ארכיון תגיות: כלכלי

מדינה בקנטים

היום זה כבר לא כל כך סוד, מדינת ישראל אבודה מבחינה כלכלית ומחפשת את עצמה וכיצד לתרץ משכורות עתק של עובדי מדינה וכמובן את הפנסיות שלהם שגוזרות הון קטן מתקציבה.

אז כדי להכניס את הכסף הדרוש מטילים עלינו האזרחים עוד ועוד גזרות, זה התחיל בדלק שמחירו החל משתולל,            המשיך לסיגריות שהפכו כל מעשנת ומעשנת לעניים והפינאלה בתקופה האחרונה היא האלכוהול שמחירו מרקיע שחקים ולא יאומן כמה בקבוק ערק שבבית הכנסת היו רוכשים בעבר בכמויות , עולה כיום.

למה כל זה קורה?

ובכן ההסבר פשוט. במדינת ישראל יש חלק מאוד מאוד קטן של אזרחים יצרנים שעובדים והם –  כלומר אנחנו – משלמים עבור כולם ואולי מותר לומר אפילו עבדים של כל השאר.

אמנם אחוז האבטלה לא גבוה אבל כמות האזרחים שבאמת מייצרים היא מאוד נמוכה אם נשכלל את החרדים, הילדים, זקנים, אנשי קבע בפנסיה (כבר בגיל 45 !!!) ועובדי מדינה נישאר עם מספר קטן מאוד ביד אותות מספר היא כמות האנשים שאכן מייצרים ומועילים למשק.

הרי כולם יודעים ש-"הכי טוב זה להיות עובד ציבור" את המשכורת הם מקבלים לא משנה כמה הם עובדים טוב או פחות טוב, הפנסיה מובטחת והוועדים שומרים על עצמם (בעיקר) ועל העובדים כמו לביאה המגנה על גוריה בעוד אותם הגורים לא  מועילים לאיש ומקבלים משכורות עתק – את אותן משכורות מממנים מסים שאנחנו משלמים.

איך קורה דבר  כזה?

זה פשוט כדור שלג, המדינה היא גוף  המזין את עצמו, היא מייצרת משרות וממציאה עבודות חסרות תועלת רוכשת רכבים ומבנים ומוסיפה עוד ועוד הטבות לעובדיה (משכורת 13 ומשכורת 14 וכיוב') ואת החשבון מישהו צריך לשלם!

אז המדינה מעלה מסים (מע"מ מס הכנסה) ומטילה גזרות על מוצרים והכל הכל כדי שהאזרח הקטן לא יחוש בשינויים המכלים  את חשבון הבנק שלו לאיטם.

מה עושים?

ראינו שמחאות לא ממש עוזרות, עם ישראל מעולם לא היה מאוחד וגם במקרה של המחאה החברתית כל מוחה משך לכיוון מה שמציק לו ביותר, ואם יש משהו שממשלות טובות בו הוא להשתמש בשיטה עתיקת היומין – הפרד ומשול, כלומר בוא תרצה את המנהיגים או חלקים בהמון שהם הרוב והשאר יתפזרו, אמנם כולם התאחדו תחת שם אחד אבל מטרה משותפת לא הייתה שם.

מחאה היא מילה עדינה, המצב במדינת ישראל עגום, רוב האזרחים אינם עומדים בהתחייבויותיהם (לא סוגרים חודש בשפתנו אנו) בזמן שהחובות וההלוואות טופחים וגדלים. ממש באותו הזמן,  ישנם כאלה שלא מייצרים ולא מביאים תועלת ואליהם מגיעים הכספים האמורים.

מה יהיה?

כפי שאני רואה את פני הדברים יכולים להתרחש מספר תסריטים:

  1. הממשלה מתעשתת ומבינה כי לאט לאט לא נשארים אזרחים עובדים שישלמו את המסים שישלמו את המשכורות המנופחות ותשלומי הפנסיה המוגזמים , ולכן, היא מורידה מסים בצורה משמעותית (בעיקר מע"מ) ומאפשרת לשוק לצמוח בחזרה לאיטו.
  2. תהיה עוד מחאה והממשלה תטפל גם במוביליה אחד אחד ו"תקנה" לעצמה עוד זמן.
  3. מהפכה בקנה מידה  העלול  להרוס את המדינה ולטרוף את כל הקלפים. למרות שתסריט שכזה נראה תלוש מתוך סרט הוליוודי, כיום, זה נראה התסריט הסביר ביותר, כלו כל הקיצים ואנשים פשוט מנסים למצוא דרכים חדשות לשרוד כלכלית, אבל לשווא,  התשלומים למסים הם פשוט גבוהים מדי בכדי שאנשים ישרדו ויצליחו לשרוד – כלכלית כמובן.

 

 

תקופת הפרסום

התקופה תקופה קשה. הימים ימי חסכון והידוק חגורה וכולנו מרגישים זאת, יחד עם זאת זו בדיוק התקופה החשובה ביותר עבור העסק שלכם.

תקופות דלות במכירות הן תקופות מחשלות עבור כל עסק, הידוק החגורה בצד הביטיו השליליים מביא עמו גם חשבון אישי ועסקי ובדק בית מעמיק לגבי הוצאות מיותרות או כפי שנוהגים לכנותם "שומן עודף" וכמובן חיפוש יצירתי אחר דרכים להביא לקוחות חדשים ומכירות.

אחת הדרכים שלעתים קרובות נעלמת מעיני בעלי העסקים הוא תחום מוצרי הפרסום המאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להקים ולהניע מסע פרסום גדול יחסית עם מליוני חשיפות לאורך זמן בעלויות נמוכות מאד יחסית לשיטות פרסום אחרות.

מוצרי פרסום הם אותם מוצרים אותם אנו מקבלים בתערוכות, כנסים ואפילו בסופר (מקבלים מתנה שקית לבד עם לוגו של הסופר) ובלי משים לב, על ידי שימוש במוצרים אלו אנו הופכים לשלט מהלך של החברה המפרסמת.

חולצות מודפסות למשל  הן כלי מצוין להציג את לוגו החברה שלכם ולהכניסו לתודעה החברתית ללא עלות גבוהה….

דיסק און קי הוא עוד כלי עליו ניתן לפרסם והדרישה למוצר זה הופכת אותו לכלי יעיל מאד לפרסום.

ישנו מגוון רחב וענף של מוצרי פרסום כמעט מכל תחום המתאימים לכל בית עסק – צריך פשוט לדעת איזה מוצר להתאים לאיזו מטרה ולאיזה קהל יעד.

הצילו – המשק טובע

לא יודע אם זו רק הרגשה שלי או שזה המצב באמת, אבל המשק הישראלי טובע….ואין ממש מי שיציל את האזרח הקטן. כל הזמן מספרים לנו על התאוששות מהירה וזורקים לנו מושגים כו צמיחה של %X במשק וכן הלאה , אבל אנחנו כאזרחים לא ממש מרגישים הקלה או הפחתה בעול הכלכלי. מובן לי שמשחק הפוליטיקה מכתיב לאותם פוליטיקאים איך לדבר והם חייבים להיתלות במספרים על מנת להראות לציבור שהנה הנה באה הישועה, אבל כלום לא יקום אחד בודד – צדיק בסדום וינסה ממש לעשות משהו ולא רק להציג לנו סטטיסטיקות ומספרים שמנהל הבנק שלנו אפילו לא מבין? וגם אם הוא מבין, זה לא ממש מעניין אותו שהתל"ג עלה והמשק בצמיחה, המשכנתה נשארה אותה משכנתה ומישהו צריך לשלם אותה.

אז הנה פתרון פשוט איך לשפר את מצב המשק פלאים מבלי להתאמץ ומבלי להזיז הרים. פשוט, הפחיתו את המס לעצמאים והעלו את שכר המינימום. לעצמאים לא יהיה קשה לשלם משכורות גבוהות יותר אם אחוז המס (גם מע"מ וגם מס הכנסה) יפחת, ומאידך משכורות העובדים תעלנה בגלל העלאת שכר המינימום.

הבעיה שתיווצר היא הקשה מכולן, יצטרכו לצמצם את מספר אוכלי החינם במשרדי המדינה וזו בעיה שלאף אחד או אחת בממשלה הנוכחית או בממשלות קודמות לא היה ואין את האומץ להציע אפילו.

אז אולי מחכים שהציבור ישבר ויקרוס תחת העומס הכלכלי והגזרות הקמות לנו חדשות לבקרים אבל אז, חוששני, שכבר יהיה מאוחר מדי