ארכיון תגיות: תקשורת

המצלמה של HP סיפור עצוב של האנושות החדשה

כמו כל חברה אחרת בתחום, חברת HP גם היא מנסה לשפר ולהמציא טכנולוגיות כל הזמן. יש לציין כי HP היא חברה מכובדת המונה עשרות סניפים בכל רחבי העולם. אבל מה שמציק בסיפור הזה הוא בעצם אייטם חדשותי שהפך להיות "הסיפור הגזעני" התורן, למרות שברור לכולם שהוא איננו כזה.

נתחיל בעובדות

HP מפתחת מצלמת אינטרנט בעלת יכולת לעקוב אחרי תנועות המשתמש. זוזו ימינה והמצלמה תזוז ימינה, זוזו שמאלה והמצלמה תזוז שמאלה, תתרחקו מן המצלמה והמצלמה תבצע זום מיד כך שתמיד פניכים יהיו במרכז התמונה.

טכנולוגיה שימושית ביותר ובטח שהרבה יותר מאשר להיות מצלמת אינטרנט ביתית פשוטה.

בחור בשם דזי, שאני בטוח (או לפחות מקווה) שלא ממש התכוון לעשות את הסיפור לכל כך גדול, עומד מול המצלמה ומנסה לגרום לה לעקוב אחרי תנועותיו. המצלמה לא מגיבה כמובן. כאשר חברתו לעבודה מנסה, המצלמה כמובן מגיבה בדיוק מירבי.

אה… ושכחנו להזכיר – דזי הוא בחור כהה עור (אפריקאי אמריקאי כנראה) ואז….

הכותרות הופיעו מאליהן….

"המצלמה הגזענית של HP…"

כמובן שזו שטות גמורה וחברת HP שכל עניינה מן הסתם הוא להרוויח יותר לא תגרום במזיד לטכנולוגיה כה חשובה להתעלם לחצי מאוכלוסיית העולם, מה גם שלחברת HP עצמה יש סניפים בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס.

אז מה הסיפור? למה זה הפך להיות כזו סנסציה?

למה? כי המדיה קיימת כדי לעשות סנסציה! כמו שחברת HP רוצה להרוויח את לחמה כך גם חברות החדשות, ערוצי הטלויזיה, תחנות הרדיו, אתרי האינטרנט וכל מדיה אחרת. ובהיעדר ידיעה חדשותית אמיתית, אייטם תקשורתי שיחייה מחדש את הגזענות, שכל כך מנסים להשכיחה מן העולם, הוא אייטם מצויין.

ידוע לי שבכתיבת מאמר זה גם אני תורם את חלקי, אבל למרות זאת חשוב לי להעביר את המסר ולכן גם לא אצרף למאמר זה את סרטון הוידאו או כתבות מהתחום.

אבל פשוט לחשוב על זה, כך שכל ידיעה כזו מפיחה רוח חדשה במאבק ישן (וחשוב!) אבל אולי מעוררת גם את הקיצוניים ומכעיסה את כולם.

בקיצור התרומה היחידה של ידיעה כזו היא שלילית ולדעתי אם היה מעט מוסר לאנשי המדיה והתקשורת ידיעה זו הייתה נשארת במקומה – בצהובונים.

"אם אין תקשורת ….אין מלחמה…."

מהפכה באירן? לא יכול להיות….

אינני מבין על שום מה הפליאה, הסיקור הנרחב והשיחה ברחוב לגבי מה שקורה כרגע באירן. הרי זה היה די ברור לא? נשיא של מדינה המתיימרת להיות נאורה, הקורה להשמדת מדינה אחרת הרחוקה ממנו אלפי קילומטרים רק בגלל ש….ובכן לדעתי אפילו אחמדיניג'אד אינו יודע, realities-iranאבל איך אומרים בפרסית – לא משנה הסיבה העיקר שיש מסיבה – אז אחד כזה שבעצם כל מהות קיומו, שלא לדבר על מצע הבחירות שלו, מסתכמים ב:
ארה"ב – רע
ישראל – רע
פלסטינאים – טוב (עד שימאס גם מהם)
.
.
.
מה בדיוק מצפים ממנו לעשות כדי להבחר שוב? הגיון אינה נמצאת בלקסיקון שלו ושל תומכיו וכשאין הגיון יש – כוח, עם כוח אפשר להתמודד, לא צריך להיות ממש חכם כדי להבין כוח, המשוואה של אחמדיניג'אד היא: או שאתה איתנו או שאנחנו מכסחים לך את הצורה , ואם להודות על האמת – לסורים זה עובד טוב, אפילו בעירק זה החזיק שנים כי כשמדובר במדינה הכל תלוי באזרחים וכבר אמרנו פעם שדת ומדינה לא ממש הולכות ביחד קיצונים דתיים תמיד יפעלו בניגוד לדמוקרטיה כי הם "מרגישים" שהם פועלים בשליחות האל או הדת וכלום אינו חשוב מכך.

לכן ידידי העיתונאים אני ממליץ אם באמת ברצונכם לסיים את ה"מהפכה" או המשברון או איך שלא תקראו לו (ואני יודע שלא ממש) – באירן, פשוט תתעלמו מן הידיעות המגיעות משם, או לפחות שלא תתפוסנה את העמודים הראשונים (זו הדיוק הסיבה לשמה הם קיימים).

אם אין תקשורת אין סיבה להפגנות, הפיכה או כל אמצעי נוגד שלטון אחר – אינני מדבר על כל הפיכה, הרי התקשורת אכן תפקידה לבקר את המוסדות (במדינה חופשית) אבל באירן המצב קצת (מאד) שונה.

עושים מה שרוצים.

לפני שנה בערך עברתי דירה, ועקב כך החלטתי לעבור להיות מנוי של חברת תוכן הטלויזיה המתחרה, עיקר החלטתי הייתה בגלל שני ערוצים שאני מאד אוהב, discovery ו – discovery science. לאחר תקופת מה שהפכתי להיות מנוי וכמובן הזמנתי את חבילת המדע הכוללת את שני הערוצים הנ"ל, הופיעה לע הודעה כי ערוץ discovery science יורד מחבילת המדע. לתדהמתי וצערי הגדולים התקשרתי למוקד החברה ושם נאמר לי כי ההחלטה היא מנהלתית ו"אין הרבה מה לעשות", בישתי לדבר עם מנהל או אחראי והלז הודיע לי חגיגית כי ההחלטה נלקחה בדרגים הגבוהים ביותר ואין למוקד נגיעה לכך.
כמובן שלא אני אוותר, כתבתי דוא"ל לחברה בו דרשתי לדעת מדוע הוסר הערוץ מלוח השידורים? ומדוע אני כלקוח לא יכולתי לומר ולו מילה בנושא? התשובה הלאקונית הייתה שעל פי סקרים (שאותם לא הסכימו להציג לי או לומר מי הסוקרים ) הצפייה בערוץ ירדה מאד (מעניין שערוץ discovery הדומה עד להפליא בתוכנו ל-Discovery science עדיין מעניין המון אנשים…) ומקום הערוץ "קיבלתי ערוץ חדש ומעניין" שאלתי איזה ערוץ והתשובה שהרגיזה אותי נורא הייתה "russia today" זהו ערץ חדשות וכלכלה באנגלית המוגבל בידיעותיו לרוסיה. המום שאלתי אם זו תשובה רצינית או רק כדי שיהיה מה לומר, ולא נותר לי (או לאותה חברה) מה לומר.

נו מה לעשות, כרגיל עושים בנו מה שרוצים, אם אחד לא מפצה אותנו ואף אחד לא חושב האם אני לא פוגע באיכות ובמוניטין שלי כשאני מבצע שינויים כאלה.

אני כבר החלטתי על שינוי, בימים אלה אני עובר בית שוב, ובכוונתי לבטל את המנוי שלי באותה חברת תוכן, אבל הפעם לא לטובת המתחרים אלא להתקין ממיר לוויני עם צלחת בעלות חד פעמית של משהו כמו 3000 ש"ח וזהו! אין תשלום חודשי, אין ערוצים מתבטלים, אין תחרויות ספורט בתשלום "מיוחד" וכיוב'.

תקשורת "לועסת"


הסרט "לכשכש בכלב" הטביע עלי את חותמו העמוק, לרבים הוא עוד סרט מרתק עם דסטין הופמן על הממשל האמריאי, אך למי תקשורתשקורא בין השורות ישנו מסר ברור מאד בסרט, אל לנו להאמין לתקשורת המסחרית – כל נושא המפורסם בתקשורת המסחרית נבחן בקפידה, מסונן, נמדד ו"נלעס" על מנת לעצב דעת קהל בנושא. גם הנושא שנראה לנו הכי פחות חשוב לא מגיע היישר מן השטח (המציאות) אל המרקע בחד הסלון שלנו.
בסרט דסטין הופמן מגלם במאי שנשכרים שירותיו על מנת ל"ביים" מלחמה דמיונית נגד מדינה קטנה במזרח אירופה (אם איני טועה) בכדי להסיט את דעת הקהל ממעשה ניאוף של נשיא ארה"ב לקראת הבחירות הקרבות לנשיאות. כמובן שהעניין מצליח ללא ספק ולו הקל ביותר מצד הציבור, כי מי יפקפק בחברות החדשות הבינלאומיות? מי יאמר לנשיא ארה"ב שהוא בעצם משקר ואין כלל מלחמה נגד אף מדינה? או יתרה מזאת – מי יאמין לזה שיאשים את חברות המדיה או ממשלה (של כל מדינה לצורך העניין) בשקר כל כך גדול? העניין הוא שבכתבה קצרה על כל נושא יהה אשר יהה, יכולה אותה חברת מדיה להתחיל גל שמועות שיביאו לרצון מצד כתבים רבים ממש "להמציא" תוכן על הנושא כדי להיות הראשונים לפרסם פרטים בנושא. מסקנות תוסקנה פרשנים יפרשו וכתבים יסקרו את אותו נושא עד שיהפוך לאייטם טלויזיוני והכל בשם העיתונות החופשית וזכות האזרח "לדעת" – לדעת מה? – זה כבר שאלה אחרת, התשובות שונות ומגוונות אבל בבסיסו של עניין אין דרך לאזרח\ית לבדוק אם כתבה בעניין מסוים בעצם משקפת את המציאות או שהיא בעצם מניפולציה המונעת של ידי גורמים שיש להם עניין באותו נושא, היושר העיתונאי שמדברים עליו לדעתי כבר מזמן חצה את הגבול אל עבר הכסף והכח הממתינים בפינה ליד כל כתבה כמעט בכל נושא.

ניתן לראות זאת בעולם איך מוצג צה"ל ואיך מוצגים הפלשתינים לעולם צה"ל הוא צבא כיבוש אכזר שיורה קליעים מעופרת על ילדים ממכונות יריה, אף אחד לא מראה בעולם את הקסאמים שמשוגרים כל יום של ערי ישראל, אף אחד בעולם לא מראה את כל הפיגועים המסוקלים יום יום על ידי צה"ל ובכך נמנע הרג של אזרחים ישראלים רבים, למען האמת אפילו הטלויזיה הישראלית אינה מסקרת מספיק את אותם הפיגועים שלא יוצאים לפועל, לכן אני מציע לכל אחד מאיתנו לקחת "בערבון מוגבל" כל כתבה וכל סיקור במדיה, איך אומרים – אם יש ספק אז יש ספק.

"לכשכש בכלב" הכוונה היא שהזנב הקטן מכשכש בכלב, זה בעצם מה שהתקשורת עושה על בסיס יומי, ביודעה כי אנחנו צרכנים מכורים של מדיה, תוכניות, תוכניות, סדרות, תחקירים ועוד מניעים את סדר היום שלנו בכל יום ובכל שעה, השאלה היא האם המניעים טהורים המה ומייצגים מציאות.