כרגע קראתי בחדשות על החלטת בג"ץ לאפשר לפעילי ימין לצעוד צעדה באום אל פאחם עם דגלי ישראל. נכון לכאורה זה נראה צעד פרובוקטיבי ומתגרה, אבל אם חושבים על כך לרגע, מה כל כך פרובוקטיבי או מתגרה בלצעוד עם דגל ישראל במדינת ישראל? או שמא תושבי אום אל פאחם אינם רואים את עצמם כחלק ממדינת ישראל? סבורני כי אם הצעדה הייתה נושאת את דגל חמאס איש לא היה מתקומם…

המקומם הוא מילותיהים של חברי הכנסת הערבים, מעין איומים שהצעדה תגרור מהומות בסגנון אוקטובר 2000?!?!? מדוע? סה"כ צעדה עם דגלים? אנשים המאמינים בדמוקרטיה ורוצים בדו קיום למה להם לעורר מהומות בגלל צעדה לגיטימית לחלוטין עם דגל המדינה בתוך המדינה?!?!?

מדוע חברי הכנסת הערביים מפזרים ספק איומים ספק הבטחות לאשר יקרה באם תתקיים הצעדה?
"הצעדה היא ביטוי גזעני…." מה גזעני? איזה גזע נגד איזה גזע? כאזרחי המדינה תושבי אום אל פאחם צריכים לברך על צעדה שכזו.
לדוגמא לאזרחים ערביים מותר לרכוש בתים למגורים בחדרה, קציר ועוד הרבה יישובים שעד לפני מספר שנים נלחמו אותם יישובים בבג"צ נגד אותם ערבים שרכשו בתים בערים אלו והפסידו, על אפם וחמתם של התושבים והרשויות התיר בג"צ לאזרחים ערביים לחיות בכל יישוב אשר ירצו, פה מדובר על שעה או שעתיים ? מה כל כך מציק לחברי הכנסת הערביים ולתושבי אום אל פאחם?
ח"כ מוחמד ברכה אמר על בג"צ שהפך שותף לפשע – איפה הכבוד לחוק הישראלי?

יצא לי לחשוב השבוע על העניין של זכייה בפרס בלוטו או בטוטו, כמו כל אדם, גם אני די רוצה לזכות באיזה סכום יפה ש"יסדר לי את החיים" "לסגור משכנתא" "לחיות כמו מלך" ועוד קלישאות ופנטזיות, אבל תוך כדי חום בהקיץ, לפה במוחי מחשבה, כיום כאשר מדברים על זכייה, תמיד אומרים "כן אבל מס הכנסה לוקח בערך 30% " השאלה הנשאלת,היא זאת:
אם מס הכנסה גובה אחוז מס מסוים על הכנסה מזכייה במשחק מזל….מדוע הוא לא מתקזז בהוצאות קניית הכרטיסים??!?! הלא מצב מתוקן הוא שקניית כרטיס תחשב להוצאה מוכרת במאת האחוזים, גם למס הכנסה וגם למע"מ! אי אפשר רק לקחת בלי לקבל, מה ההגיון? דומה הדבר לשותף בעסק שאינו מעוניין לקחת חלק בפעילות העסק אלא רק בימים בהם העסק רווחי, אני יכול לשרבב פה קלישאות על קלישאות אולם השורה התחתונה היא מאד פשוטה, אם לוקים מס על זכייה, מס הכנסה ומע"מ צריכים לזכות קנייה של כל כרטיס מזל לכל עסק ללא קשר לתחומו, אני תוהה מה הסיבה שנקבל מנציגי מס הכנסה על הנושא.

הנושא הוא נושא קשה, ההרגשה קשה אף יותר – חלק גדול מאזרחי מדינת ישראל עושה מילואים (עדיין) וחלק גדול יותר נהנה מבטחון שוטף, אני לא מדבר על משתמטים משירות סדיר, אלא על אנשים עם פרופיל 97 ששירות המילואים שלהם הוא לחלק ערכות מגן, סיור כתובות או כל תפקיד אחר, שנראה כמו משחק ילדים אל מול אותם אלה המשרתים בשטחים או בלבנון ומסכנים את חייהים, או כאלה שבשעת מלחמה יהיו בקו הראשון.

טענותי – כדי שלא תטעו – אינן לאותם אזרחים, אלא דווקא למדינת ישראל.
מדינת ישראל אמורה להיות מדינה דמוקרטית, שוויות זכויות ושוויון חובות אבל בפועל מה שקורה הוא שאותם אנשים המשרתים במילואים באמת, מרגישים מנוצלים ולא מוערכים, הסיבה היא מאד פשוטה, מה בעצם ההבדל בין אדם שעושה מילואים ובין אדם שאינו עושה מילואים בעיני מדינת ישראל? התשובה – אין הבדל , מלבד חובות נוספות החלות על אותו מילואימניק. מספרים לנו על חובה למדינה, פטריוטיות לשמה אני עדיין מאמין בכל אלה אבל מה עם חובת המדינה כלפי אותם אזרחים? לא מזמן עלתה איזו הצעת חוק מצחיקה להטבות למילואימניקים, ובכן רוצה אני לומר למנהיגי מדינת ישראל, בושו והיכלמו לכם, עוד לא היה מצב כזה מאז קום מדינת ישראל, משתמטים נחשבים לאזרחים טובים בדיוק כמו אלה שאינם משרתים החובות זהות והזכויות זהות ואפילו לצערי משתמטים "נחשבים" יותר.
כמה פשוט יהיה לתקן מצב זה, כל כך פשוט, שאני ממש מתבייש לקרוא לחברי כנסת ישראל מנהיגים ובטח מנהיגי ארצי.
הנה לכם מספר הצעות חברי כנסת יקרים שלא רק יגרמו לכך שמילואימניקים לא ירגישו פראיירים אלא אפילו יגרמו לאותם משתמטים לחזור ולשרת בכל מחיר!:

• על כל יום מילואים שעושה כל אדם יקבל אותו אדם הנחה במס ההכנסה בגודל 1% למשך השנה הקרובה – לא כל כך מסובך וסה"כ אם חושבים על זה, זה פשוט מגיע, פשוט כך ללא חוקים נסתרים ללא הגבלות ללא כלום.
• מילואימניקים יקבלו אפשרות לפתוח חשבון בבנק יהב זה הרי מתבקש – כל מילואימניק הוא עובד מדינה מספר ימים בשנה לדעתי אפילו עובד מדינה שעושה מה שעשרה עובדי מדינה עושים בחודש – ביום
• משכנתא בתנאים מעדפים משמעותית לכל מילואימניק לדוגמא – אחוזי ריבית נמוכים בחצי מכלל האוכלוסיה.
• עדיפות בלשכת העבודה למילואימניקים – קודם כל מילואומניקים מקבלים עבודה לפני כל השאר
• מילואים צריכים להיות בתיאום עם המילואימניק ולא בכפיה .

ישנן עוד מספר הצעות שאולי אוסיף בהמשך אבל נכון להיום אלה תספקנה, וישנם המקטרגים כמו "ומה עם ערבים שלא נותנים להם לשרת גם אם הם רוצים" תשובתי לכם היא פשוטה – אם מדינת ישראל אינה סומכת על אדם שישרת אותה ומפחדת שיפגע בה אין לאותו אדם זכויות במדינה זו, ומשפט נוסף ששמעתי "ואם אדם לא יכול רפואית לשרת" המקרה זהה ניתן אפילו לבצע שירותים למדינה לדוגמא אדם שאינו יכול לשרת ולא משנה מאיזו סיבה (תורתו אמונתו, בעיות גב, בעיות נפשיות וכו') במקום לרוץ עם נשק בשדות יעזור משך אותה תקופה של מילואים בבתי חולים, לאנשים עם מוגבלויות, קשישים ועוד רבות העבודות שיוכלו למלא תפקיד חשוב בהם בשם המילואים, לא אוסיף סיבות כי לכל מקטרג אוכל לתת תשובה מספקת ללא עוררין אז אולי כדאי שממשלת ישראל תתעורר לפני שלא יהיה לה למה להתעורר!