היום בזמן שחיכיתי לכריך שהזמנתי לארוחת הצהריים, שמעתי את אחת המלצריות מתשאלת את הטבח (ה"מבין") מה יקרה לה ואיך יושפעו על חייה באם תצהיר שהיא דתייה על מנת שלא לשרת בצה"ל, והטבח הפטריוט (שבודאי משרת כטבח במילואים במקרה הטוב) הסביר לה כמה זה יפגע בה ואיך יסתכלו עליה, ובכן ידידי צר לי לומר זאת, חייה של אותה המלצרית רק יהיו יפים קלים וטובים יותא אם לא תשרת בצה"ל ובו בזמן תשקיע בלימודים ו\או קריירה. אין כל קשר בין השירות הצבאי ובין האזרחות למעט העובדה שזהו נטל שמעטים הנושאים בו ורובם מרגישים – לא נעים לומר "פראיירים".
למשל אם תשרתו שירות מלא אבל בן זוגכם לא שירת והיישוב בו אתם גרים לא מוגדר ברשימת היישובים הזכאים – לא תזכו לשום הטבה ושום עזרה במשכנתא למרות ששירתתם שירות מלא, אם תעשו מילואים יעדיפו כמובן עובד באותה רמה שאינו משרת במילואים.

צר לי לומר את הדברים אבל אם ממשלת ישראל לא תעשה משהו בקרוב, אך הגיוני שאיש לא ירצה לשרת ואי אפשר לאיים על כמה מליוני אנשים עם קלישאות – שיפסיקו לשבת על הת*ת ויעשו משהו שם למעלה – "נבחרינו".

האמת היא שבמקום לכתוב את הכתבה הזו מאד רציתי להגיב לאותה כתבה שקראתי בוואלה , אבל ממש אין לי רצון להתעמת עם העורכים המצנזרים הודעות על ימין ושמאל , לכן החלטתי לכתוב זאת פה אצלנו במגזין.

אין לי כל כוונה לזלזל בעבודתם של חלק מאנשי הקבע העושים עבודתם נאמנה ומשרתים את המדינה, אולם בעוד אלה מסכנים את נפשם אחרים יושבים במשרדים ממוזגים ולא רק שלא תורמים למערכת הצה"לית אלא אף מזיקים לה. מי מאיתנו לא מכיר עשרות קצינים בבסיס בו שירת בסדיר ובטח שבמילואים – שאם לא היו קיימים (או לחילופין אם לא היו מגיעים לעבודה אף אחד לא היה ממש שם לב.
הבעיה פה היא שורשית יותר, במדינת ישראל חונכנו (כן כן גם אני) להאמין שמדינת ישראל צריכה צבא חזק ואין משפט אמיתי יותר מזה, אבל זה לא מצדיק הכל, צבא חזק יכול להתקיים לפחות במחצית מתקציב הבטחון כיום שאת רובו אוכלות משכורות מנופחות של אנשי קבע ותנאי פנסיה שלטובים ביותר מאיתנו לעולם לא יהיו ( רמז – אפילו לא לעובדי חברת החשמל הוותיקים). הבעיה היא לא רק משכורות – משרדים, הוצאות תקשורת (פלאפונים, פקסים ,טלפונים ועוד…), רכבים, נהגים, ציוד מחשב, ומה לא… כל זה כדי להראות כאילו עובדים.
המערכת הצבאית בישראל רקובה לגמרי ויש לבצע שינוי מהותי על מנת שהדברים יראו אחרת, מאידך, חיילי מילואים קיבלו 82 ש"ח כהוקרה על שירותם במלחמת לבנון השניה – כמובן שהסכום שחולק הוצג כ- "כמה מיליוני שקלים" אבל זה לא ממש משנה. כולנו מכירים אנשי קבע בגיל 45 שיש להם הרבה יותר מאשר כל שאר אזרחי מדינת ישראל ורובם לא אחזו בנשק או נסעו בג'פ"ס (ג'יפ סיור) כבר עשרות שנים, שלא לדבר על לישון באוהל או לבצע איזושהיא פעילות מבצעית. בנוסף העניין של ה"תואר בגיאוגרפיה" אניש קבע יוצאים ללימודים על חשבון הצבא = על חשבון המדינה = על חשבון המיסים = על חשבון האזרחים = על חשבוני לומדים להם תואר ב"מדעי החתול" ומקפיצים את משכורתם בעשרות אחוזים למרות שאין כל קשר בין התואר שסיימו לפעילותם בשירות?!?!?! כאילו – ישראבלוף….אתה תביא לנו תעודה כאילו…..ואתה תקבל מאיתנו ככה… וכולם שותקים….
אני לא מבין למה בישראל לא מבינים עדיין שכח אדם איכותי צריך להביא מרצון – וכן – כן לשלם הרבה כסף – אבל במקביל לוודא מה היא התמורה, את על הרס"רים שאין להם מושג מה זה טו"ס או מה זה לבנון וישנים צהרים במשרד שלהם בקריה, לשלוח הבייתה או לתת להם משכורת לפי מה שבאמת מגיע להם, לא צריך להיות גאון כדי לבצע 50% מהתפקידים בצה"ל ולא צריך מומחים – בטח לא כאלה עם תואר בגיאוגרפיה למלא את ה-"תקן" זה ממש מצחיק – אם יש תקן יש בן אדם – אפילו אם לא צריך – שלא יקחו את התקן את זה אני זוכר טוב טוב מהסדיר, פשוט למלמים (למל"מ -לא מזיק לא מועיל) שמסתובבים ומעמידים פני עסוקים וטרודים שלא ישאלו אותם שאלות.

התוצאה – המערכת שאמורה להיות הכי מסודרת ושבה למשמעת וחוק יש הכי הרבה משקל היא המערכת הכי מקולקלת שאין בה סדר וצדק אף לא בגרוש – מעניין לדמיין איך היה נראה הצבא אם היה חברה שצריכה להצדיק את קיומה? כמה מאנשי הקבע היו נשארים בתפקידם?