ארכיון תגיות: מדינה

מדינה בקנטים

היום זה כבר לא כל כך סוד, מדינת ישראל אבודה מבחינה כלכלית ומחפשת את עצמה וכיצד לתרץ משכורות עתק של עובדי מדינה וכמובן את הפנסיות שלהם שגוזרות הון קטן מתקציבה.

אז כדי להכניס את הכסף הדרוש מטילים עלינו האזרחים עוד ועוד גזרות, זה התחיל בדלק שמחירו החל משתולל,            המשיך לסיגריות שהפכו כל מעשנת ומעשנת לעניים והפינאלה בתקופה האחרונה היא האלכוהול שמחירו מרקיע שחקים ולא יאומן כמה בקבוק ערק שבבית הכנסת היו רוכשים בעבר בכמויות , עולה כיום.

למה כל זה קורה?

ובכן ההסבר פשוט. במדינת ישראל יש חלק מאוד מאוד קטן של אזרחים יצרנים שעובדים והם –  כלומר אנחנו – משלמים עבור כולם ואולי מותר לומר אפילו עבדים של כל השאר.

אמנם אחוז האבטלה לא גבוה אבל כמות האזרחים שבאמת מייצרים היא מאוד נמוכה אם נשכלל את החרדים, הילדים, זקנים, אנשי קבע בפנסיה (כבר בגיל 45 !!!) ועובדי מדינה נישאר עם מספר קטן מאוד ביד אותות מספר היא כמות האנשים שאכן מייצרים ומועילים למשק.

הרי כולם יודעים ש-"הכי טוב זה להיות עובד ציבור" את המשכורת הם מקבלים לא משנה כמה הם עובדים טוב או פחות טוב, הפנסיה מובטחת והוועדים שומרים על עצמם (בעיקר) ועל העובדים כמו לביאה המגנה על גוריה בעוד אותם הגורים לא  מועילים לאיש ומקבלים משכורות עתק – את אותן משכורות מממנים מסים שאנחנו משלמים.

איך קורה דבר  כזה?

זה פשוט כדור שלג, המדינה היא גוף  המזין את עצמו, היא מייצרת משרות וממציאה עבודות חסרות תועלת רוכשת רכבים ומבנים ומוסיפה עוד ועוד הטבות לעובדיה (משכורת 13 ומשכורת 14 וכיוב') ואת החשבון מישהו צריך לשלם!

אז המדינה מעלה מסים (מע"מ מס הכנסה) ומטילה גזרות על מוצרים והכל הכל כדי שהאזרח הקטן לא יחוש בשינויים המכלים  את חשבון הבנק שלו לאיטם.

מה עושים?

ראינו שמחאות לא ממש עוזרות, עם ישראל מעולם לא היה מאוחד וגם במקרה של המחאה החברתית כל מוחה משך לכיוון מה שמציק לו ביותר, ואם יש משהו שממשלות טובות בו הוא להשתמש בשיטה עתיקת היומין – הפרד ומשול, כלומר בוא תרצה את המנהיגים או חלקים בהמון שהם הרוב והשאר יתפזרו, אמנם כולם התאחדו תחת שם אחד אבל מטרה משותפת לא הייתה שם.

מחאה היא מילה עדינה, המצב במדינת ישראל עגום, רוב האזרחים אינם עומדים בהתחייבויותיהם (לא סוגרים חודש בשפתנו אנו) בזמן שהחובות וההלוואות טופחים וגדלים. ממש באותו הזמן,  ישנם כאלה שלא מייצרים ולא מביאים תועלת ואליהם מגיעים הכספים האמורים.

מה יהיה?

כפי שאני רואה את פני הדברים יכולים להתרחש מספר תסריטים:

  1. הממשלה מתעשתת ומבינה כי לאט לאט לא נשארים אזרחים עובדים שישלמו את המסים שישלמו את המשכורות המנופחות ותשלומי הפנסיה המוגזמים , ולכן, היא מורידה מסים בצורה משמעותית (בעיקר מע"מ) ומאפשרת לשוק לצמוח בחזרה לאיטו.
  2. תהיה עוד מחאה והממשלה תטפל גם במוביליה אחד אחד ו"תקנה" לעצמה עוד זמן.
  3. מהפכה בקנה מידה  העלול  להרוס את המדינה ולטרוף את כל הקלפים. למרות שתסריט שכזה נראה תלוש מתוך סרט הוליוודי, כיום, זה נראה התסריט הסביר ביותר, כלו כל הקיצים ואנשים פשוט מנסים למצוא דרכים חדשות לשרוד כלכלית, אבל לשווא,  התשלומים למסים הם פשוט גבוהים מדי בכדי שאנשים ישרדו ויצליחו לשרוד – כלכלית כמובן.

 

 

מלשינון או לדפוק את החברה?

לא מזמן היינו עדים לפרסומת חדש של רשות המיסים שהציגה מוצר שכבר קיים לא מעט זמן – המלשינון.
השם החדש "קו הצדק" לא עושה את המלשינון לשירות בעל יותר חן או יותר אטרקטיבי, אולי אפילו פחות שכן כל מטרתו של השירות הוא לאפשר לאזרחי מדינת ישראל להיות יותר – זאבים זה לזה.

פעם (בקום המדינה) טיפחו את התחושה ש"כל ישראל ערבים זה לזה" כנראה שבחלוף השנים ועל פי צורכי ממשלת ישראל, המונח המתאים יותר הוא "כל ישראל זאבים זה לזה" שכן המחשבה לפגוע בפרנסתו של אדם בצורה כל כך קשה אינה יכולה להיות אפשרות קבילה בטח לא במדינה המתיימרת להיות מדינה המבוססת על חיבור בין אנשים – חיבור בין יהודים.

אם להיות כנים, המלשינון הוא כלי מצויין "לדפוק את החברה" בעצם להכאיב עשרות מונים לאלו שאנו שונאים או לא מחבבים כל כך, ומי הם המלשינים? שכנים מסוכסכים, בעלי חוב או סתם אנשים בעלי עין צרה , אין לי כל ספק שכל מי ששכל בראשו לא יעשה שימוש בכלי כל כך חסר מוסר (למרות השם קו בצדק) הנוגד כל עיקרון של מדינה או אדם בכלל.

לרשויות המסים ישנם תקציבי ענק רק לצורך זיהוי אלו שאינם משלמים או אם להשתמש בשפתם "גונב" מן המדינה למה שלא ישתמשו ויפעילו את אותם חוקרים ואנשים האמונים על כך? מדוע צריך את עזרת הציבור?
ואם כבר מדברים, אולי כדאי לה שמה בממשלה גבוה, לעשות מעט חושבים ואם ההכנסות ממסים אינן מספיקות כיום, אולי כדאי לאושש מעט את הכלכלה המסכנה שלנו ולתת לאזרחים לעשות את חובתם ולפתח את המדינה, הכלכלה והחברה מבלי לשבת להם על הצוואר?

יכול להיות שאני חולם באספמיה אבל גם תיאודור רוזוולט הבין שכלכלה של מדינה מתבססת על עסקים קטנים, כן כן , אותם ירקנים, חנויות מחשבים קטנות, מספרות, חנויות חיות מחמד, מכולות ועוד הרשימה ארוכה (במחילה לכל אלו שלא הוזכרו כאן) ואם אותם עסקים קטנים קורסים תחת הנטל וסוגרים חדשות לבקרים , מעגל המובטלים יגדל (יותר מפוטרים), ההכנסות ממסים יקטנו (פחות עסקים – פחות מסים) והסחרור המטורף שאנו חווים בימים אלו רק ילך ויתעצם.

אז אולי כדאי לשים איזה שירות מלשינון לעובדי ממשלה ועובדי ציבור בכלל, כזה שיבדוק מי עובד וכמה ומי יכול לשפר ולהשתפר, אחרי הכל רשויות הציבור אמורות לשרת את האזרחים ולא לחפש אותם בכל פינה.

מדינה מלוכלכת

תחום הניקיון במדינת ישראל תמיד היה תחום בעייתי, הלכלוך המתגלגל לו ברחובות הערים (וביניהן) הפך לאחד מסממני הנוף בישראל.
בכל מקום כמעט אפשר למצוא זבל זרוק למרות המאמצים של הרשויות למגר את התופעה.

הבעיה
מנטליות , פשוט וקל, התודעה הציבורית של הישראלים ירודה עד מאד ולא פעם שומעים משפטים מטופשים כמו "יש מי שינקה" או "אני משלם מיסים שינקו!” ועוד פניני חוכמה כאלה ואחרות. הדבר מוקצן כאשר מדובר בשמורות טבע וגנים לאומיים שלמרות שיש בהם פחי זבל (שנכון שלעתים עולים על גדותיהם) ובכל זאת הציבור הישראלי מעדיף את הקרקע שתשמש כפח זבל אחד גדול.

אם בעבר היה מדובר באריזות בשר קפוא שהושארו לאחר מנגל ביער או בשקית ניילון פה ושם, הרי שהיום התופעה חמורה הרבה יותר.
כוסות פלסטיק, שקיות אשפה (שאמורות היו להיות בתוך הפחים למרבה האירוניה), אריזות חטיפים ועוד סוגי זבל רבים שבעבר תפוצתם הייתה מועטה יחסית.

הנזק
ישנו הבדל מהותי בין סוגי הזבל השונים – זמן ההתפרקות. זבל אורגני, כלומר כל מה שעשוי מחומרים טבעיים יחסית כמו למשל אוכל, ומוצרים ירוקים המתכלים תוך מספר שבועות עד מספר חודשים כמעט ואינו מזיק לסביבה (אין פירוש הדבר שאפשר לזרוק זבל אורגני בכל מקום כמובן) אולם זבל שאינו אורגני כלומר מוצרי פלסטיק ניילון ודומיהם אינם מתפרקים מליוני שנים (כן קראתם נכון) פירוש הדבר שאותו זבל נשאר במקום ומעבר לזיהום ולאווירה הלא נעימה, ישנה סכנה לחיות הבר.
השירותים וטרינריים מטפלים לא פעם בחיות שבלעו בשוגג אריזת ניילון או פלסטיק ונחנקו או חלו בצורה – לעתים לא הפיכה.
נזק נוסף הוא הנזק הסביבתי, זבל המושאר זרוק עלול להוות מקום מחייה מצוין לחיידקים ובקטריות ועלול לגרום להתפרצות מחלות (ישנו מחקר הטוען כי חלק מן החיידקים והווירוסים האלימים ביותר מגיעי ממזבלות ומקורות זבל)

הפתרון
אם לנסח בצורה צינית – חברת ניקיון ארצית ולא, לא כזו שמועסקת על ידי הממשלה ותפקידה לשמור על ניקיון המדינה, אלא כל אחד ואחת מאיתנו חייב לדאוג לניקיון הסביבה שלו וגם אם הזבל הוא לא בדיוק שלנו , לא כואב להרים ולזרוק לפח ובכך לתרום את חלקנו לחברה, לסביבה ולמדינה.

ערפל המלחמה באופק

בזמן שכל העולם חוגג את מותו של רב המרצחים הטרוריסט אוסאמה בין לאדן ההמונים במסגד אל אקצה בירושלים מספידים אותו ומתפללים לעילוי נשמתו.

כפי שלימדו אותנו האירועים האחרונים במזרח התיכון בהם מנהיגים ערבים רבים לא ממש הצליחו למשול או לשלוט בעמם שלהם.

עם שתי העובדות החשובות הללו על השולחן, איך יכול מישהו בכלל להעלות על הדעת שישראל תקבל את החלטת האו"ם 242 משנת 1948 (!) ?

63 שנים חלפו מאז הוקמה המדינה היהודיתוב-63 השנים הללו הפלשתינים מעולם לא קיבלו את אותה ההחלטה של האו"ם, וגם כיום, הם אינם מקבלים אותה. ראש הרשות אבומאזן אמר לא מכבר שהפלשתינים מוכנים להידבר עם ישראל אך לעולם לא יכירו במדינת ישראל (מאותה ההחלטה באו"ם) ושישראל תהיה, יום אחד, פלשתין.

רק אוויל יכול לחשוב שהצבעה "בעד" מדינה פלשתינאית באו"ם תביא למשהו מלבד מלחמה כוללת באיזור בין ישראל לבין כל מי שינסה לתמוך צבאית בפלשתינים במידה וההצבעה תקבל אישור על ידי האו"ם.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מדינה בקווי גבולות 67 כאשר קו הגבול יעבוד כל כך בסמוך לערים ישראליות גדולות, בטח לא לאחר מה שהיינו עדים לו בשנים האחרונות בדרום המדינה כאשר טילים ורקטות שוגרו אל עבר ערים ישראליות במטרה לפגוש בנשים וילדים, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את אותו המצב ב: תל אביב, פתח תקווה,רמת גן, גבעתיים, נתניה,חדרה,חיפה ועוד רשימה ארוכה של ערים שתהפוכנה לקו החזית במלחמה הממשמשת ובאה.

ההרגשה כרגע היא הרגשה של לפני מלחמה, כולם מוכנים, למרות שאין כוננות מיוחדת שהוגדרה על ידי הממשלה, כולנו הרי יודעים טוב יותר, אנחנו מריחים את ערפל המלחמה באופק המגיע לאזורנו.

זה לא עוד מאמר על מי טוב יותר או מי עושה יותר , מה שקורה כיום בסוריה, לוב,מצריים ועוד מדינות ערביות באיזור עלול להתגמד אל מול המלחמה הממשמשת ובאה שדם ההרוגים בה יהיה על ידי אלו שיצביעו "בעד" בספטמבר באו"ם.