ארכיון תגיות: צה"ל

שוויון בנטל? איפה?

מדינת ישראל היא מדינה המפלה לרעה את אזרחיה. ולא, אינני מדבר על בני המיעוטים ולא על החרדים כי אם על אזרחי ישראל המשרתים בצבא, עושים מילואים ומשלמים מסים.
האפליה מתחילה עוד בנערותו של כל מתגייס לצה"ל החייב לשרת שלוש שנים בצה"ל כפי שמגדיר חוק הגיוס לצבא, אותם צעירים שאך זה סיימו את לימודיהם בבית הספר התיכון ומספר חודשים לאחר מכן אוחזים בנשק ומוכנים (ואף נשבעים) למסור את חייהם בהגנה על מדינת ישראל, אותה מדינה המפלה אותם לרעה בכל צעד ושעל בחייהם.

האפליה מתחילה כפי שאמרנו באותו גיוס לצה"ל ולמרות שישנו חוק בעניין, ישנן מספר לא קטן של פרצות בחוק ללא תיקונים מתאימים. חרדים (מיש תורתו אומנותו) אינם חייבים לשרת בצה"ל וכמובן ערביי ישראל (רובם) אינם מחויבים לשרת בצה"ל ואין כל קשר אם צה"ל חפץ באותם אנשים כחיילים או לא, ישנה אוכלוסיה גדולה מאד התורמת 3 שנים תמימות מחייה למדינת ישראל ולא מקבלת מאומה בתמורה!

אם כל צעיר במדינת ישראל היה תורם 3 שנים מחייו כפי שמתחייב בחוק, לא הייתה שום בעיה, הבעיה מתחילה כאשר רק חלק מן הצעירים תורמים את אותן שלוש השנים והחלק האחר מנצל את שלוש השנים הללו ללימודים, פתיחת עסק או כל נושא אחר העולה על רוחם.

מן הראוי שמי שתורם יותר יקבל יותר, מי שמקדיש 3 שנים מחייו (או חייה) לשרת את מדינת ישראל יקבל שכר בצורה זו או אחרת מן המדינה – או לפחות יקבל זכויות או הטבות בגין שירות זה – יותר ממה שמקבלים אזרחים שאינם משרתים את המדינה (ובהמשך אם הופכים לנטל בצורת קצבאות וכיוב').

האפליה ממשיכה גם שנים לאחר מכן שאותו צעיר ששירת שלוש שנים את מדינתו ממשיך לשרת בשירות מילואים בעוד אלו שאינם מתגייסים פטורים מחובה זו. בעלי עסקים מפסידים ימי עבודה חשובים על מנת לשרת את מדינתם במשך חלק נכבד מחייהם בשירות מילואים בעוד האחרים מקבלים תנאים דומים (ולעתים אף תנאים מועדפים) מבלי לתרום אפילו שעה.

הנושאים המדוברים כאן אינם סוד וכולנו מכירים את חוסר השוויון ואת אי הצדק שבשירות במדינה, לא לחינם מילואימניקים רבים מרגישים "פראיירים" בעוד הם תורמים ומשרתים את מדינתם אחרים נהנים ממדינה שקטה ובטוחה מבלי להזיז אצבע או לתרום מזמנם למטרה זו.

הפתרונות יכולים להיות פשוטים מאד, אין צורך להעניש את מי שאינו משרת את מדינתו ולא משנה מה הסיבה, גם ערביי ישראל והחרדים (ואפילו הפציפיסטים)  יכולים לשרת את מדינתם:
לדוגמא: מי שתורתו אומנותו, או שאינו רוצה להחזיק נשק ואפילו כאלה שמוצאים פרצות אחרות (אי התאמה לשירות צבי, בעיות נפשיות וכיוב') יוכל לעזור בבתי חולים, בבתי אבות, לספק שירותי ניקיון, גינון בערים, שמירה בחניונים , לעזור בשירותי בטיחות בדרכים בבתי ספר ועוד רשימה ארוכה של מקומות בהם דרוש כח אדם אך למדינה אין מספיק תקציב לספק את אותם השירותים.

אם כל אדם שאינו מתגייס יחוייב לשרת את מדינתו במשך אותן שלוש שנים עם אותה המשכורת של חייל במשך 8 שעות ביום לפחות כמו שכל חייל בצה"ל עושה המדינה שלנו תראה הרבה יותר טוב, איכות החיים של התושבים תעלה וכמובן שנתקרב יותר לשוויון בנטל.

גם שנוא המילואים ניתן לשפר בצורה דומה. אדם שאינו משרת במילואים שצה"ל, יתגייס לשירות מילואים באותם המקומות ויתרום את חלקו מספר ימים בשנה ממש כפי שחייל מילואים עושה.
נכון שאי השוויון בנטל הולך דרך ארוכה ומגיע עמוק הרבה יותר מן הנושאים שפורטו במאמר זה, אולם גם מסע של 1000 קילומטרים מתחיל בצעד אחד, ואת הצעד מישהו צריך לעשות.
אז אני זורק את הכפפה וממתין שמישהו בממשלה ירים אותה ויתחיל, אולי, לאזן את הנטל.

משט לעזה

מעניין אותי מה היה קורה אם המשט הזה היה מגיע לחופי ארה"ב ללא אישור. הרי צוללת מדגם וירג'יניה הייתה מעיפה אותם מן המים עם כל הנוסעים 150 קילומטר מחופי ארה"ב עוד לפני שהיו מספיקים להגיד ג'ק. אבל רק אצלנו משום מה שר הביטחון מתנצל (“תקרית מצערת") והרמטכ"ל וכולם כולם כאילו מתביישים על זה שמדינת ישראל פעלה בשטחה להגן על ריבונותה!

לטעמי, היה צריך לצאת לספינות אולטימטום בקשר כמה קילומטרים מחופי ישראל שאם הספינות תתקרבנה לטווח מסוים, תיפתח עליהם אש חיה, וכך להתנהג עם טרוריסטים שכאלה.

הרי ברור לכולם כי לא סיוע הומניטרי ולא בטיח, מה שיש בבטן הספינות הללו הן רקטות, מרגמות וטילים לספק לחמאס, לכן לא הסכימו הספינות להיבדק בנמל אשדוד כפי שהציעה ישראל ימים לפני המשט, ולכן הייתה התנגדות אלימה של הנוסעים לעליית חיילי צה"ל.

אם אני הייתי מפקד המבצע לעצירת הספינות הללו, הייתי מודיע בקשר כי במרחק 50 קילומטר מחופי ישראל תיפתח על האניות אש חיה ועושה בדיוק את זה, אולי אם היו מטביעים את הספינות היו מבינים ארגוני הטרור ששלחו את המשט הזה שמדינת ישראל – סילחו לי על הצרפתית – לא משחקת בקקי, צה"ל נועד להגן על מדינת ישראל ולא רק להצטלם יפה ברשתות הזרות והמפקדים והמנהיגים של מדינת ישראל לא צריכים לומר ולו חצי מילה, על פעולה צבאית לגיטימית שכל מטרתה לשמור על ריבונותה של מדינת ישראל ועל שלום אזרחיה.

כנראה חשבו משלחי המשט שאחד מן השנים יקרה:

  1. או שהמשט יגיע לחופי עזה והנשק יעבור לחמאס ולשאר ארגוני הטרור.

  2. או שישראל תבצע פעולה צבאית (כפי שקרה) ואז הם יוכלו להיראות ממש מסכנים כי יראו על "נוסעים תמימים" באניות אזרחיות.

אני די בטוח שכל מי שעלה לספינות האלו הוא חלק ממיליציה ואפילו מחבל מתאבד, הם הרי ידעו שיש סיכוי לא קטן שלא יחזרו בחיים ובכל זאת עלו לספינות ושטו לכאן, יש לכם הגדרה טובה יותר למחבל מתאבד?

בכל מקרה, כל הכבוד לצה"ל ולמדינת ישראל, רק בפעם הבאה, לא צריך לדבר על זה כל כך הרבה, פשוט לעשות כי זו זכותנו, לעשות כי זו חובתנו – חובתו של כל אדם בעולם שחייו חשובים לו.

כבוד המדינה

מצחיקה אותי עמדת ארה"ב בקשר לניסיונות הכושלים לגבש הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. הרי הם אותם אמריקאים שדוגלים במדיניות של לא לשאת ולתת עם טרוריסטים ובו בזמן מבקשים ממדינת ישראל לשאת ולתת עם הפלסטינים – או אולי אם לקרוא לילד בשמו בין השאר – עם החמאס.

מנסים למצוא את שביל הזהב, להגמיש עמדות ועוד כל מני משפטים מפוצצים שבבסיסם לא ממש מוגדרת שום דעה לאף צד, מעין מחול החרבות בין העמים בניצוחם של האמריקאים, השאלה תהיה – מי, אם בכלל, ישבר ראשון.

תוך כדי הניסיונות ליצור "הסכם שלום" מתקבל דיווח על חילופי אש ועל שני מחבלים טרוריסטים שנהרגים ברצועת עזה בשעה שניסו להניח מטען חבלה לביצוע פיגוע טרור.

הכל נשמע כמו תסריט של סרט אמריקאי רע בו כולם מבינים מה קורה אבל אף אחד לא ממש רוצה לומר את זה, כאילו שכל העולם מבין את המצב אבל תמונה אחת של ילד פלסטיני הרוג (שנהרג מן הסתם מאש פלסטינית) גורמת לכולם להזיל דמעה.

אינני מזלזל בתמונות מסוג זה ובטח שלא מבטל את חומרת העניין אבל אולי מישהו אי שם בממשלת ארה"ב ישאל את עצמו מה הם כלי הנשק בהם עושים שימוש במלחמה הזו? הרי התקשורת היא נשק יום הדין של המאה ה-21 ולא פצצות אטום, מטוסי קרב או טנקים. דעת הקהל העולמית היא העצמה האמתית ומי שמצליח לכבוש את לבם של צופי הטלוויזיה הוא המנצח וזה שבסופו של דבר מקבל את רצונו.

מה שמטריד אותי עוד יותר הוא העובדה שממשלת ישראל מאפשרת לתקשורת הזרה והישראלית כאחד לשדר קטעי וידאו וכתבות על פי ראות דעתם. כך יוצא שכל כתב זב חוטם יכול לפרש ולערוך כתבות על פי אמונתו הפוליטית ועל פי זיקתו.

אני לא מקבל את בלבולי השכל לגבי סיקור אובייקטיבי – אין כזה דבר אדם הוא רק אדם וכל אחד מאיתנו מחזיק בדעה כזו או אחרת וכל אחד מאיתנו מביע את הדעה הזו גם אם כוונתו המקורית היא להיות אובייקטיביים.

אז למה מדינת ישראל מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו מעל מסכי הטלוויזיה וגלי האתר וכמובן רשת האינטרנט? אינני מדבר על מאמר כמו זה שאני כותב כרגע, מאמר כזה הוא מאמר דעה והוא לגיטימי לגמרי, אבל צילומים של חיילי צה"ל יורים או מכים פלסטינים מבלי להראות את האבנים שנזרקו על ידי הפלסטינים או היריות שהם ירו או במקרים קשים יותר אפילו את מטען החבלה שהרג מספר חיילים – זה לא מקובל!

אם לאפשר סיקור עיתונאי אז שיהיה סיקור אמתי, להראות את הסיבה וגם את התוצאה.

נכון ישנם אנשים סדיסטים, אבל אני הייתי חייל צה"ל ולא פגשתי חייל סדיסט מעולם, והצורה בה חיילי צה"ל מצטיירים בתקשורת היא כמפלצות – ממש כמו שאנחנו רואים את החיילים הנאצים של מלחמת העולם השנייה כך אזרחי העולם רואים את חיילי צה"ל.

התחושה שלי היא לחושה של גועל ושל חוסר פטריוטיות, אני חושב שמדינה השולחת את בניה ובנותיה ללחום עבורה, צריכה לכל הפחות לדאוג לכבודם ולדרך בה העולם רואה את לובשי המדים של מדינת ישראל!

שלילת זכויות למשתמטים מצה"ל

יניב הראל, בחור בן 24 יצטרך לוותר על לימודיו בארה"ב כי במדינת ישראל ישנם אנשים קטנים שלא ממש פועלים בהגיון אלא רוצים לעשות שרירים ולהראות "למי יש יותר גדול". הבעיה שלי אינם עם הקביעה עצמה שהיא שערוריתית בכל מקרה, אלא עם דברי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים שטען כי: "אין קיום ליחיד ולא לציבור אלא בכלים שלובים. אלו הם יחסי קח ותן" עוד הזכיר את גברי הנשיא האמריקני המנוח ג'ורג' קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך, אלא מה אתה יכול לעשות למען מדינתך", וכתב כי "שיח הזכויות והחתירה המתמדת למימושן המיטבי משכיחים לעתים (…) את העובדה שחברה לא תיכון מבלעדי מילוי חובותיהם של יחידיה כלפי מוסדות החברה" .

ובכן, יש לומר שכל מילה – בסלע! אבל יחד עם זאת יש לי קצת בעיה עם האימרות הנ"ל, מה קורה עם מליון ומשהו "חרדים" שלא משרתים כלל בצבא? ומה קורה עם עוד כמה מליונים של ערביי ישראל שגם אינם משרתים בצבא? או שאולי לאיש אין את האומץ להתמודד מולם? נראה את כבוד השופט או כבוד שר הפנים מכריז כי על כל החרדים וכל ערביי ישראל להחזיר את הדרכון שלהם או לומר שתוקפו יפוג ולא יחודש עד שלא ישאלו באמת ובתמים "מה הם יכולים לעשות בשביל המדינה". זהו פסק דין שגוי לגעתי ויש לטפל בחברה ככלל ולא למצוא שעיר לעזאזל כדי לומר אמרה מסויימת, הרי הבחור הציע לשוב ולהתגייס כרופא(!!!) עם סיום לימודיו, אז איפה בדיוק הבעיה?
אקדים ואומר שפטריוט אנוכי לא פחות מכל אזרח ישראלי אחר והשירות בצה"ל הוא חובה חשובה של כל אזרח או בר זכויות במדינת ישראל, יחד עם זאת אני שואל את עצמי, למה להרוס לאדם את חייו כדי שיוכל לעדור ערוגות באיזה בסיס שכוח אל? הרי גם אם יביאו אותו בכח, המקסימום שיוכלו לעשות מאדם מלא מרירות בשל שאיבד את עתידו בגלל בירוקרטיה הוא עובד רס"ר באיזה בסיס שכוח אל.

לכתבה באתר עיתון הארץ

משכורות בצה"ל

האמת היא שבמקום לכתוב את הכתבה הזו מאד רציתי להגיב לאותה כתבה שקראתי בוואלה , אבל ממש אין לי רצון להתעמת עם העורכים המצנזרים הודעות על ימין ושמאל , לכן החלטתי לכתוב זאת פה אצלנו במגזין.

אין לי כל כוונה לזלזל בעבודתם של חלק מאנשי הקבע העושים עבודתם נאמנה ומשרתים את המדינה, אולם בעוד אלה מסכנים את נפשם אחרים יושבים במשרדים ממוזגים ולא רק שלא תורמים למערכת הצה"לית אלא אף מזיקים לה. מי מאיתנו לא מכיר עשרות קצינים בבסיס בו שירת בסדיר ובטח שבמילואים – שאם לא היו קיימים (או לחילופין אם לא היו מגיעים לעבודה אף אחד לא היה ממש שם לב.
הבעיה פה היא שורשית יותר, במדינת ישראל חונכנו (כן כן גם אני) להאמין שמדינת ישראל צריכה צבא חזק ואין משפט אמיתי יותר מזה, אבל זה לא מצדיק הכל, צבא חזק יכול להתקיים לפחות במחצית מתקציב הבטחון כיום שאת רובו אוכלות משכורות מנופחות של אנשי קבע ותנאי פנסיה שלטובים ביותר מאיתנו לעולם לא יהיו ( רמז – אפילו לא לעובדי חברת החשמל הוותיקים). הבעיה היא לא רק משכורות – משרדים, הוצאות תקשורת (פלאפונים, פקסים ,טלפונים ועוד…), רכבים, נהגים, ציוד מחשב, ומה לא… כל זה כדי להראות כאילו עובדים.
המערכת הצבאית בישראל רקובה לגמרי ויש לבצע שינוי מהותי על מנת שהדברים יראו אחרת, מאידך, חיילי מילואים קיבלו 82 ש"ח כהוקרה על שירותם במלחמת לבנון השניה – כמובן שהסכום שחולק הוצג כ- "כמה מיליוני שקלים" אבל זה לא ממש משנה. כולנו מכירים אנשי קבע בגיל 45 שיש להם הרבה יותר מאשר כל שאר אזרחי מדינת ישראל ורובם לא אחזו בנשק או נסעו בג'פ"ס (ג'יפ סיור) כבר עשרות שנים, שלא לדבר על לישון באוהל או לבצע איזושהיא פעילות מבצעית. בנוסף העניין של ה"תואר בגיאוגרפיה" אניש קבע יוצאים ללימודים על חשבון הצבא = על חשבון המדינה = על חשבון המיסים = על חשבון האזרחים = על חשבוני לומדים להם תואר ב"מדעי החתול" ומקפיצים את משכורתם בעשרות אחוזים למרות שאין כל קשר בין התואר שסיימו לפעילותם בשירות?!?!?! כאילו – ישראבלוף….אתה תביא לנו תעודה כאילו…..ואתה תקבל מאיתנו ככה… וכולם שותקים….
אני לא מבין למה בישראל לא מבינים עדיין שכח אדם איכותי צריך להביא מרצון – וכן – כן לשלם הרבה כסף – אבל במקביל לוודא מה היא התמורה, את על הרס"רים שאין להם מושג מה זה טו"ס או מה זה לבנון וישנים צהרים במשרד שלהם בקריה, לשלוח הבייתה או לתת להם משכורת לפי מה שבאמת מגיע להם, לא צריך להיות גאון כדי לבצע 50% מהתפקידים בצה"ל ולא צריך מומחים – בטח לא כאלה עם תואר בגיאוגרפיה למלא את ה-"תקן" זה ממש מצחיק – אם יש תקן יש בן אדם – אפילו אם לא צריך – שלא יקחו את התקן את זה אני זוכר טוב טוב מהסדיר, פשוט למלמים (למל"מ -לא מזיק לא מועיל) שמסתובבים ומעמידים פני עסוקים וטרודים שלא ישאלו אותם שאלות.

התוצאה – המערכת שאמורה להיות הכי מסודרת ושבה למשמעת וחוק יש הכי הרבה משקל היא המערכת הכי מקולקלת שאין בה סדר וצדק אף לא בגרוש – מעניין לדמיין איך היה נראה הצבא אם היה חברה שצריכה להצדיק את קיומה? כמה מאנשי הקבע היו נשארים בתפקידם?

לישון עם האויב

כבר המון זמן אני רוצה לכתוב כתבה לגבי הנושא הכל כך חשוב הזה אבל בכמה מקרים פשוט נמנעתי, סיפקתי לעצמי סיבות על גבי סיבות ללמה לא, אבל היום קראתי כמה תגובות בפורום אינטרנט בענייני אקטואליה שפשוט קוממו אותי. מספר אנשים שפשוט כותבים דברי נאצה על צה"ל ועל מדינת ישראל בכלל!, כל זה ימים ספורים לאחר יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל שכל כך דואגת להם בלי ידיעתם, דומה הדבר לאדם המטיל את מימו ועושה את צרכיו בבבאר ממנה הוא שותה.הכור בדימונה
מילים כמו "ההתבהמות של צה"ל" ושנאה ללא סיבה לחיילי צה"ל הפועלים בשם נבחרי העם פשוט גורמים לרצות לומר מילים קשות הרבה יותר, למרות שהמגזין נקרא "באופן ברוטאלי" אני אשתדל לשמור על שפה נאותה.
הנה מספר נקודות למחשבה לכל מתנגדי הגדר, לכל מפגיני "די לכיבוש" ו"די לאלימות" וכל ה-די למינהו:
1. חיילי צה"ל ממלאים פקודות, זוהי חובתם וטוב שכך, אין לחייל צה"ל כל אפשרות להפעיל שיקול דעת אלא במקרה של פקודה בלתי חוקית בעליל, מהי פקודה בלתי חוקית בעליל?

פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה צבאית שברור לכל אדם כי מילויה יהיה בגדר עבירה פלילית ושלא ניתן לשנותה לאחר שבוצעה- לרוב רצח. המעשה אותו נצטווה אדם לעשותו הינו בלתי חוקי ועושהו יורשע בדין אם יבצע אותו. על החייל שקיבל פקודה כזו, לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו, ואם ציית לה – חלה עליו אחריות פלילית לתוצאות מעשהו. קרא עוד

היינו צריך חייל לומר לעצמו – האם לפזר מפגינים היא פקודה בלתי חוקית בעליל? לא ולא! אותו מפגין יכול להיות חמום מח ולשלוף סכין וכמובן לרצוח את החייל, אם אני הייתי אותו חייל לא הייתי מהסס לרגע בייחוד כשמדובר בכדורי גומי שאינם גורמים נזק שלא ניתן לתקנו (ראה פקודה בלתי חוקית בעליל)
2. הפקודות ניתנות לחיילי צה"ל ממפקדיהים המקבלים בסופו של עניין הוראות מנבחרי הציבור, כן כן אותם נבחרי ציבור שאנחנו – עם ישראל בחר, גם אם זה לא תואם את דעתם של כמה אנשים בשולי החברה עדיין נבחרי הציבור נבחרו על ידי רב העם ומי שלא נוח לו לקבל את שיטת הממשל בישראל – או שיעשה משהו בנידון בצורה חוקית ולא להתפרע בהפגנות – או שפשוט יקום וילך מכאן – אני אישית מעדיף שכל אותם מפגינים מדוברים ישתמשו באופציה השניה גם ככה הם לא מועילים במיוחד לחברה הישראלית.
3. לאור התמיכה הכל כך מובהקת של אותו מיעוט ישראלי בעם הפלסטיני – אני מציע שילכו לגור שם – בחברון שכם ג'נין לא רק להפגין שעה ולחזור לספא ולג'קוזי לכו תתמכו כמו שצריך תחיו ביניהם (אמנם זו תהיה תקופה קצרה כי לא ברור אם משנה לפלסטינים שאתם תומכים בהם) תעזרו להם מבפנים זה נראה לי יותר אמיץ מהמצב הנוכחי של סטירה ולברוח.
4. מי שמשחק באש – נכווה (במקרה הטוב) אל תצפו להכנס ולהפגין מול חיילי צה"ל חסרי האונים מפאת כל כך הרבה חוקים – שאגב אין לפלסטינאים הם יורים כשמגרדת להם האצבע – ואחרי הפגנה שאני די מאמין שגלשה לאלימות או יריקות וכיוב' ללכת ולבכות בבית המשפט שנפגעתם – לא רוצים להפגע? אל תעמדו בין חייל עם רובה לאויב !
5. אני מציע לכם שקודם כל תסעו לעזה (בטח יש לכם די הרבה חברים שיכולים להסיע אתכם לשם) ושם תפגינו מול אבו מאזן ומנהיגי החמאס ותצעקו די לאלימות! ואולי – הנה משפט חדש – "די לקסאמים!" – הופ הנה עוד אחד "די להחזקת גלעד שליט ללא סימן חיים ממנו נגד אמנת ג'נבה!" מעניין יהיה לראות כמה מילים תוציאו מהפה לפני שתקבלו כדור בראש!
6. לגבי המילה כיבוש – אני לא כל כך מבין – איזה כיבוש? כל האיזור פה נכבש כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה – מאיפה מתחילים לספור? אחרי ה-40 שנה במדבר? לא היו פה פלסטינים – בעליה הראשונה? השניה? אני לא חושב שעם ישראל כובש, פשוט אנחנו פה וזה מה יש – לים כבר לא יזרקו אותנו כי אי אפשר, יקח להם עוד קצת זמן להבין שעם ישראל פה וישאר וזה לא משנה מי עשה מה למי – כל אחר סופר מהמקום שנח לו – רק קצת מוזר לי שישראלי יספור ממקום של אויב.
7. אולי בגלל שישראל היא מדינה הומניטארית וסלחנית כל כך מרשים לעצמם כל מני עושי פרובוקציות לחרחר מלחמה הים ישראלים, אולי אם היינו כמו רוסיה, סוריה,סין,מצרים לא היו לנו בעיות כאלה, אבל אנחנו ישראלים לא מוציאים תת מקלע ויורים במפגינים אש חיה הכל בשם השלום.
8. שלום? ניסינו – לא הולך! נתנו הכל – כבר לא נשאר מה לתת את רמת הגולם אף אחד לא יקבל , והשטחים אין מה לתת להם שלא יספרו סיפורי סבתא שההתנחולויות מפריעות להם לכן הם יורים טילים על ערי ישראל! התנחלויות מפריעות מדברים ואם לא עוזר מדברים שוב – אבל לנו יש עסק עם חיות אדם ולא בני אדם, בני אדם או בני אנוש לא ישלחו את בניהים להתפוצץ ויעשו מסיבה בבית יום לאחר מכן, בני אדם לא יהרגו במתכוון ילדים בפיגועים – נשים ילדים נכים אין להם אבחנה.

לכם אוהבי אוייבנו אני אומר אל תחיו בינינו ותאכלו את המדינה מבפנים, לכו לשם לכו לחיות במקומכם הטבעי, ביניהם עם האויב שם לא תפריעו ולא תציקו, ותוכלו אפילו לעזור לחבריכים להחריב את מדינת ישראל שלנו – לא שלכם!