שבת פרשת כי-תשא

  • מי הקדים את אוקלידס בהגדרת היחס בין קוטר המעגל להיקפו?
  • מדוע החרדים/דתיים לא משתתפים במפקד האוכלוסין
  • מגש הכסף
  • האם מנהל צריך להכיר את המיומנויות של העובדים שלו
  • הקשר בין הנפש לשקל
  • היכן נפגשים החלמונית והאירוס
  • מקור שמה של האקדמיה לאומנויות "בצלאל"
  • הטעות של מיכאלאנג'לו בפסל משה
  • ועוד

    פרשת כי תשא – ראשי פרקים

    א. פרשת השבוע מתחילה בציווי של הקב"ה למשה לספור (לפקוד) את בני ישראל. כל אדם מבן 20 שנה ומעלה היה מחויב לתת מחצית השקל בין שהיה עשיר לבין שהיה עני. בכסף זה השתמשו לבניית רכיבים מהמשכן. בתקופות מאוחרות יותר הכסף שימש לקניית קורבנות ציבור ולשיפוצים של בית המקדש. בנוסף, בצורה זו של מתן מחצית השקל נספרו בני ישראל. כידוע חל איסור לספור את בני ישראל והמקרים היחידים בהם נספרו בני ישראל היה בעקבות אסונות שקראו בעם. לכן עד היום אנו רואים התנגדות מצד גורמים חרדים להשתתף במפקד הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מסופר על דוד המלך שכן ביצע מפקד ובעקבות זה נפלו כ 70,000 איש מבני ישראל.
    ב. כלי המשכן האחרון שהתורה מספרת לנו היה כיור הנחושת שהועמד בחצר המשכן ושימש את הכוהנים לרחיצת ידיהם ורגליהם. כששלמה המלך בנה את בית המקדש מסופר על בניית הכיור המרכזי וכך כתוב: "וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם, מוּצָק: עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ (קוטר) עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב (היקף)" זהו האזכור הקדום ביותר הרבה לפני אוקלידס, המתמטיקאי היווני על היחס בין היקף העיגול לקוטר. (מה שכיום מכונה ¶ פאי=3.14)
    ג. משה מקבל הנחיות כיצד להכין את הקטורת שאותה הקטירו על גבי מזבח הזהב שהיה ממוקם במשכן (ובבית המקדש לאחר שנבנה) יש מהבדחנים ששואלים כיצד אנו יודעים שמשה לקח סמים? והתשובה היא שנאמר בפרשתינו "וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה… וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת" (זהו הבסיס ההלכתי !!!! של מפלגת "עלה ירוק")
    ד. הקב"ה אומר למשה לבחור "פרוייקטור" לבניית המשכן ומצביע על בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ועליו אומר הקב"ה "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה." מפסוק זה אנו לומדים שמנהל העבודה מעבר להיותו מנהל חייב וצריך גם להכיר את כל סוגי העבודות שתחת אחריותו.
    ה. שמה של חסידות חב"ד (חוכמה בינה ודעת) גם כן נגזר מפסוק זה "בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת" רש"י מסביר שחוכמה זה מה שאדם שומע ולומד מאחרים, תבונה שאדם מבין דברים חדשים מתוך מה שלמד ואילו דעת זה מה שאדם מקבל ברוח הקדש. הקב"ה ממנה עוזר ראשי לבצלאל ושמו אהליאב בן אחיסמך משבט דן. חיבור זה בה ללמדינו שחובה עלי כולם לשתף פעולה ללא קשר למעמד ומוצא האנשים שהרי שבט יהודה היה שבט מיוחס (מנהיג) ושבט דן פחות. אגב, האקדמיה לאומנות שבירושלים "בצלאל" נקראת על שמו של אדריכל המשכן.
    ו. הקב"ה אומר למשה לצוות על בני ישראל על שמירת השבת "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ: כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם" מהסמיכות שבין בניית המשכן לשמירת שבת למדו חכמינו על המלאכות האסורות בשבת. שכל מלאכה שנעשתה לטובת הקמת המשכן כגון בונה, צובע וכו' אסורה עלינו בשבת מה שמכונה בהלכה ל"ט (39) אבות מלאכה שמהם לומדים על האיסורים בשבת
    ז. מעבר למצוות המנוחה בשבת ישנה מצוה לא פחות חשובה והיא שיש לעבוד ששה ימים ולא להתבטל שנאמר "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"
    ח. לאחר שהקב"ה סיים להעביר למשה את כל התורה הוא מוסר למשה שני לוחות אבן (לוחות הברית) שנכתבו על ידי הקב"ה "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים."

    ט. בינתיים בני ישראל חיכו בסבלנות לבואו של משה ולאחר שלושים ותשעה יום כשראו שמשה מתעכב ולא חוזר הם פונים לאהרן ומבקשים ממנו שיעשה להם פסל שאותו הם יעבדו היות ולא יודעים מה קרה למשה "וַיַּרְא הָעָם, כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" אהרן שהתנגד למהלך ויחד עם זאת פחד מהעם ניסה לדחות אותם על ידי שביקש מהם לקחת מהנשים והילדים את התכשיטים שלהם היות והיה משוכנע שלא יסכימו להיפרד מהם ואולם בני ישראל הביאו לו את כל התכשיטים שלהם. אהרן לקח את התכשיטים והשליך אותם לתנור ויצא ממנו פסל בצורת עגל (עגל הזהב). ולאחר שאהרן רואה שנוצר פסל הוא "משחק על זמן" ואומר לבני ישראל שמחר יהיה יום חג (בתקווה שמשה יגיע למחרת) ואולם בני ישראל ביצעו השכמה מוקדמת והחלו לעבוד את הפסל.
    י. הקב"ה מספר למשה על כך שבני ישראל סרו מדרך ה' והחלו לעבוד אלילים ו"מבקש" ממשה רשות להשמידם ובתמורה ה' מציע למשה שיהפוך אותו לעם גדול. "וַיֹּאמֶר ה’, אֶל מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל". משה מסרב לעסקה ומבקש רחמים על בני ישראל ומביא שלש סיבות למה לא כדאי שהקב"ה ישמיד את בני ישראל. הראשונה מדוע שה' יהרוג את העם אשר באותות ובמופתים הוציא ממצרים. "לָמָה ה’ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה". השניה, שלא יהיה מצב בו יגידו המצרים ואומות העולם שה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת להורגם במדבר. "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". והשלישית משה מזכיר לה' את ההבטחה שה' נתן לאברהם ליצחק וליעקב על כך שבני ישראל יהיו לעם גדול ושהם ינחלו את ארץ ישראל. "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם" ואכן משה מצליח לשכנע את הקב"ה בדבר הרעה שביקש לעשות לבני ישראל.
    יא. משה יורד מהר סיני ושני לוחות הברית עימו והוא פוגש את יהושע בן נון שחיכה לו בתחתית ההר. יהושע אומר למשה שהוא שומע קולות מלחמה ממחנה בני ישראל אך משה אומר לו שהקולות אינם קולות של מנצחים או קולות של מפסידים אלא קולות של שמחה צחוק וקלות דעת. כשמשה מגיע למחנה בני ישראל ורואה את עבודת האלילים הוא משליך את לוחות הברית ושובר אותם. לאחר מכן הוא לוקח את עגל הזהב ושורף וטוחן אותו ומפזר במים ומכריח את בני ישראל לשתות.
    יב. משה בא בטענות לאהרן אחיו על עשיית הפסל ואהרן מתנצל ומסביר שהעם הכריח אותו לעשות את הפסל. משה כשרואה שהעם עדין תחת השפעת עבודת האלילים נעמד בשער המחנה וקורא "מִי לַה' אֵלָי" וכל שבט לוי מתייצב לימינו משה בכעסו מורה לבני לוי לעבור במחנה מקצה לקצה ולהרוג את עובדי האלילים ואכן בני לוי הורגים כ 3000 איש.
    יג. למחרת משה אומר לבני ישראל שלמרות שהם חטאו הוא יבקש מהקב"ה שיסלח להם. משה פונה לה' ואומר לו שבמידה וה' לא יסלח לבני ישראל משה מבקש ששמו ימחק מספר התורה ובתגובה ה' אומר לו שמי שחטא ימחה מספר התורה ומורה למשה לשוב ולהנהיג את העם. ומיד תוקפת מגיפה את העם. לאחר מכן הקב"ה שוב מבטיח לבני ישראל את ארץ ישראל.
    יד. משה שעדיין כועס על העם מקים את האהל שלו מחוץ למחנה והעם רואה שכל פעם שמשה נכנס ויוצא מהאהל עמוד הענן מלווה אותו. בהמשך הקב"ה מצווה את משה להכין שתי לוחות אבן חדשים על מנת שה' יכתוב בשנית את כל דברי התורה. משה מכין את האבנים ועולה עימם להר סיני. התורה מספרת לנו את מה שמכונה במסורת "שלש עשרה מידות" ובהם מתוארות תכונותיו של הקב"ה "וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא, ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נוצֵרחֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים". משה מבקש בשנית לסלוח לעם ישראל ולאמץ לו אותם לעם. ה' מבטיח לכרות ברית עם בני ישראל ומספר על הניסים שיקרו להם כאשר יגיעו לארץ ישראל ניסים שאף אומה לא ראתה ובתנאי שבני ישראל לא יעבדו אלילים וכשיגיעו לארץ ישראל ישמידו את כל עבודת האלילים של העמים שהיו זמנית בארץ.
    טו. הקב"ה מצווה אותנו על שמירת השבת, לחוג את חג האביב (פסח) את חג השבועות ואת חג הסוכות ובנוסף מצווה אותנו על מצוות עליה לרגל (חובה על כל אדם מישראל להגיע לירושלים שלש פעמים בשנה)
    טז. משה מסיים לכתוב את הדברים האלו ולאחר ארבעים יום וארבעים לילה בהם לא אכל ולא שתה הוא יורד חזרה מהר סיני ומגיע לבני ישראל. כשמשה יורד אל העם קרן אור פניו וכשאהרן וכל בני ישראל רואים את משה כשפניו קורנות (מאירות) הם מפחדים לגשת אליו וכדי שיוכלו לדבר עימו שם משה מסכה על פניו. מי שביקר בעיר פירנצה באטליה וראה את פסל "משה" ראה שמיכאלאנג'לו פיסל את פניו של משה עם קרניים היות וכנראה המתרגם של התנ"ך תרגם את המילה "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" קָרַן מלשון קרניים ולא ל"קרנו פניו" מלשון אור.

    "אמרי אמיר"
    1. "זה יתנו כל העבר על הפקודים: מחצית השקל בשקל הקדש" (ל', י"ג) – אומר על כך רש"י שהקב"ה הראה למשה כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל. שואלים חז"ל מדוע הראה הקב"ה דווקא מטבע של אש? רבי נחמן מברסלב נתן הסבר לכך שקיים צד שווה בין אש לממון. האש היא אחד הדברים החשובים והחיוניים לאדם ואין העולם יכול להתקיים בלעדיה, אך אותה אש יכולה גם להחריב עולם ומלואו. אותו הדין לממון: הוא חשוב ומועיל אך אם נופל לידיים שאינן טובות, טמונה בו סכנה גדולה.

    2. "ראה קראתי בשם בצלאל.. למטה יהודה.. ואני הנה נתתי אתו את אהליאב.. למטה דן" (ל"א, ב' , ו') – שואלים חכמי ישראל מדוע נבחרו דווקא בצלאל ואהליאב כראשי העושים במלאכת המשכן? לפי שמות רבה נבחר בצלאל משבט יהודה, החשוב בשבטים, יחד עם אהליאב משבט דן, הירוד בשבטים כדי ללמדנו שאל יתגאה אדם בייחוס המשפחתי שלו, בעיני הקב"ה – כולם שווים. על פי רבנו סעדיה גאון, ניתן לראות את הזהות הנ"ל גם בברכות של יעקב ומשה לשבטים. יעקב המשיל את שבט יהודה, שבטו של בצלאל ל- "גור אריה" ומשה המשיל את שבט דן, שבטו של אהליאב ל – "גור אריה".

    אירועים היום לפני

    כ' אדר א' תש"ל 26.2.1970 נפטר המשורר נתן אלתרמן
    המשורר נתן אלתרמן נולד בוורשא בשנת 1910 בבית ציוני לאומי אשר הקפידו לדבר בשפה העברית בשנת 1925 בהיותו בן 15 עלה לארץ והחל את לימודיו בגימנסיה הרצליה בסיום לימודיו נסע לצרפת שם למד אגרונומיה מקצוע שלא התעסק בו מעולם. בשנת 1934 הצטרף למערכת העיתון "הארץ" שם החל לפרסם גם טור פוליטי וגם שירים ופזמונים. במלחמת העצמאות לחם יחד עם אנשי הפלמ"ח בנגב ואף פרסם את שירו הידוע "מגש הכסף" לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף לאנשי ארץ ישראל השלמה והיה אחד מדובריה הבולטים. בנוסף לשירים כתב אלתרמן מחזות ידועים. על פועלו קיבל בשנת תשכ"ח את פרס ישראל. (לא יכולתי שלא לצרף את מילות השיר "מגש הכסף" אשר יותר מכל מבטא את תרומתם של הנופלים במערכות ישראל להקמת המדינה).

    …והארץ תשקוט עין שמיים אודמת
    תעמעם לאיטה על גבולות עשנים
    ואומה תעמוד קרועת לב אך נושמת…
    לקבל את הנס האחד אין שני

    היא לטקס תיכון היא תקום למול סהר
    ועמדה למולם עוטה חג ואימה
    אז מנגד ייצאו נער ונערה
    ואט אט ייצעדו הם אל מול האומה

    לובשי חול וחגור כבדי נעליים
    בנתיב יצעדו הם הלוך והחרש
    לא החליפו בגדם לא מחו עוד במים
    את עקבות יום הפרך וליל קו האש

    עייפים עד בלי קץ נזירים ממרגוע
    ונוטפים טללי נעורים עבריים
    דום השניים ייגשו ועמדו לבלי נוע
    ואין אות אם חיים הם או ירויים

    אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
    ואמרה: מי אתם מי אתם
    והשניים שוקטים יענו לה: אנחנו מגש הכסף
    שעליו לך ניתנה מדינת היהודים

    כך אמרו ונפלו לרגלה עוטי צל
    והשאר יסופר בתולדות ישראל

    כ"ב אדר א' תשי"א 28.2.1951 הוקמה העיר ירוחם
    העיר ירוחם נמצאת דרוצית מזרחית לבאר-שבע. בירוחם גרים כ-9000 תושבים המתפרנסים בעיקר ממפעלי ייצור וכן ממפעלי הפוספטים שבאיזור. השם ירוחם נזכר לראשונה ב-"כתובת שישק". כתובת שישק הינה כתובת חרותה שנמצאה בקיר הדרומי של מקדש אמון (אל מצרי) בכרנך שבמצרים, כתובת זאת אשר רשומים בה כ-50 ישובים מתארת את מסעותיו וכיבושיו של המלך המצרי שישק בארץ ישראל. במקביל למתואר בספר מלכים. "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם; עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם, עַל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה', וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַכֹּל, לָקָח; וַיִּקַּח אֶת כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה". הישוב "תל רח'מה" הרשום בכתובת שישק והנמצא בסמוך לכניסה המערבית ליישוב ירוחם מזוהה כירוחם הקדומה.

    ליד התל נמצאת באר רח'מה, אותה מזהים חלק מהארכיאולוגים עם הבאר שמצאה הגר בשעה שתעתה עם בנה ישמעאל במדבר באר שבע, כמסופר בספר בראשית. "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם… וַיִּפְקַח אֱלֹקים אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת הַנָּעַר"

    הישוב היהודי המחודש בירוחם החל בשנת 1951 כמעברה לעולים מרומניה וצפון אפריקה שנקראה כפר ירוחם. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע. בשנות ה-60 פורקה המעברה ובמקום הוקם ישוב קבע. בשנת 1962 שונה שם הישוב ל"ירוחם". . פתיחת כביש הערבה לאילת וכן כביש באר-שבע מצפה רמון הותירו את היישוב מחוץ לתנועת כלי הרכב והחלה עזיבת דור ההמשך.

    החל משנת 1986 הגיעו למקום גרעיני נח"ל של בני עקיבא, ורבים מבוגריהם התיישבו במקום. כעבור שנים הוקמו בעיר ישיבת ההסדר ירוחם והופסקו גרעיני הנח"ל. בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות והיישוב גדל מעט. לאחר גדילת היישוב עם העלייה מברית המועצות עלו מעט עולים מבריטניה וארצות הברית אל היישוב. ישיבת הסדר משכה אליה מאות תלמידים, מהם רבים שהקימו משפחות ומתגוררים עד היום בירוחם אך למרות זאת אחוז העולים מצפון אפריקה הינו עדיין העיקרי בישוב

    באיזור ירוחם ניתן למצוא מספר אתרים ומסלולי טיולים מעניינים בעיקר באיזור המכתש הגדול. בנוסף, קיימת באיזור ירוחם צמחייה ייחודית כמו חלמונית ירוחם שהינו פרח מוגן גדול ומקסים הפורח בחודשי הסתיו. כמו כן, נמצאת שמורת טבע בשם "שמורת אירוס ירוחם" השמורה משתרעת על-פני 537 דונם, ומצויים בה כ-90 מיני צמחים שונים, שהבולט שבהם הינו אירוס ירוחם היפה והמרשים הפורח בחודשי החורף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 6 = 16