ארכיון תגיות: מלחמה

כובד החדשות

צר לי, אכן צר לי להודות כי בתקופה האחרונה אינני מקשיב, קורא או רואה חדשות.

נמאסו עלי הידיעות על המלחמה הממשמשת ובאה (כבר כמה שנים) עם אירן, סוריה, החזבאללה ומי לא.

נמאס לי לשמוע על המחאה החברתית שהפכה ללא כל כך מחאה ולא כל כך חברתית, נעלמת ובאה מופיעה ונמוגה לה אל מול גלי הגזירות שמטילה הממשלה על אזרחיה המסכנים.

נמאס לי לשמוע על פרשת השחיתות הקודמת ומיד לאחריה על פרשת השחיתות הבאה כאילו באמת חשבנו שאנחנו עם סגולה, שכל ישראל אחים וכל שאר המיתוסים המלווים את עם ישראל.


עוד לא מעט דברים נמאסו עלי כאן בארץ חמדת אבות אבל בעיקר, בעיקר נמאס לי להרגיש כמו סמרטוט הרצפה של כולם.

אני עובד 15 שעות ביום ובכל זאת עושה חשבון מה לקנות בסופר ומה לא.

חושש לעתידם הכלכלי של ילדי וכיצד הם יסתדרו אם כבר היום צריך זוג צעיר למכור את נשמתו לשטן רק כדי לקבל סיכוי למשכנתה.

וכמובן חושש מאד לעתידי הכלכלי בגיל זקנה כשכל שוק הפנסיה הפך למרקקה אחת גדולה.


פעם, לפני הרבה שנים, סיפרו לי כי מדינת ישראל היא המדינה שלנו, ורק כאן יהיה לנו טוב, פטריוטיות הייתה חלק מן ההוויה הישראלית והמדינה מעל לכל, היום , לצערי, ממש לא מעניין אותי מה קורה עם מי ולמה, אני כל כך מוטרד ועסוק בסיפוק צרכי משפחתי שכל השאר הופך עמום עד כי אינני יכול לראות מאומה מעבר למסך הערפל הנקרה מלחמת ההישרדות של האזרח הישראלי – ולא, לא מול איומי הטילים , לא מול המחבלים המאיימים בכל יום על חיי אזרחים ולא מול האירנים שמאיימים לפוצץ את כל האזור, פשוט הישרדות יום יומית , מה שקוראים "להביא אוכל הבייתה".

ערפל המלחמה באופק

בזמן שכל העולם חוגג את מותו של רב המרצחים הטרוריסט אוסאמה בין לאדן ההמונים במסגד אל אקצה בירושלים מספידים אותו ומתפללים לעילוי נשמתו.

כפי שלימדו אותנו האירועים האחרונים במזרח התיכון בהם מנהיגים ערבים רבים לא ממש הצליחו למשול או לשלוט בעמם שלהם.

עם שתי העובדות החשובות הללו על השולחן, איך יכול מישהו בכלל להעלות על הדעת שישראל תקבל את החלטת האו"ם 242 משנת 1948 (!) ?

63 שנים חלפו מאז הוקמה המדינה היהודיתוב-63 השנים הללו הפלשתינים מעולם לא קיבלו את אותה ההחלטה של האו"ם, וגם כיום, הם אינם מקבלים אותה. ראש הרשות אבומאזן אמר לא מכבר שהפלשתינים מוכנים להידבר עם ישראל אך לעולם לא יכירו במדינת ישראל (מאותה ההחלטה באו"ם) ושישראל תהיה, יום אחד, פלשתין.

רק אוויל יכול לחשוב שהצבעה "בעד" מדינה פלשתינאית באו"ם תביא למשהו מלבד מלחמה כוללת באיזור בין ישראל לבין כל מי שינסה לתמוך צבאית בפלשתינים במידה וההצבעה תקבל אישור על ידי האו"ם.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מדינה בקווי גבולות 67 כאשר קו הגבול יעבוד כל כך בסמוך לערים ישראליות גדולות, בטח לא לאחר מה שהיינו עדים לו בשנים האחרונות בדרום המדינה כאשר טילים ורקטות שוגרו אל עבר ערים ישראליות במטרה לפגוש בנשים וילדים, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את אותו המצב ב: תל אביב, פתח תקווה,רמת גן, גבעתיים, נתניה,חדרה,חיפה ועוד רשימה ארוכה של ערים שתהפוכנה לקו החזית במלחמה הממשמשת ובאה.

ההרגשה כרגע היא הרגשה של לפני מלחמה, כולם מוכנים, למרות שאין כוננות מיוחדת שהוגדרה על ידי הממשלה, כולנו הרי יודעים טוב יותר, אנחנו מריחים את ערפל המלחמה באופק המגיע לאזורנו.

זה לא עוד מאמר על מי טוב יותר או מי עושה יותר , מה שקורה כיום בסוריה, לוב,מצריים ועוד מדינות ערביות באיזור עלול להתגמד אל מול המלחמה הממשמשת ובאה שדם ההרוגים בה יהיה על ידי אלו שיצביעו "בעד" בספטמבר באו"ם.

המלחמה הבאה -ניתוח כללי

כל שנה בישראל לפני עונת הקיץ (משום מה) ישנם רחשים ושמועות לגבי "המלחמה הבאה".

אנשים מספרים על "מקורות" ו-”חבר של חבר שלי בצבא שמע ש…” ועוד כהנה וכהנה סיפורים והמצאות כאשר ברב הפעמים, לשמחתנו שום דבר מזה לא קורה בפועל.

התחושה של "הקץ הקרב ובא" היא כנראה אחת התחושות המוכרות ביותר לאדם, וניחושים והיסוסים לגבי צעדים כאלה או אחרים הם מנת חלקנו כבני תמותה, יחד עם זאת אינני בטוח כי זו הדרך הטובה ביותר לחיות את חיינו ובטח שלא כאשר אוייבנו שמחים לאיד על כל מתיחות בציבור הישראלי.

נפתח בכך שכיום לפחות, אין צבא ממשי שיכול להוות איום על מדינת ישראל באיזור, נכון חיזבאללה עשה בעיות בעבר אבל חיזבאללה זה לא ממש צבא, יש להם יכולת לעשות נזק, אולם לטעמי זה מאד תלוי מי מנהיג את מדינת ישראל באותה התקופה, כיום כאשר יש מנהיג יחסית חזק ונחוש לשמור על בטחון המדינה (ואינני מצדד באיש) אינני בטוח כי מר חסן נסראללה ירצה לפצוח במחול הרקטות שהוא כל כך אוהב ולו מן הסיבה שהקיץ הזה לבנון יכולה להפוך ממדינה לחוף ים רחב (מאד).

בסוריה עם כל הבלגן שיש לאסד, הדבר האחרון שהוא ירצה זה להחזיר הבייתה שקי גופות של חיילים ולגרום לסערות נוספות בציבור הסורי שלא ממש אוהב אותו ואת שיטת הממשל שלו ובכלל כל מה שהוא אסד.

גם מדרום אין ממש סכנה, מצרים מתפרקת לה והציבור המצרי כבר אמר את דברו לא אחת ואינו רואה בישראל (למרות הסתות "האחים המוסלמים") איום או רוצה להיכנס לעימות עם ישראל.

ממערב הכל די  שקט הממלכה הירדנית משתדלים לעשות קולות של שטיח ולהיות בשקט שלא יקרה להם מה שקרה לשכנים.

מי נשאר?

עירק כבר לא ממש מדינה ובטח שאין לה צבא, ואירן.

אירן אכן יכולה להיות איום, אבל למזלנו ההזהרות ששולחת ישראל לעברה מדי פעם מצליחות להסביר למר אחמדיניג'אד שאורניום ופצצות לא מנצחים מלחמה במאה ה-21, זה עבד המאה הקודמת – כרגע, תוכנית הגרעין של הפרסים מזיקה להם יותר מאשר מועילה להם.

התורכים עשו קצת שרירים אבל הבינו מהר מאוד שכדי לחיות בהווה צריך לשכוח מהאימפריה העות'מנית ולהתמקד בתיירות – בעיקר ממדינות המערב שם יש כסף.

לוב ותוניס מתפוררות ושמרנו את הטוב לסוף, רצועת עזה והשטחים.

אחרי המכה האנושה שקיבלו עקב מחבר דו"ח גולדסטון השופט ריצ'רד גולדסטון שחזר בו ואמר כי "יש לשקול מחדש את האשמות ישראל בפשעי מלחמה בעזה…” כולם כבר מבינים שספינות מלאות טילים בצורת יאכטות כבר לא יוכלו לשייט חופשי אל מול חופי עזה ( לא שהן יכלו עד עכשיו) וכמו שאם אין קמח אין תורה, אם אין נשק אין מלחמה

איומים מצפון

מנכ"ל (אם אפשר לשייך את שתי המילים הללו יחד) החיזבאללה חסן נסראללה אמר היום כי "אם ישראל תצא למלחמה מול לבנון הוא יבקש מלוחמי החיזבאללה לכבוש את הגולן

כמה מצחיק שזה נשמע, העניין הכה לא מעט גלים בעיתונות הישראלית במיוחד. הכותרת היו מעט יותר דרמטיות (כראוי לתקשורת המחפשת סקופים ומקצינה אמירות) אבל הבסיס נשאר נאמן לפחות לנאומו האחרון של נסראלה.

מה שלא ממש ברור הוא מדוע מר נסראלה בוחר לאיים על ישראל כאשר רק לפני מספר שנים, במה שהוא מכנה "הניצחון האחרון" הושמדו תשתיות נרחבות בלבנון והמדינה הקטנה מצפון לישראל (או "פלסטין הכבושה כפי שמכנה אותה נסראלה) לא תפקדה לאורך זמן רב כמדינה בכלל, ונסראלה עצמו דאג לברוח אל מעמקי האדמה שם הוא חי עד היום כאשר הוא שולח נאומי איום ו"הפחדה" אל עבר אנשים שממש לא מפחדים ממנו.

נסראלה והחיזבאלה כבר מזמן לא מהווים איום או מזיזים לאיש בישראל וזה משהו שכנראה נסראלה ויועציו המנסים לשרוד פוליטית (וגם לא פוליטית) בכל דרך אפשרית, עדיין לא הפנימו.

אם ניקח את איומו של נסראלה מעט יותר ברצינות וננתח את המצב, אז נכון שהחיזבאלה היווה בעיה לא קטנה עם צורת הלחימה שלו ועם העובדה שהם נלחמו עם צה"ל מאחורי שכפ"צ של אזרחים לבנונים ששימשו להם מגן חי, ונכון שבגלל הקהילה הבינלאומית היה מעט קשה לחיילי צה"ל להכניע את לוחמי החיזבאלה שניסו להילחם בסגנון החיילים היפנים על האי הנצור איווה ג'ימה בימי מלחמת העולם השנייה אבל אם ישראל תרגיש איום אמיתי (כמו למשל כיבוש הגולן) סבורני שחוקי המלחמה הבינלאומיים לא יחולו כבר ולאיש לא ממש יהיה אכפת מהם כאן או אז יפגשו חיילי (או שמא נומר הטרוריסטים) החיזבאלה את נחת זרועו האמיתי של צה"ל.

ישראל תצא למלחמה באביב…

שוב אנו עדים לכל ההערכות וכל הבאז התקשורתי שיופיע סביבן, היום קראתי כתבה בוואלה עם הכותרת: "נסראללה מעריך: ישראל תצא למלחמה באביב" כל שנה אותם המילים (רק העונה משתנה) וכל שנה ישנם עשרות אנליסטים, כתבים,צלמים ושאר אנשי תקשורת המרוויחים את לחמם על ידי התעוררות שכזו במאבק עם אויבי ישראל. כשזה לא אירן זה לבנון, כשזה לא לבנון זה סוריה תמיד אנחנו מרגישים כאילו הסוף קרב ובא.

השאלה שלי היא פשוטה. האם באמת אלו פני הדברים? או שמא אנשי התקשורת פשוט חסרים אייטמים תקשורתיים ומנסים ליצור כאלה? גם אם חסן נסראללה אמר את הדברים בעיתון לבנוני, האם לא היה חכם יותר פשוט לא להתייחס אליהם? פשוט לא לתת לו במה? למי זה בדיוק מועיל? לי כאזרח בטח לא! ואני בטוח שלעוד הרבה כמוני. ישנם אנשים האמונים על בטחון המדינה ואני די בטוח שהם עושים עבודה טובה, ואם ישנו איום שכזה הם יטפלו בו בצורה הטובה ביותר האפשרית אבל אם אין איום ממשי אזי התקשורת פשוט מלבה אותו.

הייתי רוצה לחשוב שהאינטרסים של עולם התקשורת הולכים יד ביד עם התקשורת של אזרחי המדינה אולם מסתבר שלא כך הדבר. כאשר יש סקופ כל השאר זז הצידה (למעט עניינים משפטיים כמובן) ואותו אייטם מפורסם מבלי לחשוב פעמיים למי זה טוב? האם יועיל לקורא הממוצע לדעת את המידע הזה או לא? אולי בעצם פרסום האייטם הוא "מגשים את עצמו"? (בדומה לנבואה המגשימה את עצמה אלא שמדובר בכתבה המגשימה את עצמה).

אולי הגיע הזמן למה שפעם קראנו "צנזורה" בתחום הביטחון לפחות, הרי לא מסובר במשחק ילדים – האיום הם ממשיים ואין לנו כל צורך במלחמה או בדיבורים על מלחמה אלא אם אותה מלחמה ממש עומדת בפתח.

וקצת ציניות….למה שישראל תפתח במלחמה באביב? זו לא שחיילי צה"ל יורים טוב יותר בעונת הפריחה. הטנקים שלנו לא נוסעים טוב יותר על עשב ירוק…

למה לא בחורף? או בקיץ? (אה את זה כבר שמענו…) ולמה לא בפורים?

למה שמדינת ישראל תצא למלחמה מול לבנון או החזבאללה אם הם לא יורים? אם הכותרת הייתה "אנחנו נשגר טילים על ישראל באביב וישראל תצא למלחמה מולנו" הייתי מבין אבל גם אז המילה "אביב" הייתה נשמעת לי קצת הזויה כשהיא יוצאת מפיו של חסן נסראללה.

הרי חסן נסראללה הוא שרלטן חסר חוט שדרה השולח את אנשיו למות במסווה של מלחמה למען שלום לבנון (או העם הלבנוני) וכשמגיע תורו לתת את חלקו (או חלקים ממנו יש לומר) למען המטרה, הוא בורח ומתחבא. כאחד שאין לו יותר מדי שכל – למרות שאצלנו בתקשורת מכנים אותו חמקמק, ערמומי, טקטיקן וכיוב' – הוא בודאי היה כבר במספר כוונות של חיילי צה"ל, לטעמי לא מחסלים אותו פשוט כי נוח לנו להתעסק איתו ודמות התינוק בחיתוליו שהביא איתו אלי יצפאן לתמונת המלחמה בזמן מלחת לבנון השניה (שזה שם מצחיק לכשעצמו – תודו).

לסיכום הייתי רוצה לשמוע קצת יותר פירוט, מתי באביב? מלחמה על שום מה? אם מר נסראללה הוא מדיום וביכולתו לחזות את העתיד – אז לדעתי הוא היה יושב כבר בירושלים ולא בבונקר מתחת לאדמה.