת משולש) ואומר שיש בכך הבטחה לישראל שיהיו כצורת הסגול, לאיזה צד שהופכים אותו – אינו משתנה כמלוא נימה. כך גם ישראל, גם בשעה שחוטאים, חלילה, עדיין נשאר כל אחד מהם בפנימיות נשמתו יהודי שלם ועם ישראל נשאר עם סגולה.

אירועים-היום לפני

י"ט שבט תשל"ג 22.1.1973 נפטר יעקב דורי מי שהיה הרמטכ"ל הראשון של צה"ל.
יעקב דורי נולד ברוסיה ועלה לארץ ב 1906. שירת בגדודים העבריים במלה"ע הראשונה אך סולק מהצבא הבריטי לאחר שהשתתף, כחבר ה"הגנה", במאורעות 1920. בשנות ה 30 עמד בראש הלשכה הטכנית ולשכת ההדרכה הארצית של ארגן ההגנה ובשנים 1939 1946 שימש כראש מטה ההגנה והשתתף יחד עם אירגונו בחטיפת אנשי אצ"ל והסגרתם לבריטים בתקופת ה"סזון". עם קום המדינה מונה לראש המטה הכללי של צה"ל בדרגת רב אלוף.

י"ט שבט תשס"ה 29.1.2005 נפטר הסטיריקן וחתן פרס ישראל, אפרים קישון
אפרים קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בשם הופמן פרנץ, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, במסגרת ההחלטה לשנות שמות לועזיים לעבריים שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. קישון נולד בבית יהודי מתבולל ולא היה לו קשר ליהדות בכלל ואולם הנאצים הם אלו שסיפרו לו על יהדותו בכך שנשלח למחנה ריכוז. קישון הצליח להימלט מצעדות המוות שהיו בדרכם למחנה ההשמדה סוביבור, חזר לבודפסט שם יחד התחבא יחד עם משפחתו בעזרת שכן גוי (חסיד אומות עולם) עד גמר המלחמה. קישון החל את כתיבתו הספרותית בעיתון מטעם השלטון הקומינסטי והיות ומצפונו הציק לו הצליח קישון יחד עם אשתו (הראשונה מתוך שלש) לברוח מהונגריה ולעלות לארץ ישראל שם גר במעברת שער העליייה שבחיפה ומשם לקיבוץ כפר החורש שם עבד כסניטר, שם גם החל קישון ללמוד בכוחות עצמו עברית.

משם עבר קישון לתל אביב והחל לעבוד בעיתון בשפה ההונגרית "אוי-קלט" והצטרף ללימודי עברית באולפן כדי "להיפטר מגורלו המר של המהגר הנצחי" כלשונו. קישון החל את עבודתו בעיתון "דבר" שם פרסם את הסאטירה הראשונה שלו "תעלת בלאומילך" המספר על תמהוני המחליט לקדוח ברחוב הראשי של תל אביב והעלילה מתגלגלת עד לכך שהוכרז על ידי העירייה שתל אביב תהפוך לונציה סאטירה זו היתה גם לסרט מצליח בכיכובו של בומבה צור. תעלת בלואמילך היתה פריצתו הראשונה של קישון לחברה הישראלית , מאז כתב קישון סאטירות רבות המלגלגות בעיקר על הבירוקרטיה. בשנות השישים פנה קישון לעולם הסרטים וכתב וביים את הסרט "סלאח שבתי" בכיכובו של חיים טופול. קישון אף זכה להכרה בין לאומית בזכות ספריו וכתיבתו השנונה.


כ' שבט תשמ"ח 8.2.1988 פורסם דו"ח וועדת כהן

ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב 1 בנובמבר 1982, כדי "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים למעשי הזוועה, אשר בוצעו על ידי הכוחות הלבנוניים, באוכלוסייה האזרחית במחנות הפליטים בסברה ושתילה", בראש השנה תשמ"ג לאחר מבצע שלום הגליל. בראש הוועדה ישב נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן. להקמת הוועדה קדמה הפגנה המונית בתל אביב, אשר אורגנה על ידי תנועת "שלום עכשיו" ומפלגת העבודה (הפגנת ה- 400 אלף). הוועדה הוקמה כדי לחקור מדוע לא עצר הפיקוד הישראלי את הפעולה. אחדים מחברי הממשלה אשר הרגישו כי מיותר לחקור רצח אשר ישראל לא היתה מעורבת בו, התנגדו להקמת הוועדה, וראש הממשלה, מנחם בגין, העדיף להקים ועדה פחות מחייבת. הוועדה הסיקה שהאחריות הישירה לטבח מוטלת על כוחות הפלנגות הלבנוניים, וכל אחריות אינה מוטלת על מדינת ישראל או על הפועלים מטעמה. עם זאת, מצאה הוועדה טעם לפגם בהתנהגותם של הדרג המדיני והדרג הצבאי.

שר הביטחון, אריאל שרון נמצא אחראי להתעלמות מהסכנה לפעולות נקם ולמרחץ דמים מצד הפלנגות באוכלוסיית מחנות הפליטים, לאחר רצח הנשיא הנבחר בשיר ג'מאייל, לאי הבאה בחשבון את הסכנה הזו, כאשר איפשר לפלנגות להיכנס למחנות ולאי נקיטת אמצעים מתאימים למנוע או להקטין את הסכנה. הוועדה המליצה, ששרון יסיק מסקנות אישיות, ואכן, הוא הועבר מתפקידו כשר הביטחון והוחלף על ידי משה ארנס, אך נשאר בממשלה כשר בלי תיק. (העיתונאי אורי דן ז"ל חברו של שרון טבע אז את המשפט שכל מי שלא רצה את שרון בזמנו כרמטכ"ל קיבל אותו כשר ביטחון וכל מי שכרגע לא רוצה אותו כשר ביטחון יקבל אותו בעתיד כראש ממשלה !!). גם ראש הממשלה מנחם בגין, שר החוץ יצחק שמיר, הרמטכ"ל, רפאל איתן ז"ל וכן קצינים נוספים נמצאו גם כן אשמים בכך שלא הפעילו שיקול דעת בעת מתן האישור לפלנגות להכנס למחנה הפליטים. במבט לאחור חלוקות הדעות האם נכון היה להקים את הוועדה או לא.

כ"ה שבט תש"ה 12.2.1945 נתפס ונרצח בת"א מפקד הלח"י "יאיר" (אברהם שטרן).
"יאיר", אברהם שטרן היה המפקד הנערץ של ארגון המחתרת הלח"י (לוחמי חרות ישראל) בגיל צעיר הצטרף להגנה, פרש והצטרף לארגון האצ"ל על רקע חילוקי דעות עם הנהגת ההגנה ביחס לבריטים. בתחילת מלחמת העולם השניה התקבלה החלטה באצ"ל להקפיא במקצת את הפעולות נגד הבריטים החלטה לה התנגד שטרן ולכן הנהיג קבוצה של פורשים והקים את מחתרת הלח"י אשר המשיכה בפעולות התקפיות כנגד הבריטים (ואף פתח במגעים עם האיטלקים והגרמנים מה שהעמיד את הלח"י כקיצונית מבין ארגוני המחתרת). הבריטים הציעו פרס כספי גדול בסך של 1000 לירות שטרלינג למי שיביא לתפיסתו ואכן הוא נרדף הן על ידי האנגלים והן על ידי היהודים. תמונתו התנוססה במודעות ובעיתונים. יאיר נדד ממקום למקום ובידו מזוודה ובה מיטה מתקפלת וספר תנ"ך, לן במקלטים וברחובות אפלים, היות והימצאות בדירה, היתה בגדר סכנה.

בדצמבר 1941 אסרה המשטרה הבריטית חברים מהמחתרת, ידידים ועוזרים קרובים של יאיר. משהתהדק המצור על יאיר, הוצע לו מקלט, אך הוא סרב. חששו היה, שייחשב הדבר להפסקת המאבק שהכריז ולפירוק המחתרת. הבולשת הבריטית הצליחה לגלות את מקום מחבואו של יאיר. ביום חמישי, 12 לפברואר 1942, כ"ה בשבט תש"ב הגיעו שוטרים בריטים לבית ברחוב מזרחי ב' מס. 8 בשכונת פלורנטין בת"א, בשעה 11.00 לערך, והקיפו את הבית מכל עבריו. קציני משטרה עלו לגג הבנין, חדרו לחדר בו שהה יאיר ומצאו אותו כשהוא מתחבא בארון, לאחר שנתפס הוציאו משם אשה צעירה, שהיתה מביאה ליאיר מזון, ואשר היתה נתונה למעקב, אשר גילה את מקום מחבואו. אל הדירה הובאו שתיים מדיירות הבנין שתשמשנה עדות, למהלכו החוקי של החיפוש. מפקח הבולשת, מורטון, אשר נקרא לדירה, הציג בפני שתי השכנות את תמונת יאיר והנשים נתבקשו לזהותו. הנשים לא זיהו את התמונה ויאיר הושאר תחת שמירה בבית.

מאוחר יותר נורה ע"י המפקח מורטון, בראשו מאחורי גבו כשהוא כבול בידיו. מורטון תירץ את הרצח, בהתנגדותו של יאיר למאסר ובנסיון לברוח. אברהם "יאיר" שטרן נקבר בבית העלמין בנחלת יצחק, עוד באותו היום, בחסות בלשים, צנחנים ושריון בריטי, שהקיפו את בית העלמין. סיבות תפיסתו לוטות בערפל עד היום. אברהם שטרן חיבר סיפורים ושירים כשהידוע בהם "חיילים אלמונים" הפך להמנון האצ"ל והלח"י. בנו שנולד לו לאחר מותו הינו שדרן הטלוויזיה יאיר שטרן.

בברכת שבת שלום.
ביטר קובי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 8 = 1