מצחיקה אותי עמדת ארה"ב בקשר לניסיונות הכושלים לגבש הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. הרי הם אותם אמריקאים שדוגלים במדיניות של לא לשאת ולתת עם טרוריסטים ובו בזמן מבקשים ממדינת ישראל לשאת ולתת עם הפלסטינים – או אולי אם לקרוא לילד בשמו בין השאר – עם החמאס.

מנסים למצוא את שביל הזהב, להגמיש עמדות ועוד כל מני משפטים מפוצצים שבבסיסם לא ממש מוגדרת שום דעה לאף צד, מעין מחול החרבות בין העמים בניצוחם של האמריקאים, השאלה תהיה – מי, אם בכלל, ישבר ראשון.

תוך כדי הניסיונות ליצור "הסכם שלום" מתקבל דיווח על חילופי אש ועל שני מחבלים טרוריסטים שנהרגים ברצועת עזה בשעה שניסו להניח מטען חבלה לביצוע פיגוע טרור.

הכל נשמע כמו תסריט של סרט אמריקאי רע בו כולם מבינים מה קורה אבל אף אחד לא ממש רוצה לומר את זה, כאילו שכל העולם מבין את המצב אבל תמונה אחת של ילד פלסטיני הרוג (שנהרג מן הסתם מאש פלסטינית) גורמת לכולם להזיל דמעה.

אינני מזלזל בתמונות מסוג זה ובטח שלא מבטל את חומרת העניין אבל אולי מישהו אי שם בממשלת ארה"ב ישאל את עצמו מה הם כלי הנשק בהם עושים שימוש במלחמה הזו? הרי התקשורת היא נשק יום הדין של המאה ה-21 ולא פצצות אטום, מטוסי קרב או טנקים. דעת הקהל העולמית היא העצמה האמתית ומי שמצליח לכבוש את לבם של צופי הטלוויזיה הוא המנצח וזה שבסופו של דבר מקבל את רצונו.

מה שמטריד אותי עוד יותר הוא העובדה שממשלת ישראל מאפשרת לתקשורת הזרה והישראלית כאחד לשדר קטעי וידאו וכתבות על פי ראות דעתם. כך יוצא שכל כתב זב חוטם יכול לפרש ולערוך כתבות על פי אמונתו הפוליטית ועל פי זיקתו.

אני לא מקבל את בלבולי השכל לגבי סיקור אובייקטיבי – אין כזה דבר אדם הוא רק אדם וכל אחד מאיתנו מחזיק בדעה כזו או אחרת וכל אחד מאיתנו מביע את הדעה הזו גם אם כוונתו המקורית היא להיות אובייקטיביים.

אז למה מדינת ישראל מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו מעל מסכי הטלוויזיה וגלי האתר וכמובן רשת האינטרנט? אינני מדבר על מאמר כמו זה שאני כותב כרגע, מאמר כזה הוא מאמר דעה והוא לגיטימי לגמרי, אבל צילומים של חיילי צה"ל יורים או מכים פלסטינים מבלי להראות את האבנים שנזרקו על ידי הפלסטינים או היריות שהם ירו או במקרים קשים יותר אפילו את מטען החבלה שהרג מספר חיילים – זה לא מקובל!

אם לאפשר סיקור עיתונאי אז שיהיה סיקור אמתי, להראות את הסיבה וגם את התוצאה.

נכון ישנם אנשים סדיסטים, אבל אני הייתי חייל צה"ל ולא פגשתי חייל סדיסט מעולם, והצורה בה חיילי צה"ל מצטיירים בתקשורת היא כמפלצות – ממש כמו שאנחנו רואים את החיילים הנאצים של מלחמת העולם השנייה כך אזרחי העולם רואים את חיילי צה"ל.

התחושה שלי היא לחושה של גועל ושל חוסר פטריוטיות, אני חושב שמדינה השולחת את בניה ובנותיה ללחום עבורה, צריכה לכל הפחות לדאוג לכבודם ולדרך בה העולם רואה את לובשי המדים של מדינת ישראל!

עשרות שנים שררה המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות, ולא נורה כדור אחד בקרב. הסיבה מאד מאד פשוטה, שני הצדדים פשוט פחדו אחד מהשני או בעצם מתגובת הצד השני למתקפה כלשהיא יש שיר של סטינג בו הוא אומר "אני מקווה שהרוסים אוהבים את ילדיהם כמונו כשפי שאנו אוהבים את שלנו". אותה אימה או פחד היוו כלי משמעותי שחסך מאות אלפי או אפילו מליוני הרוגים באם המלחמה הקרה הייתה מתחממת באיזשהוא שלב.
משום מה מדינת ישראל אינה מבינה או לפחות הנהגתה אינה מבינה שאנחנו לא נמצאים בסקנדינביה ושכנינו אינם מייחסים אותה חשיבות לחיי אדם כמונו או כמו אזרחים אחרים בעולם המערבי, ואותם שכנים "טובים" שלנו מבינים מושג אחד – כח ואם זה לא עוזר – עוד כח ואם גם שם נכשלנו – אין מה לעשות אלא להשתמש בכל הכח. אחרי מלחמת יום הכיפורים כל מדינות ערב רעדו מפני עוצמתו של צה"ל לאחר שמעמדת תוקפים הפכו למגינים שמאות כלי קרב וחיילים הושמדו באותה קלות בה הצליחו להתקדם, שאזרחי מדינת היהודים הלא היא מדינת ישראל מוכנים להקריב את נפשם להגנת המולדת ואין דבר חזק מכך.
הלא אדם צריך להסתכל סביב ולהבין שמנהיגי ארגוני הטרור בפועל הם ראשי מדינות ערב כמו סוריה, אירן, ואפילו לבנון, אין לי ספק שגם מצרים או לפחות חלק ממנה לוקח חלק ב"הכנת העוגה" הזו אבל בואו נתעלם מכך כרגע בסופו של יום מה שמעניין אותנו זה שקט ושלווה לתושבי המדינה עם מינימום נפגעים, ועל מנת להשיג זאת צריך להפסיק עם הקלישאות דוגמת: "האיפוק הוא מקור כוחו של צה"ל" , "צה"ל הוא צבא מוסרי" אין שום דבר מוסרי בלהפציץ אזרחים אבל אין מה לעשות אותם אזרחים נותנים מחסה, משתפים פעולה ואם הופכים פעילים של אותם ארגוני טרור, אם היו להם 1000 הרוגים במשימות התאבדות על תל אביב הם היו חוגגים בעזה!!! אז שלא יספרו לי שבאמת אכפת להם מכמה הרוגים פה ושם ראינו כבר את אוהלי האבל\מסיבה שמוקמים לאחר כל פיגוע.
פשוט מאד,על כל פעולת איבה צריכים לבוא צעדי מנע שיגרמו לאותם מפגעים לחשוב פעמיים או אפילו יותר על כל פעילות.
לדוגמא, חטפו לנו חיילים, תוך 24 שעות אם לא יוחזר- להשמיד את תחנות הכח של לבנון, עוד 24 שעות, לא יוחזרו החחילים להשמיד את תשתיות המים של לבנון, עוד 24 שעות כל נתיבי התחבורה העיקריים בלבנון וכן הלאה, הרעיון שיגידו "היהודים האלה משוגעים!!!" וכך ימנע קרב הרוגים ופצועים. השטות הזו של תגובה פרופורציונאלית – אין דבר כזה – יורים עלי אני יורה, יורים עלי טילים אני יורה טילים אולי מצפים בעולם שנירה פצמ"רים על עזה? אולי טילים או מה? אין תגובה פרופורציונאלית – יש תגובה שתגרום לצד השני לחשוב טוב טוב טוב לפני שילחץ בפעם הבאה על ההדק